הרפורמה במערכת המשפט העסיקה יומם וליל הן את המחוקקים והן את הציבור בשלושת החודשים הראשונים לכינון הממשלה. העסיקה כל-כך, עד שנדמה שנושאים אחרים פשוט נותרו בצד. כך נכון, בין היתר, לגבי ארבעה צעדים מרכזיים בתחום הדיור. לגביהם, התחייבה הממשלה בהסכמים הקואליציוניים לקבל החלטות בתוך 90 ימים מיום כינונה - קרי עד סוף מרץ. בינתיים, הם "תקועים" אצל מקבלי ההחלטות.
תוכנית הדיור המקיפה טרם פורסמה
בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הוצגו "כיווני פעולה עיקריים" של משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור, הכוללים בין היתר הקצאת 800 מיליון שקל להאצת מיזמי נדל"ן, עדכון של מודל ההגרלות בתוכנית "מחיר מטרה" והקצאת 80 מיליון שקל לקידום פרויקטי שכירות ארוכת טווח. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, ציין בדיון כי הפרטים טרם הוצגו באופן רשמי לקבינט הדיור לצורך אישורו.
במהלך כהונתה הקצרה של הממשלה הקודמת פורסמו שתי תוכניות דיור כוללות, אך הראשונה שבהן רק כחצי שנה לאחר כינונה של הממשלה. עדיאל שמרון, מי שהיה במשך שש שנים מנהל רשות מקרקעי ישראל, וכיום משמש כמנכ"ל השותפות של החברות הראל ועץ השקד בתחום הדיור להשכרה, מציין בהקשר זה כי "כשממשלה נכנסת באמצע תקופה זה תמיד יוצר בעייתיות, אבל החלטות כאלו אף פעם לא מתקבלות במסגרת הזמן שהוגדרה מראש. חבל שכך - אך אני מניח שזה יקרה בקרוב.
"מה שחשוב הוא לשמור על יציבות בשוק הדיור, ובעיקר לא להוריד את הרגל מהגז, כדי שלא ניכנס למיתון גדול מדי בשוק הדיור, על רקע ירידות המחירים שכבר מתרחשות. נראה שמשרד הבינוי והשיכון מבין את זה ומבין שבעיקר צריך להמשיך עם הדברים שנעשו בשנים האחרונות".
לא הוגדרו יעדי תכנון ושיווק
החלטה מרכזית נוספת נוגעת להגדרת יעדי השיווק והתכנון של יחידות דיור לחמש השנים הבאות בשוק המגורים - שאותה על הממשלה לפרסם בתוך 90 יום, קרי השבוע. על פי המסתמן גם צעד זה לא יושלם בטווח הזמן המיידי.
המנכ"ל מורגנשטיין ציין בשבוע שעבר כי יעדי הממשלה צפויים להיות דומים לאלו שנקבעו בשנה שעברה - משמע ייקבע רף תכנון של כ־125 אלף יח"ד בשנה, שיווק של 75 אלף יח"ד בקרקעות המדינה והתחלות בנייה של 70 אלף דירות בשנה. "בסביבת ריבית כמו זו שאנו חווים היום, מדובר ביעד שאפתני ומורכב יותר משנים קודמות", ציין.
"חשוב מאוד שיהיו יעדים מוגדרים מדי שנה", אומר שמרון. "הגדרת יעדים היא אומנם המהלך הפשוט יותר, אבל מדובר במנוע מתכלל שמגדיר את הצפי לשנים הבאות עבור השוק כולו. ישנם אף גורמי מקצוע שמתוגמלים בהתאם לעמידה ביעדים הללו. עם זאת, גם כשאין יעדים מוגדרים והחלטות ממשלה בפועל, ברור שאף אחד מהגורמים המקצועיים לא ירצה לרדת מהמספרים שהושגו בשנים שעברו".
