לפני שהתרחשה מהפכת חוק חדלות פרעון לפני שנתיים, המשפט הישראלי נמנע מלגעת בדירת המגורים של אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל. כשהיה צורך למכור את הדירה כדי לממש את החוב, הדירה נמכרה יחד עם בעליה, וכך הנכס איבד משוויו באופן משמעותי, וגם נפתחה האפשרות לחייבים באמצעות בני זוגם או בני משפחתם, "לפדות" את הדירה ובכך למנוע את מכירתה של הדירה בשוק החופשי.
כיום, בעקבות חוק חדלות פרעון שנכנס לתוקף לפני כשנתיים, התמונה כבר נראית אחרת לגמרי. הגנת המגורים התבטלה וכדי לממש את חובותיו של החייב - תימכר דירתו כדירה פנויה, גם במקרה שבו מחצית מהדירה רשומה על שם בן או בת הזוג.
לציבור הישראלי חשוב שיהיה בית מגורים בבעלותו. לא מדובר בערך כלכלי בלבד, אלא במבצר, המקום שבו קורות חייה של המשפחה מתרחשות לאורך השנים וזכרונותיה נטמעים בו.
לא בכדי למעל מ-65 אחוז מהמשפחות בישראל יש דירה בבעלותם, כש-40 אחוז מהן משלמים משכנתא ממוצעת של 3,617 שקלים לחודש, זאת עפ"י נתוני הלמ"ס נכון לשנת 2018.
עם פרוץ מגפת הקורונה, ישראלים רבים ביקשו להקפיא משכנתאות ולדחות תשלומים בהיקפים אסטרונומיים: מעל ל-150,000 נוטלי משכנאות ביקשו לדחות את התשלומים בסכום כולל של 2.9 מיליארד שקלים, ו-400 אלף ישראלים שביקשו לדחות הלוואות צרכניות רגילות בסכום כולל של 1.6 מיליארד שקלים. סכומים אלה מהדהדים ומהווים נורה אדומה, עוד לפני שנגענו בשבירת שיאי נטילת המשכנתאות בחודשים האחרונים, עם אפשרות להגדיל את המשכנתא ל-70 אחוז מערך הנכס שמהווה נטילת סיכון גדול, ובעלי עסקים שטרם התאוששו מסבבי הסגרים שהוטלו על מדינת ישראל.
האם בעקבות החוק החדש יותר ישראלים יאבדו בקרוב את ביתם?
"בניגוד לעבר, חייב שרוצה לפדות היום את דירתו צריך לארגן הרבה יותר כסף," אומר עו"ד עדו עינת, שותף במשרד כהן וילצ'יק ושות', ומתמחה בתחומי חדלות פרעון ומייצג חייבים, נושים ומשקיעים בהליכים של חדלות פירעון, "במקרי קיצון בית המשפט לא יאשר מכירה או פידיון של דירה של חדל פירעון, כמו למשל במקרים של אדם מבוגר מאוד או חולה. אבל במרבית המקרים, ככל ששווי הדירה של החייב לאחר ניכוי המשכנתא הוא משמעותי, אז היא תעמוד לטובת הנושים כדי למקסם את סגירת החובות של החייב, בין אם על ידי מכירתה ובין אם על ידי פדיונה באמצעות החייב ומשפחתו".
האם המשמעות היא שחייבים ייזרקו לרחוב בשל קשיים לשלם את המשכנתא או לעמוד בחובותיהם? החדשות הטובות הן שלא. "כלל האצבע קובע כי החייב זכאי לקבל ארבע שנים של שכירות בדיור חלופי באותו אזור מגורים," מסביר עו"ד עינת, "אם למשל, החלק של החייב בבית מגוריו שווה שני מיליון שקלים וקיימת על החלק שלו משכנתא בסך של מיליון שקלים, אזי היתרה הפנויה היא של מיליון ש"ח. מסכום זה, החייב זכאי לקבל סכום של כרבע מיליון שקלים לשכירות בדיור חלופי לארבע שנים, זאת ככל שכירות חודשית ממוצעת באזור מגוריו נעה סביב של כ-5,000 ש"ח לחודש, מה שמותיר 750 אלף שקלים לטובת הנושים. מדובר בסכום מאוד משמעותי שהחייב יצטרך להעמיד כדי להציל את הדירה שלו".
איך תדעו מה צפוי לעלות בגורל דירת המגורים שלכם במקרה של חדלות פרעון?
"אם אתם שוקלים להגיש בקשה לחדלות פרעון או שנושים פתחו בהליך כזה כלפיכם, על מנת להעריך את הסיכויים לאבד את דירתכם, חשוב לפנות לייעוץ משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בתחומי חדלות פירעון," מסכם עו"ד עינת, "במסגרת הייעוץ ועל בסיס היקף החוב, כושר ההשתכרות, מצבכם הבריאותי והמשפחתי, שווי הדירה ופרמטרים נוספים, יהיה ניתן להעריך האם אתם נמצאים בסיכון לאבד את ביתכם."