הפסקת האש עם חיזבאללה גילתה את ממדי ההרס בצפון. יותר מ-50 אלף מפונים מיישובי הצפון רוצים סוף סוף לשוב הביתה - אך לרבים מהם אין בית לחזור אליו. במנהלת אופק צפוני של משרד הביטחון מופו 2,731 דיווחי נזק בעשרות יישובים בצפון הארץ, ולפי נתוני רשות המיסים ניזוקו יותר מ-8,800 מבנים ו-7,000 רכבים, ובחלק מהיישובים יעבור זמן רב עד שישוקם ההרס במידה מספקת לחזרת התושבים.
במס רכוש נפתחו כ-17 אלף פניות על נזקים במוקדי הצפון. 8,834 מהן היו של מבנים, ו-7,029 של רכבים. עלות הנזק שנגרם מפגיעות ישירות אדירה, ומוערכת בלפחות 2 מיליארד שקלים.
גם בדרום, למרות העבודה של מנהלת תקומה, המצב לא שב במאת האחוזים לקדמותו. מהדו"ח של המינהלת עולה כי לאחר פינוי החבל בשל טבח ה-7 באוקטובר, בחודשים האחרונים שבו 34 קהילות לבתיהן לאחר אישור פיקוד העורף, שהם 87% מתושבי החבל (50 אלף איש) שקיבלו אישור לשוב לבתיהם. עם זאת, 13 קהילות עדיין לא שבו, ונמצאות ביישובים זמניים, כפריים או עירוניים, מיעוטם עדיין בבתי מלון. על שלושה מתוך היישובים שלא שבו - נתיב העשרה, סופה וניר יצחק - נאסר לעשות זאת בשל שיקולי ביטחון. עשרה יישובים נוספים נמצאים במגורים זמניים בשל הליכי שיקום ופיתוח, עבורם הוקצו רק ב-2024 יותר ממיליארד שקל.
״אנו עוסקים בקידום שיקום הצפון, תוך חלוקת המדינה ל-28 מרחבי תפקוד: הראשון הוא מערב הנגב והשני אזור הצפון, הגובל עם לבנון. יחד עם משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, אנו שואפים לשילוש האוכלוסייה באזורים אלו ולהנעת פיתוח בתחומי תעסוקה, תשתיות ותיירות", אומר רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, שמתקיימת זו השנה ה-24 באילת, בצל שגרת המלחמה והאתגרים העומדים בפני הענף.
"החל מה-8.10 ישנם פטורים מהיתרים ותכנון באזורים רבים. כבר ניתן לראות הרחבות בבארי וכפר עזה, שם המבנים ששימשו למגורים לטווח הביניים כבר מאוכלסים. המבנים, שנבנו לטובת תושבי כפר עזה שפונו, כוללים כמה מאות יחידות דיור ונבנו, פותחו והושלמו בתוך ארבעה חודשים בלבד. כאשר ישנה מנהלת שפועלת בכל האספקטים של פיתוח ובנייה, לרבות ההיבטים החברתיים, אנו מסוגלים וצריכים להוציא לפועל פרויקטים בטווחי זמן קצרים במיוחד", הוא בטוח.
להוריד את מס הרכישה בפריפריה לאפס
ויש עוד בעיה. מי ישלם על כל הנזק? כשהמשק כבר נמצא בגירעון הולך ומחמיר מהמלחמה- עלויות השיקום הם אסטרונומיות ומגיעות למיליארדים. לנושא הזה התייחס בוועידה שי אהרונוביץ', ראש רשות המסים: "אחת ההצעות היא החזרת מס הרכוש בתצורה מסוימת, למרות שזהו מהלך מורכב. בנוסף, מס משואה עשוי לשמש מקור תקציבי חשוב. איני סבור שהעלאת המע״מ באחוז נוסף ל-19% היא הפתרון הנכון. עלינו להתמקד באפיקים כמו מס רכוש ומס משואה, לצד צעדים נוספים".
עוד התייחס אהרונוביץ' למיסוי נדל"ן: "בשנה האחרונה, הצורך להקצות משאבים למס רכישה דחק מעט את תכניות קידום הנדל״ן. עם זאת, אני מזכיר שיש תזכיר חקיקה שהתקבל בנוגע להפחתת מס הרכישה בהתחדשות עירונית בפריפריה ל-3%. בעיניי, יש להוריד את מס הרכישה בפריפריה לאפס, מאחר שההתחדשות העירונית באזורים אלו כמעט ולא קיימת. אנו מקווים לחזור לתכניות הנדל״ן לאחר סיום חוק ההסדרים ולתת דחיפה נוספת למהלכים אלה".
