מנגנון ההגרלות שעליו מתבססת תוכנית הדגל הממשלתית בתחום הדיור, מחיר למשתכן, אינו חוקי — כך עולה מדיונים פנימיים שנערכים במשרדי הממשלה. ל–TheMarker נודע כי התוכנית שהושקה לפני כשלוש שנים, ושבמסגרתה נרשמו כ–130 אלף משקי בית להגרלת דירה מוזלת — מעולם לא קיבלה היתר לעריכת הגרלות, כפי שמתחייב מתוקף חוק העונשין.
לכשהתברר כי היתר שכזה אמנם נדרש — התקיים באחרונה דיון במשרד המשפטים. בסופו, נקבע כי ההגרלות שעורכת המדינה במסגרת התוכנית אינן חוקיות למעשה — וכי על מנת לערוך את ההגרלות הבאות, ובפרט את ההגרלה הבאה הגדולה המתוכננת בספטמבר, תזדקק המדינה להיתר מיוחד.
מסקנה זאת גררה מבוכה רבה, ובממשלה חוששים כעת מפני עתירות שיגישו המפסידים בהגרלות שערכה המדינה עד כה.
גורם משפטי בכיר בסביבת היועץ המשפטי לממשלה, המעורה בסוגיה, אישר כי לאחרונה התקיים דיון בנושא. "ערכנו דיון, אך טרם סיכמנו אותו או הפצנו את סיכומו למשרדים השונים. לכשייצא, סיכום הדיון יקבע שללא קבלת היתרים, מעמד הגרלת הדירות אינו חוקי. אנחנו נודיע על כך למשרדים ונעמיד לרשותם זמן להתארגנות להוצאת האישורים".
הגורם הבכיר אישר עוד: "בהינתן העובדה שהיועץ המשפטי יאמר במסמך סיכום הדיון שהפעילות הזו, אם לא יינתנו לה האישורים, אינה חוקית, יכול פלוני אלמוני שלא זכה במכרז לבוא ולהגיד שנוכח העובדה שהפעילות אינה חוקית, נפל פגם מהותי במכרז ויש לבטלו.
"אף שעוד לא בדקנו זאת, אני מניח שנצטרך לייצר אמירות של בטלות יחסית. זאת שאלה כבדה. בכל מקרה, משרדי הממשלה, לאחר הפצת הסיכום, יצטרכו לפעול בדחיפות לקבלת ההיתרים".
לפי אותו גורם, מאחר שמשרד המשפטים הוא שאישר את קיום הליך הגרלת הדירות, אין כוונה להעמיד לדין פלילי את האחראים על ההגרלה, למרות העובדה שערכו את ההגרלות ללא היתר. ואולם במישור המנהלי, ההליך כולו עומד כעת בסכנה.
הממונה: הגרלות התוכנית לא עברו דרכי
הרקע לתסבוכת המשפטית שנוצרה נעוץ בחוק העונשין הישראלי, ובאופן ספציפי יותר בסעיפים 224–235 לחוק זה, העוסקים באופן מפורט בסוגיה. סעיף 224 לחוק העונשין מגדיר מהי הגרלה: "כל הסדר לפיו ניתן בהעלאת גורלות או באמצעי אחר לזכות בכסף, שווה כסף, או טובת הנאה, והזכייה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה וביכולת".
נכון להיום, החוק הישראלי אוסר על עריכת משחקים או הגרלות. יוצאים מן הכלל שפועלים בהיתר הם הטוטו והלוטו. גם גורמים פרטיים מסחריים רשאים לערוך מדי פעם הגרלות כאלה, אך הם חייבים על פי החוק לפנות להממונה על ההגרלות במשרד האוצר לצורך קבלת אישור לכך.
במשרד האוצר פועלת ממונה על הגרלות, אך משיחה עמה עולה כי גופים ציבוריים (כמו גם עמותות), כלל אינם רשאים לערוך הגרלות, וכי היא מעולם לא אישרה לגוף ציבורי לערוך הגרלה. לדבריה, הגרלות מחיר למשתכן לא עברו דרכה והיא לא אישרה את עריכת ההגרלות.
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, סירב מצדו להשיב על שאלת חוקיות ההגרלות, והפנה את השואלים למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, עו"ד ארז קמיניץ. "הוא ליווה את כל התהליך. אני סומך עליו. תפנו אליו", אמר באב"ד.
קמיניץ, מסר בהקשר זה כי "עם פרסום המכרזים הראשונים של מחיר למשתכן נבחנה ע"י משרדי האוצר והשיכון שאלת הצורך בקבלת היתר לשיטת המכרז בהיבט איסור ההגרלות הקבוע בחוק העונשין. לעמדת המשרדים דאז לא נדרש היתר, שכן תכליתו של האיסור בחוק היא, בין היתר, מניעת הימורים ממכרים וכאלה שאינם מוסדרים או מפוקחים. עמדה זו אושרה בשעתו ע"י משרד המשפטים. לאחרונה, ובעקבות פניות נוספות של גורמים שונים, נבחנה עמדה זו שוב במשרד המשפטים. לאחר התייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים, הוחלט כי יש צורך לפעול להסדרת הנושא, בשלב זה, על דרך של הוצאת היתרים, והמשרדים הונחו להתחיל לפעול לצורך כך".
