אומת הסטארט-אפ נולדה כאן אי אז בשנות ה-90 והייתה לנס הישראלי, יתכן כי כעבור שלושה עשורים אומת סטארט-אפ שנייה עומדת להיוולד קרוב מאוד לכאן במזרח אגן הים התיכון. במקרה שלנו, המפץ הגדול התחולל בשנת 1998 עם רכישת מיראביליס שפיתחה את ICQ בידי ענקית אינטרנט אמריקאית. לאחר המכירה ובתוך שלוש שנים בלבד, קמו בישראל אלפי חברות סטארט-אפ. 25 שנים אחר כך, בשעה שהחדשנות הישראלית מאבדת תנופה, קפריסין נמצאת בעיצומו של מפץ גדול משלה.
כדי להבין את המהפך, כדאי להעיף מבט לעבר מדד החדשנות של הארגון העולמי לקניין רוחני. בשנת 2019 דורגה ישראל במקום ה-8 בעולם בתפוקת החדשנות שלה (Innovation Output) וקפריסין הייתה במקום ה-23. במדד 2022, ישראל הידרדרה למקום ה-16 ואילו קפריסין צמצמה את הפער והעפילה למקום ה-20. בשנה שעברה בלבד כ-9,800 עובדי הייטק חדשים קיבלו רישיון עבודה בקפריסין.
"יש לנו צוות פיתוח ראשון בקפריסין שנפגשתי איתו בשבועות האחרונים", אומר אור אלמליח, שותף מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ "אטנדינג". "המתכנתים הגיעו בכלל מאוקראינה כפליטי מלחמה וזו הגירה שמאפיינת את הימים האלו בקפריסין, נוסעים ברחוב בשכונות מבוססות ורואים לא מעט דגלי אוקראינה. אני ממשיך להסתכל על קפריסין ושוקל הזדמנויות עסקיות שם בתחום הפיתוח".
"קפריסין לגמרי בדרך להיות אומת הסטארט-אפ הבאה", משוכנע אלמליח והוא לא לבד. "הבעלים של שתיים מהחברות עמם אנו עובדים בתחום המדיה והפרסום עברו רק לאחרונה לקפריסין עם המשפחות. הייתי בטוח שאשמע מהם שקצת קשה, אבל הם מבסוטים וזה גרם לי לחשוב שאולי כדאי לעבור. ככלל, יש לשם נהירת מוחות מגרמניה, אוקראינה וגם מישראל. היתרונות המשמעותיים כוללים מיסוי נוח והטבות מס לבעלי חברות הייטק וכן יוקר המחיה שנמוך משמעותית מבארץ".
בשנה האחרונה מספר אלמליח כי הוא השקיע כ-3 מיליון שקלים בנדל"ן בקפריסין. "השקעתי בפאפוס שעדיין מציעה מחירים אטרקטיביים עם תשואה גבוהה, לעומת לימסול שחווה נהירה מטורפת", הוא מוסיף. "התשואה משכירות בפאפוס עומדת ברוטו על כ-12-8 אחוזים. זה מתאפשר בזכות מחירי קנייה של דירה ממוצעת אשר עומדים על כ-250-200 אלף יורו, לצד שכירות נמוכה רק במעט מהשכירות בתל אביב".
האקלים הנוח והמרחק הקצר מישראל הם גם מיתרונותיה המובהקים של קפריסין. "קפריסין נמצאת במרחק של 40 דקות טיסה בלבד", מזכיר אלמליח, "לוקח יותר זמן להיכנס לדיזנגוף מהרצליה. יש שם בתי ספר פרטיים טובים, בתי חב"ד ואפילו תחושה שאתה בישראל". התחושה של אלמליח לא מטעה, בשנת 2000 חיו באי כמה עשרות משפחות יהודיות ואילו כיום חיות במקום כבר יותר מ-3,000 משפחות ישראליות.
"זינוק של מאות אחוזים בהשקעה בנדל"ן בקפריסין"
בחודשים האחרונים שוטף את שוק הנדל"ן באי גל של השקעות ישראליות ומי שמטפל בלא מעט מהן הוא עו"ד לן יודס. עו"ד יודס הוא שותף במשרד הקפריסאי stelios americanos and co מאז הוקם לפני כ-13 שנים. "מאז הקורונה אנו מזהים עלייה בהשקעות הישראליות בקפריסין", הוא מתאר, "בחודשים האחרונים ישנו זינוק של מאות אחוזים בהשקעות הישראליות בתחום הנדל"ן בקפריסין".
