"אירוע ההתמוטטות מכוסה בפוליסת ביטוח דירה – חד ערכית. מי שהיה לו ביטוח מבנה/תכולה יוכל לתבוע את חברת הביטוח שלו. יחד עם זאת כמי שטיפל בשריפת הענק בבית מרכזים ובפיצוץ הגז בבניין רב קומות בנתניה אני יכול לומר שמניסיוני אירוע כזה צריך לקבל התייחסות משפטית בכמה מישורים. המישור הראשון והמידי הוא הפן הביטוחי. בהמשך יש לבחון את הפן הנזיקי והפן השלישי הוא הקנייני. האנשים איבדו את קורת הגג אבל לא את הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע".
את הדעה הנחרצת הזאת מביע עורך הדין ד"ר קובי קפלנסקי העומד בראש משרד עורכי הדין קפלנסקי אשר מתמחה בייצוג מבוטחים כנגד חברות ביטוח וכן מטפל בתביעות נזיקין. במהלך השנים טיפל ד"ר קפלנסקי בתביעות ביטוח רבות והביא לכמה הלכות חשובות של בית המשפט העליון. כמו כן הוא טיפל באסון ערד, אסון גשר המכביה, שריפת הענק בבית מרכזים ובימים אלה מטפל משרדו באסון המעלית בשטפונות בו נספו שני צעירים, וכן באסון מירון. דעתו על אירוע קריסת הבניין בחולון מנוגדת לדעות המקובלות, ויכולה להיות חבל הצלה עבור הדיירים ולהדאיג את חברות הביטוח.
"בפוליסה התקנית (שהיא מחייבת את כול חברות הביטוח) קיים כיסוי ביטוחי של 'התפוצצות'. יחד עם זאת אין בפוליסה הגדרה של מהי 'התפוצצות'", הוא מסביר.
"בפרשת אסון ורסאי (ת.א. 6199/04) ביה"מ המחוזי בירושלים נדרש לפרשנות המונח 'התפוצצות'. את הילך המחשבה החל השופט בבחינה האם אירוע הקריסה עונה על הדרישה הבסיסית בעולם הביטוח של התקיימותו של 'אירוע תאונתי ובלתי צפוי'. התשובה לשאלה הייתה חיובית; האולם עמד על תילו מספר שנים ובאירוע היו למעלה מ- 300 איש שרקדו. הקריסה הייתה תאונתית ובלתי צפויה. לאחר מכן בית המשפט סקר את הכיסוי הביטוחי תחת הכיסוי של 'התפוצצות'. בדומה למצב הדברים בפוליסה התקנית לביטוח דירה גם בפרשת ורסאי המונח 'התפוצצות' לא הוגדר ולא פורט בפוליסה. לכן בית המשפט בדק את המונח בהיבטים שונים.
בדיקה מילונית פשוטה במילון אבן שושן של המונח התפוצצות' מלמדת כי ההגדרה היא: 'התרסקות החומר לחלקים רבים'. השופט משה סובול הגיע למסקנה כי על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח תחת הכיסוי של התפוצצות".
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע 14 שנה לאחר אירוע אסון ורסאי (חתונה בה נהרגו 23 אורחים ואורחות בשל התמוטטות רצפת האולם) שהפוליסה של בעלי האולם מעניקה כיסוי לנזקים משום שלעמדתו התובעים הוכיחו כי התמוטטות רצפת האולם הייתה אירוע בלתי צפוי. השופט דחה טענות חברות הביטוח לפיהן, התמוטטות הרצפה הייתה נגרמת בוודאות רק בשל שיטת ה"פל-קל" בה נבנתה. לאחר סקירה היסטורית של תולדות המילה "התפוצצות" בהקשרים שונים הכריע בית המשפט לטובת התובעים כשקבע, שמשום המונח התפוצצות לא הוגדר בפוליסה, יש לפרש אותו באופן רחב, מעבר לפרשנות המילולית הפשוטה, לטובת המבוטח ובהתאם לציפיותיו הסבירות.
"לדעתי גם הקריסה בחולון עונה על הגדרת המונח התפוצצות. בנוסף, פסק הדין באסון ורסאי ניתן לפני כחמש שנים. במהלך אותן השנים, לא הממונה על הביטוח ולא חברות הביטוח הוסיפו הגדרה ביטוחית למונח 'התפוצצות', ללמדך ששוק הביטוח קיבל את התפיסה שקריסת בניין עונה על ההגדרה 'התפוצצות'," מדגיש עו"ד קפלנסקי.