המועצה האזורית מטה אשר מקדמת בימים האחרונים יוזמה שתציע פתרון קבע לכ־7,600 תושבים משמונת היישובים המפונים מתחומיה - בדומה לאלו שמקבלים התושבים מעוטף עזה. לפי היוזמה, יוקצו לתושבים המפונים קרווילות או מקבצי דיור קיימים ביישובים הדרומיים של המועצה. כעת מדובר בעיקר על הקיבוצים אפק, עין המפרץ וכפר מסריק.
לאחרונה התקיימו כמה פגישות בין אנשי המועצה, בהובלת ראש המועצה משה דוידוביץ, לבין פורום מנכ"לי משרדי הממשלה, כמו גם מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. בפגישות אף הועלו הצעות אופרטיביות לטובת בחינה מעשית של המהלך.
כידוע, יישובי הצפון שבמרחק של עד כחמישה קילומטרים מהגבול עם לבנון פונו בהחלטת הממשלה ומערכת הביטחון בימים הראשונים למלחמה. בשלב הראשון פונו היישובים המרוחקים עד 2 ק"מ מהגבול, ובהמשך פונו גם יישובים שנמצאים עד 5 ק"מ, בהתאם לצורך המבצעי. במועצה האזורית מטה אשר מדובר על שמונה יישובים בסך הכול: ערב אל עראמשה, חניתה, בצת, אדמית וראש הנקרה, שפונו ב"סבב" הראשון; בסבב השני פונו היישובים לימן, מצובה ואילון.
"להחזיר למפונים את הצבע ללחיים"
בכל יישובי המועצה המפונים ישנם כאמור כ־7,600 תושבים, וכמו מרבית המפונים מהצפון, הם שוהים בימים אלו בבתי מלון ובבתי הארחה, בכל רחבי הארץ. האיומים הנמשכים בצפון עשויים להשאיר את התושבים הללו זמן ממושך מאוד מחוץ לבתיהם. היוזמה של המועצה האזורית נועדה, מצד אחד, לאפשר להם תנאי מגורים טובים יותר (שכן השהייה במלון אינה נוחה לזמן ממושך), ומצד שני לאפשר להם לחזור ולנהל חיי קהילה במקום אחד, תחת חסותה של המועצה האזורית שאליה הם משתייכים.
"הרצון שלנו הוא לייצר, באזור מרוחק דיו מקו העימות, פתרון אמיתי למפונים, כדי לקרב אותם בחזרה הביתה כמה שניתן", אומר ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ. "להחזיר להם את הצבע ללחיים, לאפשר להם ללמוד בבתי ספר אורגניים של המועצה, לאפשר להם חיי קהילה ותרבות ככל שניתן. זה דבר שכל כך חסר להם בימים האלה.
"כדי לעשות דבר כזה נדרש שיתוף פעולה עם המדינה. העלינו זאת מול פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה, והכדור נמצא בידיים שלהם. כדי שזה יקרה באמת, וכך גם אמרנו לגורמים הרלוונטיים, צריך להעמיד פתרונות שיוכלו להכיל יישובים שלמים, כדי שיוכלו לנהל את חייהם שוב כקהילה".
הפתרון שמציעה המועצה דומה לפתרונות המיושמים ממש בימים אלו מול כמה מיישובי עוטף עזה המפונים. יש לציין כי כמה מיישובי המועצה שבגליל המערבי גדולים משמעותית מיישובי העוטף שפונו: בערב אל-עראמשה, בראש הנקרה, במצובה ובאילון מספר התושבים זהה ואף גדול יותר מזה שבקיבוץ בארי, על כ־1,200 תושביו, שנחשב לגדול מבין היישובים צמודי הגדר בעוטף.
כמה תעלה תוכנית הפינוי המוצעת למדינה?
ישנם שני סוגי פתרונות שהועלו כעת כאפשרות למגורי קבע: הקמת שכונת קרווילות, ומגורים במבנים קיימים - לדוגמה בשיכונים שהוקמו עבור מחוסרי דיור. כדי לשכן את כל מפוני המועצה, נדרשות כ־2,400 יחידות דיור (על בסיס מפתח של 3.2 נפשות לכל משק בית - הממוצע בישראל לפי נתוני הלמ"ס).
כמה זה יעלה למדינה? ראשית נציין כי נכון להיום העלות, בממוצע גס, לאירוח אדם מפונה במלונות היא 325 שקל ליום. קרי אירוח 7,600 המפונים ממטה אשר (בהנחה שכולם, או רובם, שוהים עדיין במלונות) עולה למדינה כ־2.5 מיליון שקל ליום, וכ־75 מיליון שקל לחודש. ניתן להעריך את עלות האירוח של המפונים הללו עד כה, מרגע פינויים, בכ־150 מיליון שקל.
חישוב העלות של שיכון התושבים במתחמים קיימים מתבסס על מחירי השכירות הממוצעים באזור, בדומה לשיכון מפוני העוטף בפרויקטים כאלו. על פי בדיקה שביצע שמאי המקרקעין יריב דרורי, המתמחה ביישובי אזור הצפון והגליל המערבי, מחירי השכירות ביישובי המועצה האזורית בתקופה האחרונה נעים בין 3,000 ל־4,000 שקל, בעיקר לדירות שלושה חדרים. דמי השכירות הכוללים לשיכון המפונים בכ־2,400 דירות קיימות מוערכים, אם כך, בכ־8.4 מיליון שקל בחודש.
העלות של הקמת שכונת קרווילות מחושבת לפי שווי של כ־450 אלף שקל לכל מבנה יביל. בהתחשב בכמות הבתים המוערכת, מדובר על עלות הקמה של כמיליארד שקל עבור כלל מפוני המועצה - סכום שעשוי לגדול בהתאם לצורך בהתאמות נוספות, דוגמת עבודות פיתוח.
"אף אחד לא יודע מתי זה ייגמר"
"התושבים צפויים להיות חודשים רבים מחוץ לבית", מסכם ראש המועצה דוידוביץ. "המדינה, לפי מה שאני מבין, חותרת להסכם מדיני, שאי־אפשר לדעת כמה זמן יחזיק. איש לא יודע מתי זה ייגמר. בכל יום שעובר התושבים נהיים עצבניים יותר, מתוסכלים יותר וחסרי אמונה. מענה כמו שאנחנו דורשים יכול להשיב להם משהו מזה". רבים מהם טוענים כי לא יוכלו עוד תקופה ארוכה לגור בבתי מלון. יש להניח כי אם תוכנית כזו אכן תיושם במועצה האזורית מטה אשר, רשויות ומועצות נוספות לאורך הגבול עם לבנון ידרשו ליישם אותה גם בתחומיהן. מאחר שכיום כ־70 אלף תושבים מפונים מאזור הצפון, תוכנית כוללת כזו למפוני הצפון צפויה לעלות למדינה מיליארדים רבים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "ההחלטה בעניין תיגזר מהחלטה ביטחונית על החזרה ליישובי הקבע. הנושא נבחן ונלמד, ומבוצעות הערכות תקציביות בעבודה בין־משרדית בפורום המנכ"לים. ההחלטה הינה של מדינות הביטחון והחלטת הממשלה שתיקבע. אין מדובר בסוגיה תקציבית אלה ביטחונית גרידא".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס