הלילה האדמה רעדה. אף שקרוב ל-4,000 ישראלים פנו למוקד המשטרה והתלוננו שהרגישו רעידת אדמה, מערכת ההתרעה לא פעלה. "היא עובדת מעל עוצמה של 4.5. כלומר, אם הרעידה שהגיעה לישראל הייתה בעוצמה 4.5, הייתה מופעלת מערכת ההתרעה הארצית", הסביר תא"ל במיל׳, ד"ר חיליק טרופר, מסביר פיקוד העורף.
רעידת האדמה ההרסנית בטורקיה בעוצמה 7.8, גבתה מחיר של מאות הרוגים ואלפי פצועים, כשהמספר עוד צפוי להאמיר בימים הקרובים. עוצמת האנרגיה שהגיעה למדינת ישראל הייתה במגניטודה 3 ובעיקר גרמה לשנדלירים מעוצבים להתנדנד מצד לצד, אך היא הדירה שינה מעיני רבים בליל אמש.
The level of destruction caused by the earthquake in Turkey makes it look like a war zone. This is utterly heartbreaking. Pray for Turkey and especially for the people trapped under the rubble. pic.twitter.com/PeqPXoNKlF
— KC (@kci2013) February 6, 2023
30 רעידות אדמה בחודש
בישראל רעשי אדמה אינם דבר חריג. לאורך ההיסטוריה תועדו רעידות אדמה חזקות באזור, החל מתיאורים בתנ"ך, דרך תיאורים היסטוריים בטקסטים ובציורים ועד התיעוד הסייסמולוגי כפי שמוכר לנו כיום.
רעידות אדמה מתרחשות לרוב באזורי המגע שבין הלוחות וישראל נמצאת בדיוק באזור שמועד לפורענות מאחר שמיקומה הוא על נקודת החיכוך, המוכר לנו בשם השבר הסורי אפריקאי. הלוח שנמצא ממזרח לנו, הלוח הערבי, נע צפונה, ואנחנו, שנמצאים על הלוח הלבנטיני ומתחככים בלוח הערבי, נעים דרומה. נקודות המגע בין שני הלוחות מתחילות בים סוף ומסתיימות בהרי הטאורוס שבדרום טורקיה, והשבר הסורי אפריקאי עובר בישראל דרך עמק החולה, נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף.
על פי התיעוד ההיסטורי, רעשי אדמה של 6 בסולם ריכטר מתרחשים בממוצע כל 100 שנים. מאז רעידת האדמה החזקה האחרונה שהתרחשה ב-1927 חלפו 95 שנים. מה באשר לרעידת אדמה עצומה בעוצמה של 7 ומעלה? ההיסטוריה מלמדת שכזו מתרחשת פעם ב-1,000 עד 1,400 שנים באזורנו.
אגף הסייסמולוגיה במכון הגיאולוגי מנטר את רעשי האדמה באזור, ומסתבר שרעשי אדמה קטנים מאד מתרחשים דרך קבע בישראל ובסביבתה. רק בשבועיים האחרונים (מ-18 בינואר ועד לפרסום שורות אלה) תועדו יותר מ-30 רעשי אדמה, רובם בלתי מורגשים.
"אם נסתכל רק על 2,000 השנים האחרונות, היו בערך 30 רעידות אדמה. זה בערך כל 60 שנה רעידת אדמה שדווחה או פגעה באנשים או בבתים", הסביר בעבר פרופ׳ שמוליק מרקו מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, "כך שהעבר מלמד אותנו שבהחלט בעתיד צפויה להיות כאן רעידת אדמה":
נזק לאלפי מבנים
לפי הערכות מבקר המדינה, וועדות ההיגוי שהוקמו במדינת ישראל ורשות חירום לאומית, במקרה של רעידת אדמה חזקה הפגיעות הצפויות בנפש יעמדו על 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה, עוד כ-40,000 פצועים, 10,000 לכודים וקרוב לכ-200,000 איש שיישארו ללא קורת גג.
בחודש ינואר 2022 מופו בדו"ח ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה הערים שבסיכון הגבוה ביותר להיפגע ברעידת אדמה: קרית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת.
עוד צוין בדו"ח כי בתרחיש שבו תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל, קיימים כיום כ-80 אלף מבנים שמוגדרים בסיכון גבוה ונבנו לפני שנת 1985. הצפי הוא כי 35% מהם יינזקו קשה - כלומר, נזק כבד ייגרם לכ-28,600 מבנים.
בערים שמוגדרות בסיכון הגבוה ביותר לנזקים ברעידת אדמה קיימים 1,871 מבנים בסיכון גבוה וכ-1,020 מהם יינזקו קשה. כלומר, ליותר מ-50% מהמבנים ייגרם נזק כבד מאד
בערים שמוגדרות בסיכון הגבוה ביותר לנזקים ברעידת אדמה קיימים 1,871 מבנים בסיכון גבוה וכ-1,020 מהם יינזקו קשה. כלומר, ליותר מ-50% מהמבנים ייגרם נזק כבד מאד.
ברחבי ישראל ישנם 2,400 בתי ספר ו-730 גני ילדים שנבנו לפני 1980, ומהם כ-1,600 שהם בעלי פוטנציאל לביצוע עבודות חיזוק. כלומר, מבני ציבור אלה נמצאים בסכנת קריסה. קיימים עוד 25 מבנים של בתי חולים ו-75 מוסדות ממשלתיים רפואיים שנבנו לפני 1980 ונמצאים ברמת סיכון מיידית. עד שנת 2018 חוזקו רק 245 בתי ספר, ולפי משרד החינוך כיום - 470 בתי ספר נוספים הם "בהליכי טיפול".
מכנסים ועדות, ולא עושים כלום
בשנת 1999 הוקמה ועדת שרים להיערכות המדינה לטיפול ברעידות אדמה, ולצדה ועדת היגוי שבדקה והמליצה, אבל בסופו של דבר לא הרבה נעשה. לפני שלוש שנים התכנסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות הח"כ לשעבר עפר שלח בעקבות דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שחשף ליקויים חמורים בביצוע חיזוקי מבנים וניצול מזערי בהיקף של 7 מיליון שקלים מתוך תקציב של 5 מיליארד. פרוטוקול הוועדה גם חשף: הוועדה לא פעלה מאז 2014.
באותה התכנסות וועדה עלו ליקויים חמורים של המבקר: מדוע לרשות המים אין תקן לחיזוק תשתיות? איך יתכן שלמשרד האנרגיה אין מידע מלא על מיקום צוברים של גז לבישול ולמה המידע הקיים לא עובר לרשות הכבאות? מדוע אין תכניות חיזוק למבני ציבור, ולבתי חולים ובתי ספר בפרט? מי יטפל בתשתית החשמל ובתשתיות אחרות שיפגעו קשות? מי אחראי לחיזוק בתי החולים שנמצאים במבנים מיושנים לאורך קו השבר? איך יתכן שמבנים ישנים באזורי הפריפריה לא מקבלים מענה למיגון?
רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, בחודש ספטמבר 2022 התקיימה ישיבה ראשונה של הצוות הבין-משרדי הייעודי להכנת תכניות לשיקום טווח ארוך אחרי רעידת אדמה. בהתאם להחלטה מס׳ 1523 שהתקבלה אי שם על ידי הממשלה הקודמת בחודש מאי (והראשונה מאז 2012 בנושא רעידות אדמה). הוחלט לגבש תכניות אופרטיביות לשיקום פיזי, חברתי וכלכלי ארוך טווח. משרדי הממשלה והגרומים השונים שלקחו חלק בדיון ציינו שכינוסו הוא צעד חסר תקדים וחריג לטובה.
בעבר התקבלו החלטות ממשלה רבות והוקמה ועדת היגוי בין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, אבל במדינת ה"יהיה בסדר" כמו במדינת ה"יהיה בסדר", הפער בין קבלת ההחלטות למתרחש בשטח גדול.
תמ"א 38 עוזרת, אבל לא לישובים שצריכים אותה
עוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת עבר בישראל תקן 413 - תקן עמידות מבנים ברעידות אדמה, תוך הבנת מיקומה של ישראל בתנאים הייחודיים לשבר הסורי אפריקאי. ההוראות הבהירו איך לבנות בניינים כדי שיחזיקו מעמד גם תחת רעידת אדמה חזקה ומאז שנת 1980 כל בניין שמוקם בישראל חייב לעמוד בתקן זה.
עלות חיזוק המבנים הישנים יותר והתאמתם לתקן גבוהה יחסית, ובשנת 2005 אושרה על ידי הממשלה תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, שהוכנה ביוזמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. לכם היא מוכרת יותר בשם תמ"א 38.
מטרת התכנית הייתה להעניק תמריץ כלכלי כדי לחזק את המבנים באמצעות הענקת זכויות בנייה מוגדלות, וקיצור הליכים בירוקרטיים לקבלת היתר בנייה. אלו היו אמורים לעודד בעלי בתים לחזק את המבנים הישנים בבעלותם שנמצאים בסכנה מיידית.
תמ"א 38 בעצם אומרת: בעלי דירות בבתים משותפים יכולים לממן את חיזוק המבנה מכספם, והכנסות ממכירת הדירות חדשות שייבנו בו יתחלקו ביניהם. בפועל, מרבית בעלי הדירות יעדיפו להכניס לתמונה יזם שיהיה אחראי על הבירוקרטיה וקבלת היתרי הבנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, על הבנייה בפועל והמימון. בתמורה, היזם יקבל את הדירות החדשות שבנה במסגרת התמ"א.
הלכה למעשה, התכנית המצוינת בבסיסה הובילה למספר בעיות שמותירות מאחור מבנים רבים ללא חיזוק. יזמים מבצעים את התחשיב הכלכלי ובמקרים רבים מגיעים למסקנה שפרויקט תמ"א 38 באזורים שאינם אזורי ביקוש - לא יניב להם רווח. התוצאה: דווקא האזורים הכי פגיעים והכי מועדים לסיכון של נזקי רעידות אדמה נותרים ללא מענה, בעוד אזורי הביקוש נהנים ממגורים חדשניים ומשודרגים, ובחלק מהמקרים גם יוקרתיים.
בין 2005 ל-2021 קיבלו 777 בניינים בת"א היתר לתמ"א 38. בבית שאן קיבלו רק 11 בניינים היתר בתקופה הזאת. בצפת, חצור ומגדל העמק: פחות מ-3
בין 2005 ל-2021 קיבלו 777 בניינים בת"א היתר לתמ"א 38. בבית שאן קיבלו רק 11 בניינים היתר בתקופה הזאת. בצפת, חצור ומגדל העמק: פחות מ-3.
דיירים סרבנים הם סוגיה נוספת שעומדת על הפרק; ישנם בעלי דירות, בהרבה מהמקרים מבוגרים, שמתקשים להשלים עם הצורך להפוך את דירתם לאתר בנייה לתקופה שעלולה להיות ארוכה, או כאלו שמתווכחים על תמורות שונות שיתקבלו, כמו חניות, מרפסת או ממ"ד חדש, ותוקעים את התהליך.
בעיה נוספת שמתעוררת היא הבירוקרטיה, שעלולה להתיש את בעלי הדירות או היזמים בריצות חוזרות ונשנות במרוץ להיתרי בנייה, שעלול לארוך חודשים ולעתים אף שנים. בחודש שעבר אושר מתווה הרישוי המהיר שאמור לייעל תהליכים ולקצר את משך הבנייה בשנה עד שלוש שנים. האם המתווה יצליח לעמוד בהבטחה? ימים יגידו.
המיגון יתעכב
בשנה שעברה, תחת השר לשעבר זאב אלקין, במשרד השיכון הוחלט להסיט תקציב של 70 מיליון שקלים לחיזוק מבנים שנמצאים בעשרה יישובים בסיכון מוגבר.
במסגרת הפרויקט הלאומי לחיזוק מבנים שמבצעת חברת עמידר הושקעו כ-180 מיליון שקלים בחיזוק של כמעט 70 בניינים ב-6 השנים האחרונות, רובם המכריע בבית שאן, טבריה, חצור הגלילית, צפת וקרית שמונה, וקיימות תכניות לחיזוק בניינים נוספים בשנים הבאות.
תמ"א 38 צפויה הייתה להסתיים בתחילת אוקטובר 2022, והמתווה המעודכן של שרת הפנים לשעבר איילת שקד אושר בקריאה ראשונה בכנסת בחודש דצמבר 2021 בינתיים מדשדש. אם המתווה לא יעבור עד המועד, התכנית הנוכחית תוארך בשנה נוספת.
ככלל, חשוב להבין שהמגמה של חלופת שקד מבקשת לזנוח את שיטת תמ"א 38 שמתמקדת בחיזוק או הריסה ובנייה מחדש של מבנים בודדים, ולהתקדם ל"פינוי בינוי". כלומר, הריסה ובנייה מחדש של מתחמים שלמים. כדי להתמודד עם מצוקת היצע הדיור כמו גם מתן וודאות אורבנית עבור הרשויות המקומיות, מדובר בחלופה מבורכת, אבל ככל שזה נוגע לעניין המיגון, המשמעות היא התארכות משמעותית של בניית דיור ממוגן מפני רעידות אדמה ממגוון סיבות וחסמים.
רק כדי לפלפל עוד קצת את הכאוס, רק נזכיר שכיום בראש משרד הפנים עומד בכלל שר הדתות, מיכאל מלכיאלי, והוא בסך הכל ממלא מקום עד שענייניו של חבר הכנסת אריה דרעי יתבררו. כמעט נדמה שיש עניינים חשובים יותר על הפרק.