מערכות התקשורת קיבלו השבוע הזמנה למסיבת עיתונאים חגיגית בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב, בה השלושה התיימרו להציג תוכנית ל"חיבור ישראל במסילות רכבת".
הייתה זו למעשה מסיבת סיום ל"מלחמת ההתשה" של רגב ומשרד האוצר. אלא שמהר מאוד מסיבת הסיום הפכה לעוד זירה של עקיצות וחילופי מהלומות בין השרים, ודווקא חשפה עוד מתחים שמאיימים על מערכת היחסים בין המשרדים. ולא, לא מדובר ברכילות צהובה, אלא במערכת יחסים הכרחית לקידום התחבורה במדינת ישראל. הקרב אומנם הסתיים, אבל נראה כי המערכה נמשכת.
באוצר הקשו, רגב הגיבה
אז איך כל הסיפור התחיל? עם הקמת הממשלה, רגב חשפה רפורמת תעריפים ללא תיאום עם משרד האוצר, הקפיאה את רפורמת אגרות הגודש - בבת־עיניו של אגף תקציבים, והכריזה מלחמה על פרויקט המטרו עד שלא יתוקצבו רכבות לאילת ולקריית שמונה. כל זאת כשמקביל היא ניהלה מאבק נוקשה מול האוצר על מינויים בחברות הממשלתיות.
בממשלה היו בטוחים שתושג רגיעה עם אישור תקציב המדינה. אלא שלדיוני המשא־ומתן שרת התחבורה שלחה שתי דמויות ללא רקע מקצועי: מנכ"ל משרד התחבורה דאז, אבנר פלור, ומשה בן זקן, לשעבר ראש המטה של רגב. השניים נתקלו באנשי האוצר המשופשפים, שהערימו קשיים רבים על הצמד. תקציב לשאטל ימי? קודם תוכיחו שנוסה בהצלחה בעולם; רכבות לאילת ולקריית שמונה? תסתפקו ב־200 מיליון שקל לתכנון; תוכנית כבישים? תוותרו על הארכת הקו האדום לראשון לציון.
ניצחון האוצר היה ניצחון פירוס. רגב הבינה זאת מהר מאוד, ופוליטיקה היא בהחלט מבינה, וחתרה להסכמות חדשות לאחר שהתקציב כבר אושר. היא הצהירה שתעביר את פרויקט המטרו מידי נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) והתעקשה על קידום רפורמת התעריפים. ואם לא די בכך, היא עצרה את פרויקט המטרו באמצעות סירובה לחתום על צווי הפקעה בסביבת התחנות, עד שלא תקבל תקציב למסילות.
אצבע מאשימה לכל עבר
השרים הודיעו בשבוע שעבר על הסכמות שכוללות את החלת רפורמת התעריפים ומניעת ההתייקרות שבעקבותיה. קודם לכן, רגב האשימה בהתייקרות את הממשלה הקודמת וטענה כי הדבר נעשה על־ידי שר האוצר "ליבר־מס" ו"הגברת מיכאלי", כדבריה. אולם בפגישה שנערכה בין המשרדים היא אמרה, בטונים גבוהים, שמי שהצמיד את מחירי התחבורה הציבורית למדד, היה דווקא שר תחבורה אחר - בצלאל סמוטריץ' שמו. הלמה, (אולי איימה?) ויצאה כשהישגה בידה.
רק ככה זה עובד?
ובחזרה לעניין המטרו. בסיום מסיבת העיתונאים שאלתי את השרה רגב האם ראוי לדעתה לקחת בשבי פרויקט לאומי עד לקידום דרישותיה. "האם ערכי לדעתך שכל המשאבים בתל אביב?", השיבה לי שרת התחבורה. "הדנקל עולה 150 מיליארד (כ־50 מיליארד, א"ז), המטרו 250 מיליארד (150 מיליארד, א"ז), והאופנידן עוד 70 מיליארד (700 מיליון, א"ז); ולפריפריה כלום. התוכנית הזו היא שינוי משמעותי לחברה ולכלכלה, ולכן היא ערכית מאוד", אמרה.
זו לא הפעם הראשונה שרגב תקעה פרויקט כדי לקבל תקציב. כשהאוצר סירב לממן שבילי אופניים שדרשה בפריפריה, היא תקעה את פרויקט האופנידן. בעיני רגב זה לגיטימי, וכלי הסחיטה רק השתכלל. ואולי זו הדרך להשיג משהו במדינה הזו, והאזרחים הם אלה שישלמו את המחיר.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס