השעון התחיל לתקתק באוגוסט 2012. אז נקבע שמתן הפטור מארנונה לנכסים שאינם ראויים לשימוש יוגבל לתקופה של עד שלוש שנים. המטרה הייתה הפשוטה: להמריץ, או אפילו לאלץ, בעלים להשקיע בנכסים שלהם על מנת להגדיל את מלאי הנכסים בשוק. אלא שכעת, לאור הבעיות החוקיות, נראה שהנהנות העיקריות מהחוק עלולות להיות העיריות בלבד, שיזכו באפיק הכנסה חדש, בלי שיצטרכו לספק למשלם שירות כלשהו.
עוד ב-mako כסף:
עורכי הדין ירון נדם ואוהד כרמי, ממשרד עורכי הדין בן אליעזר ושות', מסבירים שבאופן גס ניתן לחלק את הנכסים שאינם ראויים לשימוש לשלוש קטגוריות: א. נכסים שעומדים הרוסים במשך שנים רבות ואין לבעלים אינטרס כלכלי לשפץ אותה. ב. נכסים שעוברים תהליך שיפוץ מאסיבי. ג. נכסים בהם נוצרה בעיה תכנונית או כשל שוק, שאינם מאפשרים את השימוש בהם.
כאן, לדברי נדם וכרמי, נמצאת הבעייתיות הראשונה. החוק אינו מבדיל בין סוגי הנכסים השונים. הוא אינו טורח להבדיל בין נכסים הרוסים שחלות עליהם תכניות שונות לטווח הארוך או לטווח הקצר (וכך לבעל הנכס יש אינטרס להחזיק בו מתוך ציפייה לעליית הערך שלו), שעליהם יש הצדקה לתשלום ארנונה, לבין נכסים הרוסים שלא כלולים באף תכנית. אין התייחסות לשאלה אם הנכס הוא בפועל מפגע תברואתי או חברתי (מאורת סמים, למשל), או נכס שיש נגדו צו הריסה.
על פי התיקון לחוק, הנכס יחויב בארנונה בתעריף המזערי על פי השימוש האחרון שנעשה בו למשך חמש שנים. במידה ולא ישתנה מצבו של הנכס, יינתן שוב הפטור מארנונה. בנוסף, התיקון לחוק קבע מנגנון פיצוי למשך חמש שנים בתום תקופת הפטור, בגין אובדן הכנסות מארנונה.
לא מתחשבים בבעיות
הרשויות, אם כן, מצפות לכסף. לכן מי שצופה מחלוקות עם הרשות המקומית, כדאי שיתכונן כבר מעכשיו. לא חסרות כאלה. למשל, נושא תעריף הארנונה על פי השימוש האחרון הוא בעייתי. נדם וכרמי מציינים שאין מענה למקרה בו התעריף לשימוש אחרון גבוה במיוחד. לדוגמה, סניף בנק משלם ארנונה של 440 שקל למ"ר. חיוב כזה על נכס הרוס אינו סביר. השימוש, מציינים נדם וכרמי, נעשה לרוב על ידי שוכרים, ולא על ידי בעל הנכס, שמחויב לשלם לפיו.
אלא שזו לא הבעיה האחרונה בנושא. בנכסים רבים כלל לא ידוע מהו השימוש האחרון שנעשה בנכס, וייתכן שאף לא היה שימוש קודם. הדבר נכון בעיקר לנכסים בהם היה שימוש למספר מטרות במקביל.
שנת 2016, אם כן, הינה שנת "פג התוקף", השנה לה ייחלו וציפו הרשויות המקומיות בכל הנוגע לנכסים הרוסים. בשנה זו יוחזרו למעגל החייבים והחיובים נכסים רבים, שאינם צורכים בפועל שירותים מהרשות המקומית ואף לא מופקת מהם כל תועלת כלכלית. יחד עם זאת מסבירים עורכי הדין נדם וכרמי, אין לראות בחיוב הרשות המקומית כגזירה משמיים וקיימות דרכים להתמודד עם החיוב, בין אם בדרך של השגה וערר ובין אם בהליכים אחרים.
על מנת להיערך כראוי למצב החקיקתי שתואר, ממליצים השניים כבר עתה לרכז את כל המידע הרלוונטי אודות הנכס, כגון בירור השימוש האחרון שנעשה בו בפועל, השימוש החוקי שניתן לעשות בו, התוכניות התכנוניות ככל שחלות על הנכס, מדידת הנכס, היתרים ואישורים שונים בקשר לנכס, צווי הריסה, מידע מרשם המקרקעין וכו'. כמו כן, רצוי להיוועץ עם גורמים מקצועיים בטרם נקיטת מהלך כזה או אחר כנגד רשות המקומית.