גם יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון נשאר, למרות הכל אופטימי, ומתייחס לצעדים שנעשו במשרד השיכון על מנת להגדיל את היצע הדירות ברחבי הארץ, בנוסף לתכנון שיפוץ המבנים.
״בעשור האחרון, הווקטור של עליית מחירי הדיור תמיד היה בעלייה. לצערנו, אנו מכירים היטב את המגמה הזו. מדיניות ההיצע ויכולת מכונת התכנון של ישראל, שמביאה מאות אלפי יחידות דיור בשנה, הביאו יחד עם הריבית להתחלת שינוי מגמה בתחילת 2023. התוכניות הממשלתיות במשך העשור האחרון התמקדו בעיקר בעקומת הביקוש, אך זה לא הביא את הישועה ואת הפתרון המיוחל. הגיע הזמן שנתמקד בהיצע".
עוד הוסיף מורגנשטרן כי: "אי אפשר לומר שענף הנדל"ן חזר למצב צבירה רגיל, בשנים האחרונות היה מיקוד משמעותי בנגב המערבי, אבל עלינו להתמקד גם בצפון. אנחנו יכולים וצריכים להכפיל את כמות יחידות הדיור בצפון ולהוסיף 120 אלף יחידות דיור נוספות. אחת מהמשימות שלנו לשנת 2025 היא להוסיף עוד עשרה הסכמי גג ל-55 הסכמי הגג הקיימים שלנו עם הרשויות. בנוסף במהלך שנת 2024 נכנסו לישראל 30 אלף עובדים זרים, מתוכם 20 אלף במודל B2B. בנוסף, הצטרפו 150 תאגידי כוח אדם חדשים, וביצענו השקעה של 40 מיליון שקלים לעידוד עובדים מקומיים״.
רבים מהתושבים הכירו איכות חיים שלא הכירו קודם
אז מתי נראה את התושבים חוזרים לבתים? בפורום נוסף שהתקיים בוועידה התייחס השר לעיניי הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף לנשוא השיבה לצפון ואמר: ״אמון האזרחים נשבר ב-7 באוקטובר, ואני רואה בשיקום האמון דגל מרכזי בעבודת המשרד שלי. אמרתי לראש הממשלה: אסור להפוך את ההסכם לשעון חול עבור התושבים. הם חווים טראומה, ואסור ללחוץ עליהם לחזור מהר לבתים. עלינו להבין שהם נאלצו לעזוב את בתיהם והסביבה האורגנית שלהם השתנתה. קהילות התפרקו ומשפחות רבות מתמודדות עם מצב סוציו-אקונומי קשה ביותר.״
עוד הוסיף השר כי: ״התושבים עזבו בגלל הבעיה הביטחונית בשביעי לאוקטובר והם לא יחזרו רק כשהיא תיפטר. רבים מהם הכירו עולם חדש ואיכות חיים שלא הכירו קודם. אם נצא מנקודת הנחה שההסכם שנחתם יחזיק מעמד, ותחושת הביטחון של התושבים תחזור, עדיין נצטרך לפעול לצמצום הפערים האדירים שהיו קיימים ערב ה-7 באוקטובר. ״
אופיר יחזקאלי, מ"מ ראש עיריית קריית שמונה חיזק את דברי השר ואמר ״התפקיד שלנו הוא לאפשר למי שרוצה לחזור הביתה לעשות את זה. אנחנו כרשות מקומית צריכים לטפל בשיפוצים, לאפשר לצוותי חינוך לחזור אבל הממשלה צריכה להבין שמי שרוצה להישאר מחוץ לעיר - שיישאר, ולא להתקטנן איתו על שקל פה ושקל שם.״ והוסיף, ״אנחנו חייבים לחזור לא ל-6 באוקטובר אז המרחב הציבורי בקריית שמונה לא היה מכבד והגיע הזמן שהוא יהיה מכבד. חייבים לייצר צמיחה מהדבר הזה ובטווח הארוך יש לנו עבודה מאוד קשה.״