גם פרופיל המשקיע הישראלי באי השתנה, בעבר היו בעיקר משקיעים שחיפשו דירות נופש או השקעות בסכומים נמוכים שמניבות תשואה. היום לעומת זאת, ישנם ישראלים שמשקיעים במדינה סכומים גדולים, קונים מספר דירות, בתי נופש או וילות. יודס קושר את הזינוק בהשקעות מסוג זה גם למשבר בישראל. "אנשים חד משמעית מדברים על תוכנית ב'", הוא משתף.
התנופה לא חובקת רק את סקטור המשקיעים הפרטיים. "אנו מזהים יותר פעילות של קבוצות יזמיות מישראל החוברות לקבלנים קפריסאים", חושף יודס, "ישנן כמה חברות יזמיות ישראליות שהיו פעילות כאן כבר שנים, אולם בחודשים האחרונים ישנה עלייה גם בסקטור זה. לא מעט חברות ציבוריות ישראליות משמעותיות מתארגנות בימים אלו לפרויקטים ראשונים בקפריסין".
שלא יהיה ספק, אם אתם קוראים על נהירת המשקיעים הישראלים לקפריסין כאן, ברור שלפחות את הרכבת הראשונה פספסתם. "חד משמעית המחירים עלו בשנים האחרונות", אומר יודס, "היה צפי שהמחירים ירדו בהיעדר משקיעים רוסים ברקע המלחמה באוקראינה, אלא שלמדינה הגיעו אוקראינים שעשו רילוקיישן. אחת הלקוחות של המשרד שלנו היא חברה זרה שהביאה לכאן את 600 עובדי ההייטק שלה מאוקראינה עם משפחותיהם. למשקיעים הישראלים גם כן היה חלק חשוב בהצלת המצב".
לגבי חברות ההייטק הישראליות יודס מציין גם כן את מדיניות המס האטרקטיבית בקפריסין בייחוד במיסוי האישי של בכירים בחברות. "המס אישי הרבה יותר נמוך בקפריסין עבור מי שמעבירים את מרכז חייהם", הוא מסביר, "ישנן תוכניות אטרקטיביות שמעודדות חברות בינלאומיות להעביר מטות לקפריסין, למשל הנחות של עד 50% במס האישי עבור בכירים בחברות".
החברות הישראליות עדיין לא העבירו את המטות לקפריסין אבל הן על הגדר. "רואים חברות שפותחות פעילות נוספת בתחומי הטכנולוגיה בקפריסין", מתאר יודס, "גם בתחומים שפחות ראינו קודם כמו פינטק ומד-טק. כמובן שגם כאן המצב בארץ רלוונטי, אנשים מספרים שהם מרגישים לא בטוחים ומסתכלים על זה כתעודת ביטוח לעתיד החברה במציאות המשתנה". במבט קדימה, יודס מספר שהקרפיסאים מרוצים מגל ההשקעות הישראליות וההטבות למשקיעים צפויות לכל הפחות להישאר ואולי אף להתרחב. הוא מסכים עם אלמליח שלימסול היום יקרה למדי ומתאר כי ישראלים בוחרים לפיכך להשקיע יותר בלרנקה.
תל אביב יקרה פי 7 מאתונה
לא רק קרנה של קפריסין עלתה במחוזותיו של המשקיע הישראלי ויוון זוכה לרנסנס משלה. בינואר השנה חשף שר הפיתוח וההשקעות היווני, אדוניס גיאורגיאדיס, כי הישראלים הם משקיעי הנדל"ן המובילים ביוון של היום. הישראלים אומנם ממהרים פחות לארוז את המזוודה ולעבור לשם ביחס לקפריסין, אך כבר כיום יש מאות משפחות ישראליות באתונה וישראלים נוספים במוקדים שונים באיי יוון.
מוקד משיכה עיקרי של הדמוקרטיה העתיקה בעולם הוא הנדל"ן הזול במיוחד, כשניתן עדיין למצוא דירות שמחירן סביב מאה אלף יורו. כאשר בוחנים את המחיר למ"ר ההשוואה מעניינת לא פחות. בעוד באתונה ניתן עדיין לרכוש דירה בכ-2,000 יורו למ"ר (מעט יותר מ-8,000 שקלים) בתל אביב המחיר עומד כיום על יותר מ-56 אלף שקלים על פי נתוני אתר מדלן, כלומר יקר פי שבעה מבאתונה.