פחות דירות — ובחירות בפתח
שיטת המכרזים של מחיר למשתכן, בדומה למכרזי תוכנית מחיר מטרה שקדמו להם, יצאה לדרך עוד בשנות ה–90. לאורך השנים פירסמה רשות מקרקעי ישראל מכרזים בשיטה זו ובשיטת מחיר מטרה, באופן נקודתי ובהיקפים מצומצמים יחסית. בשנים 2000–2007 נמכרו במסגרת התוכנית כ–3,500 דירות — מחציתן לציבור החרדי.
עם תחילת כהונתו, הודיע שר האוצר, משה כחלון, כי בכוונתו להרחיב את שיטת המכרזים לכלל קרקעות המדינה, ובהתאם הוקם במשרד הבינוי והשיכון מערך הגרלות ממוחשב, באמצעותו מנהלת המדינה את הגרלות הענק שהיא מקיימת בשלוש השנים האחרונות. באחרונה סוגיית חוקיות ההגרלות עלתה מחדש, בעקבות בקשתה של חברת גינדי החזקות למכור דירות בפרויקט מגורים ברחובות באמצעות הגרלה. בעקבות דיון זה הוחלט במשרד המשפטים לחייב גם את המדינה בקבלת היתר לעריכת הגרלות - ובתקופה הקרובה צפויים כאמור משרדי השיכון ומשרד האוצר לקבל הנחיה מטעם משרד המשפטים בנושא.
על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, המעודכנים לספטמבר 2018, עד היום נרשמו כ–130 אלף משקי בית לקבלת תעודת זכאות לתוכנית — וכ–52 אלף משקי בית כבר זכו בדירות בהגרלות השונות (מספר זה כולל את הגרלות מחיר מטרה). ההגרלות הגדולות שקיימה המדינה עד כה החלו ביוני 2017 — אז הוגרלו כ–15 אלף דירות, ובהדרגה נפח ההגרלות הלך והצטמצם: בהגרלה הגדולה שיצאה לדרך בספטמבר 2017 הוגרלו כ–11 אלף דירות, ובהגרלת דצמבר של אותה שנה הוגרלו כ–7,800 דירות. בשנה האחרונה קיימה המדינה שתי הגרלות נוספות: אחת במארס עם כ–6,600 דירות מוזלות והשנייה ביולי, שבה הוגרלו כ–4,200 דירות בלבד.
הצורך בהסדרה משפטית, המרחף כעת מעל התוכנית הלאומית בתחום הדיור, מצטרף לכך שהתקופה האחרונה בחיי התוכנית היתה רצופת מהמורות — בשל ביקורת ציבורית שנמתחה כנגדה, בשל עתירות משפטיות שהוגשו נגדה ובשל הקושי להמשיך ולקדמה נוכח הבחירות הצפויות ברשויות המקומיות ב–30 באוקטובר. כך או כך, בהנחה שהמדינה תסדיר את הסוגיה המשפטית ותעניק היתר להגרלה הגדולה הצפויה החודש, מסתמן כי תהיה זו ההגרלה הגדולה האחרונה שאותה מקיימת המדינה בתוכנית זאת.
מעבר לשאלה כיצד לא הוסדר מהלך הענק עד כה באופן חוקי, הרי ששאלת החוקיות של הגרלות מחיר למשתכן צפויה כעת להקרין על הגרלות אחרות, שבמסגרתן הוגרלו בשנים האחרונות דירות מגורים בישראל.
משרד האוצר מסר בתגובה: "בזמנו, סוגיית מתן היתר לפי חוק העונשין להגרלות מחיר למשתכן נבחנה על ידי משרדי הממשלה השונים, ובהתחשב במהות ההגרלה, בהיעדר חשש להתנהגות ממכרת שיש צורך להסדירה ולכך שמשרדי הממשלה עורכים אותה, הוחלט שלא נדרש היתר לעניין זה".
משרד המשפטים מסר בתגובה: "לפני כמה חודשים התקיים במשרד המשפטים דיון, בהשתתפות נציגי משרדי האוצר והשיכון, בעקבות פנייה נקודתית שהתקבלה ממשרד האוצר. בישיבה נבחן מחדש הצורך בהוצאת היתרים לשם עריכת ההגרלות. בסיום הישיבה הובהר למשרדים כי לאחר בחינה מחודשת הוחלט על שינוי המדיניות, וכי תוטל על המשרדים הרלוונטיים החובה לפעול להוצאת היתרים. עם זאת, נוכח שינוי המדיניות תינתן למשרדים תקופת זמן לצורך התארגנות".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
המדינה התעכבה במכירת מניות לאומי - והרוויחה מיליארד שקל
ראדא רוכבת על ביקוש להגנה מרחפנים: קיבלה הזמנות ב–7.5 מיליון דולר בתוך חודש
