לא כולם מרוצים מהמהפכה המתוכננת בכיכר אתרים. השבוע המליצה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב על הפקדת התוכנית, שתאפשר כדברי העירייה "את שיקום הכיכר וחיבור רצועת החוף לשדרות בן גוריון". התוכנית כוללת את הריסת כיכר אתרים הקיימת, תוך ביטול שיקוע הכביש. במקום הכיכר יוקמו שלושה מגדלים למלונאות ומגורים, שביניהם מערכת כיכרות ציבוריות עירוניות ומעברים לציבור, "באופן המבטיח את השתלבות הכיכר במרחב העירוני ובאזור התיירות המתחדש לאורך החוף", לפי דוברות העירייה.
כשנחשפו פרטי התוכנית ב–TheMarker לפני כחודש, ניתן היה לראות באתרי תכנון ביקורת לא קלה על עקרונות התוכנית, שנראית כממשיכת מורשת המגדלים מסתירי האור והבריזה שהוקמו לאורך רחוב הירקון לפני 40 שנה, ומחזקת את תדמיתה של תל אביב כעיר לעשירים בלבד.
סגנית מהנדסת העיר תל אביב, אורלי אראל, הודפת את הביקורת: "אנחנו לא כפר יווני. אנחנו עיר, מרכז אורבני גדול ותוסס, הגדול במזרח התיכון. השאלה היא איך העיר אמורה לפגוש את הים. אי־אפשר לחזור לשנות ה-30, שבהן העיר פגשה את הים בבתים של 3.5-4 קומות. השטחים ייתפסו על ידי מגדלים שהתכסית של כל אחד מהם (השטח שהוא תופס; א"מ) יגיע ל-850 מ"ר, שטח קטן מאוד לעומת מגדלים שמוקמים כיום ושהתכסית שלהם עולה על 1,000 מ"ר".
הפרויקט הזה מאשר למעשה את התלונה שתל אביב מתוכננת לעשירים בלבד.
"אלה יהיו מגדלי יוקרה, ואין ספק שהם יהיו כאלה. מוטב שמדינת ישראל תטפל בנושא הדיור בהישג יד ושלא יטילו עלינו את הדברים, וזאת אחרי שסירבו לקבל את ההגדרות שלנו של דיור בהישג יד. מה רוצים שנעשה על חוף הים של תל אביב, דיור בהישג יד? מדובר על מתחם בעל מחירי הקרקע הגבוהים ביותר, ולכן הדיור שיהיה שם — יהיה יקר".
בכיכר אתרים יש כבר כיום מצוקת נגישות וחניה, והתוכנית מרעה את המצב מבחינת תקני חניה.
"השאלה מה עושים בנושא — לא לשנות את תקני החניה עד שמדינת ישראל תתעשת ותשנה את התחבורה הציבורית, או שאנו כעיריית תל אביב־יפו נתכונן לבאות. הוחלט בעירייה לקחת כדבר בטוח מאליו את זה שתהיה כאן תחבורה ציבורית ורכבת קלה, ושאין צורך ליותר מאשר מקום חניה למכונית אחת. זו העמדה התכנונית שלנו. אנחנו לא רוצים להרחיב כבישים ולהפוך את כל העיר למתחם אספלט. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו דבר כזה".
עושה רושם כי התוכנית מחלקת זכויות בנייה ליזמים, כדי לתמרץ אותם לשקם את המקום.
"אנחנו לא מחלקים זכויות בנייה. יש תוכנית מתאר שעבדנו עליה במשך חמש שנים ואושרה למתן תוקף, ובמסגרת זו נקבע היכן תהיה בנייה לגובה והצפפה. לא מחלקים זכויות בנייה. עושים תכנון".