"המחירים באתונה הכפילו את עצמם בשנים האחרונות. ביום שבו הבנקים המקומיים יתחילו לחלק משכנתאות אני מאמין שהמחירים שוב יקפצו"
ניל אברבנאל, הוא בעלים של חברת התיווך וההשקעות "לביא מקרקעין" העוסקת גם בנדל"ן יווני. "אתונה היא כמו תל אביב של שנות ה-90", הוא אומר, "המדינה מצד אחד מתחזקת מאוד כלכלית על ומצד שני מציעה עדיין יוקר מחיה נמוך למדי. הביקוש היום הוא היסטרי ואני מקבל פניות רבות מבעבר. עסקאות מושפעות מהלך רוח בשוק, הלך הרוח כרגע בישראל הוא שלילי לצד מחירים גבוהים ודוחף את הישראלים להשקעה ביוון".
אברבנאל מתאר כי ההתעניינות היא בעיקר באתונה ובהשקעות קטנות של כמאה אלף יורו, אך יש כיום גם משקיעים ישראלים שמבקשים לרכוש וילות באיים עבורם ועבור משפחותיהם. "המחירים באתונה הכפילו את עצמם בשנים האחרונות", מוסיף אברבנאל, "וביום שבו הבנקים המקומיים יתחילו לחלק משכנתאות אני מאמין שהמחירים שוב יקפצו".
טברנה, לא רק בסלוניקי
מי שהקדימו את גל המשקיעים הנוכחי הם אלון צדוק ואהוד שיף, עורכי דין בהכשרתם ומייסדי חברת היזמות "איולוס". הם חיפשו הזדמנות בשווקים שונים באירופה, עד שבשנים 2016-2015 החלו לבחון את שוק הנדל"ן ביוון. המשק היווני עוד לא חזר לצמוח, תוכנית החילוץ עדיין פעלה במדינה והפעילות הכלכלית הייתה מוגבלת. השניים יזמו תחילה דירות קטנות באתונה ושיווקו אותן בעיקר ללקוחות זרים.
"בחמש השנים האחרונות ישנה תנופה מטורפת ביוון", מתאר שיף, "הקורונה גרמה לקפיצה נוספת, שכללה מהפכת קידמה ודיגיטציה. בתחילת הדרך היינו מתעדים בהתלהבות טיסות ליוון עם 30 נוסעים, היום יש 9 טיסות מלאות מישראל מדי יום והרבה עניין בתיירות במדינה. ישראלים אוהבים הזדמנויות נדל"ניות וההתעניינות ביוון עולה בשנה האחרונה לפני השטח. יש לזה קשר ישיר למצב הפוליטי בארץ וגם לשער היורו".
בדומה לשינוי בהעדפות המשקיעים בקפריסין, כך גם ביוון לא מעט משקיעים מחפשים כיום בית נופש או אחוזה מפנקת באי ולא דירה קטנה בעיר אתונה. צדוק ושיף התאהבו באי היווני קיתרה והם מקימים שם היום כפר שלם שכולל בתים על שפת הים, דירות בקומפלקסים עם בריכה ועוד. מרבית הלקוחות בעבר היו גרמנים, בריטים, יוונים-אמריקאים ועוד, אלא שכיום ישנה גם התעניינות גוברת של ישראלים. הפרויקט ממוקם בכפר בשם Diakofti.
שיף שיתף כיצד הפרויקט נולד. "בתחילת הדרך כמעט ויתרנו על הפרויקט באי, בשל החסמים הבירוקרטים שמקשים על ביצוע מספר רב של עסקאות רכישת בתים ביוון", מספר שיף, "אלא שבמהלך חופשה באי, בעודו יושב בטברנה על חוף הים, ביקש שותפי אלון בהומור ממתווכת נדל"ן מקומית לברר לו לגבי רכישת הטברנה בה ישב. בחזרה בארץ, אנו מקבלים לפתע טלפון שהטברנה למכירה ומבינים שיש הזדמנות ליזום פרויקט גדול. נכון להיום, הפרויקט החל כבר בעלייה לקרקע והוא יהווה למעשה כפר שלם המקיף יותר מ-20 אלף מ"ר".
למרות העניין הרב ביוון שיף סבור כי השוק המקומי טרם מיצה את עצמו. "לשוק יש עוד מקום רב לצמוח מבחינת המחיר ביחס לאירופה" הוא אומר, "ככל שהמצב הכלכלי באתונה וביוון ישתפר ויותר אנשים ירכשו דירות גם המחירים יעלו. אירופאים, ביניהם למשל פנסיונרים, כבר עוברים לחיות ביוון. קשה לדעת האם הישראלים יעברו גם, הם משפחתיים יותר וגם כאשר הם קונים נכס להשקעה במדינה, תמיד חושבים היכן יהיו חדרים לנכדים ולמשפחה".