רעידת אדמה בשוק הנדל"ן: החל מה-1 לינואר 2017 יוטל מס שנתי חדש על בעלי שלוש דירות מגורים ומעלה, כך מציע האוצר במסגרת חוק ההסדרים שיוגש בשבוע הבא לאישור הממשלה יחד עם תקציב המדינה לשנים 2017-18. על פי הערכות האוצר' מדובר בכ-50 אלף איש ובני זוגם המחזיקים בכ-180 אלף דירות. המס לא יוטל על שתי הדירות הראשונות אך על כל דירה נוספת יוטל מס בגובה 1% משוויה של הדירה עד לתקרה של 1,500 שקל לחודש לדירה (18 אלף שקל לשנה). שווי הדירה למ"ר ייקבע על ידי השמאי הממשלתי ועל בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי האזור הגיאוגרפי שבו נמצאת הדירה כפול שטח הדירה במ"ר.
בעל הדירות יהיה רשאי לבחור את הדירות שעליהן ישלם את המס - ואם לא ייעשה כן תבחר המדינה להטיל את המס על הדירות הזולות יותר שבבעלותו, בהתאם למידע המופיע ברשות המסים. כבעלים של דירה ייחשב כל מי שמחזיק בשליש (33%) או יותר מזכויות הבעלות בדירה כאשר בני זוג ייחשבו לבעלים אחד, אלא אם הם חיים בנפרד.
עוד ב-mako כסף:
- חמישה הרגלים שיעזרו לכם לצבור כסף
- כמה באמת עולה לנו לצאת לעבודה?
- הישראלים שנוסעים לגיאורגיה כדי לקנות בסופר
הדרך לאישורה הסופי של ההצעה, בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, עדיין ארוכה והיא צפויה לעורר התנגדות פוליטית עזה. ההחלטה לכלול את המס החדש על בעלי דירות בחוק ההסדרים המצורף לתקציב המדינה התקבלה בתום דיונים ממושכים בהשתתפות בכירים באוצר, רשות המיסים ומשרד המשפטים. מדובר ברעיון שהועלה בתקופת הממשלה הקודמת על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל' ונפסל בזמנו על-ידי שר האוצר יאיר לפיד.
ההצעה מעוררת גם כיום התנגדות רבה המתבססת על שני טיעונים עיקריים: אי שוויון בין דירות קטנות וזולות לדירות גדולות ויקרות והחשש שבעלי הדירות יעלו את דמי השכירות שהם גובים בגובה שיעור המס. על רקע טענות אלה, ולדרישת בכירים במשרד המשפטים, נקבע ששיעור המס יייקבע בהתאם לגודל הדירה ולשווי הקרקע באזור שבו היא נמצאת, על פי שמאות ממשלתית. לגבי גלגול המס על השוכרים מעריכים כלכלנים כי החשש לכך מופרז בשוק חופשי שבו יש לשוכרים אפשרויות לשכור דירות שאינו ממוסות.
באוצר מציגים את המיסוי על בעלי דירות כצעד בעל מטרה חברתית ברורה: צמצום פערים והקטנת האי-שוויון בחברה הישראלית. "עליית מחירי הדירות הביאה לגידול באי-שוויון בין שכבות שונות באוכלוסייה", נכתב בדברי ההסבר לחוק. באוצר מציינים כי בעלי הדירות בישראל נהנו מעליית מחירים של 104% בממוצע בשווי נכסי הנדל"ן שלהם בתקופה שמינואר 2007 ועד יוני 2015. על פי האוצר סך העושר של ציבור בעלי הדירות גדול פי 15 מסך העושר של ציבור שוכרי הדירות למרות שרמת ההכנסה הממוצעת של בעלי הדירות גבוהה רק פי 2 מזו של השוכרים.
כדי להצדיק את המס נתלים כלכלני האוצר בכלכלן האמריקאי בן המאה ה-19 הנרי ג'ורג'", שטען כי אין זה צודק שבעלי נכסי נדל"ן ייהנו לבדם מעליית שווי נכסיהם, משום שעליית ערך הקרקע שבבעלותם לא באה כתוצאה ממאמציהם אלא דווקא בזכות השקעות ממשלתיות וציבוריות בפיתוח תשתיות. "מס על החזקה של ריבוי נכסים בהתאם לשווי הנכס מגלם נאמנה את רעיונו של ג'ורג'", כותבים באוצר.
בנוסף לחלוקת הכנסות נכונה יותר וצמצום פערים מאמינים באוצר כי המס החדש ייצור תמריץ עבור בעלי הדירות למכור את דירותיהם ובכך להגדיל את היצע הדירות בשוק הדירות יד שנייה וליצור לחצים להורדת מחירים בשוק הנדל"ן.
מטרה נוספת שישיג החוק הוא הגדלת הכנסות המדינה מגביית מסים, בשיעור של 800 מיליון שקל לשנה להערכת האוצר.
עו"ד ליאת קיסרי, שותפה במשרד ברנע ושות', מציינת בתגובה כי "ראוי שמשרד האוצר ימצא פתרונות סבירים ומקיפים יותר להגדלת היצע הדירות בשוק והורדת המחירים, כך לדוגמה, הפשרת קרקעות נוספות לשם בניית דירות מגורים לזוגות צעירים וקביעת רף עליון לדמי שכירות המוטלים על שוכרים כפי שמקובל בארצות נוספות. בסופו של יום, בעלי הדירות ימצאו תכנוני המס לגיטימיים ודרכים חדשות ויצירתיות לחסוך בתשלום המסים. מי שלא יצליח לעשות כן פשוט יגלגל את ההוצאות הללו לכתפיהם של שוכרי הדירות.
"משרד האוצר לא לוקח בחשבון כי ייתכן מצב לפיו המחזיקים ב-3 דירות ומעלה יעבירו את החזקת הזכויות בדירות הללו לחברות בע"מ שמוחזקות על ידן והדבר יקשה על רשויות המס לאכוף את ההצעה. באופן זה הם יוכלו לשמור על הרכוש המשפחתי תחת בעלות אחת, לגלגל את הכספים בחברה להשקעות נוספות ולחסוך בתשלום דמי ביטוח לאומי. אופציות נוספות אפשריות על מנת להימנע מתשלום המס הוא העברת דירת המגורים במתנה לילדים או רכישתה מלכתחילה על שמם".
רוצים לקנות דירה חדשה? היכנסו לכאן בונים