במשרד הבינוי והשיכון מתייחסים לעיכוב בשני הצעדים הללו, ואומרים: "שר הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרדו, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל וגורמים נוספים, עובדים בימים אלה על הכנת תוכנית דיור והצבת יעדים שיתאימו לנתונים שעולים מהשטח וייתנו מענה לכלל אזרחי ישראל. במקביל, מיד לאחר הפסח תיפתח הגרלה חדשה של תוכנית 'דירה בהנחה' שבה יוגרלו יותר מ־9,000 יח"ד, במתכונת הקיימת של התוכנית".
יצחק גולדקנופף ומוטי בבצ'יק / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
תוכנית "שער המפרץ" בחיפה ממתינה להחלטות
ההסכמים הקואליציוניים כללו גם הגדרת לוחות זמנים לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה, במסגרת תוכנית פיתוח המפרץ (המציעה בין היתר 130 אלף יחידות דיור חדשות, י"נ) והגדרת סעיף תקציבי ליישומה. החלטה זו אמורה הייתה להינתן גם כן בתוך 90 יום, אך נכון לעכשיו גם היא רחוקה מכך. מרשות מקרקעי ישראל, האמונה על העניין, נמסר כי "טרם נקבעו לוחות זמנים".
נציין כי בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שנערך לפני כשבועיים הוצג סטטוס יישום החלטת הממשלה לפיתוח מפרץ חיפה, אשר הראה כי מרבית הצעדים הנגזרים מההחלטה עוד נמצאים בחיתוליהם. כך למשל, סקר לבדיקת זיהום הקרקעות ייעשה רק בעוד כשנה וחצי. מבחינת שלבי התכנון, התוכנית (תמ"א 75) נמצאת לקראת העברת התוכנית להערות הוועדות המחוזיות, שלב אחד לפני אישורה במוסדות התכנון.
יש לציין כי כל עוד החלטה ברורה לגבי לוחות הזמנים של התוכנית אינה ניתנת, גם אישורה התכנוני לא יהווה בשורה של ממש בפועל. פינוי התעשייה המזהמת, למשל, הוא אחד הצעדים החשובים בדרך ליישום תוכנית הענק, והגדרת תקציב גם היא מפתח להתקדמות ממשית, כמובן. לכן כל עוד החלטה זו לא מיושמת, תוכנית "שער המפרץ" כנראה תתעכב.
חיזוק יישובי הפריפריה יחכה?
בתום 90 יום לכינונה של הממשלה, כפי שנקבע בהסכם מול סיעת עוצמה יהודית, הממשלה אמורה להכריז על "החלטה לעידוד מעבר של תושבים לנגב ולגליל ולהרחבת היישובים, הגדלתם וחיזוקם".
חיזוק הפריפריה ועידוד מעבר ליישובי הנגב והגליל היו מהנושאים המרכזיים בהסכם מול סיעתו של השר איתמר בן גביר, אך נכון לעכשיו היא טרם יושמה. החשש הוא, כמובן, שהיעדר החלטות בהקשר זה תפגע בשאיפות ובתוכניות הממשלתיות של השנים האחרונות להגדלת האוכלוסייה בפריפריה.
מלשכת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, המשתייך לסיעת עוצמה יהודית, נמסר: "השר וצוות משרדו עוסקים בימים אלו בבניית תוכניות עבודה והחלטות ממשלה לקידום הנגב והגליל, הנוגעות, בין היתר, לעידוד מעבר תושבים לנגב והגליל ולהעלאת רמת החיים בהם, לרבות בתחומי הדיור, התעסוקה, החינוך, הבריאות והפנאי.
"כיוון שתוכניות שהביאה הממשלה בעבר הוכחו כאפקטיביות פחות, המשרד משקיע זמן בלימוד מניסיון העבר ובבנייה של תוכניות שיצליחו לייצר שינוי אמיתי בנגב ובגליל. בשבועות שלאחר חג הפסח נסיים את בניית המתווה שמתגבש בימים אלו ונפרסם אותו לציבור".
הכתבה עלתה באתר גלובס.