מי שיגיע היום לשדרות, יראה עיר כמעט ריקה: חלק גדול מהתושבים פונו כבר בתחילת המלחמה, הפעילות המסחרית האטה, ורק 6,000 תושבים נשארו מתוך 35,000 - לצד אנשי כיתת הכוננות, כוחות הביטחון והחיילים. לכן, זה מפתיע לראות את המתווך אביב אמויאל שנולד וגדל בשדרות, עם נשק בחגורה – אבל ממשיך להסתובב ברחובות שהיו לפני שלושה חודשים לזירת טבח, ולהראות דירות ללקוחות פוטנציאליים. "אני חושב שאני בין המתווכים היחידים שנותרו בעיר", מספר אמויאל.
"אם לפני 3 שנים הייתי צריך להראות לאנשים: 'כאן יהיה כביש וכאן יבנו פרויקט', אנשים היום עוברים בעיר ורואים לבד לאן היא הולכת להגיע", ממשיך אמויאל. "העיר הולכת להתפוצץ, אין לי בכלל ספק. רק שהממשלה והצבא יהיו מספיק חזקים לסיים את מה שהם התחילו".
אחרי שנה קשה ממילא לרוכשי הדירות עם העלאות ריבית תכופות, אירועי ה-7 באוקטובר קטעו בבת אחת את הפעילות הנדל"נית ברוב חלקי הדרום. לפי נתוני אתר מדלן, נרשמה ירידה של 90% בעסקאות מכירת בתים ודירות בשדרות – הירידה החדה ביותר מבין הערים שבדקנו. בעיר אשקלון – העיר המטווחת ביותר גם הפעם, מדובר בירידה של 88%.
כך, יש מי שמזהים את ירידת הערך הזמנית כהזדמנות להכות בשוק, ומחפשים דווקא עכשיו לקנות נדל"ן בדרום.
10 דקות נסיעה בשביל הטבות במיסים
לפי אמויאל, הראשונים לזהות את הפוטנציאל הכלכלי – הם דווקא תושבי הערים השכנות. האשקלונים והאשדודים שגרים במרחק של דקות נסיעה משדרות, לא מקבלים הטבות במיסים לעומת השכנים השדרותים. "הגיעו אליי אנשים שאמרו 'אנחנו חוטפים יותר משדרות, אבל לא מכירים בנו'", מספר אמויאל.
לדבריו, חלק מהלקוחות שפונים אליו דווקא עכשיו, הם גם תושבי המרכז – מהרצליה, רחובות או רמת השרון, שבפריפריה יכולים להרשות לעצמם לשפר משמעותית את איכות החיים. "בטלוויזיה מראים את הבחור בלי השיניים שצועק 'רק ביבי', וזה מה שחשבו שיש כאן - וזה לא", ממשיך אמויאל. "יש כאן קיבוצים שמקיפים אותנו עם המון ירוק ועגלות קפה, ויש גבעה שצופה לעזה. עם כמה שזה מטורלל, יש כאן אזור מדהים. הרבה מהאנשים אומרים 'אני חוסך פה 120 אלף שקל לשנה לא כולל הנחות בארנונה והטבות לגני ילדים'".
שדרות מושכת אליה לא רק תושבי חוץ – אלא גם תושבי המקום משפרי דיור, או זוגות צעירים שרוצים להישאר קרוב למשפחה. אושר בן דיין שכל את אביו, שוטר שנפל בשבת השחורה. שילוב של נסיבות החיים ביחד עם חשיבה כלכלית לטווח ארוך, הביאו אותו לחפש דירה עם בת זוגו ליד אמא בשדרות. "היה לנו ברור שנישאר בשדרות, זה המקום שלנו", מספר בן דיין. "וזה גם מומנטום טוב. בעסקה שלי, המוכר רצה לעזוב את העיר ברמה קיצונית, והצלחנו לקנות ב-300 אלף פחות ממחיר הבית. כרגע אני לא אעזוב את הבית בשנים הקרובות ולא אשאיר את אמא שלי לבד, זאת דירה להשקעה".
"שדרות ואופקים זה קטסטרופה, נתיבות קצת חזרה"
המתווך ישראל חניה חורש את השטח מעסקה לעסקה כבר יותר מעשור. שבועיים לאחר פרוץ המלחמה, הוא כבר קנה מתוך בהלה כרטיס לכיוון אחד לכל המשפחה למיאמי – שעליו לבסוף וויתר. מעבר לדילמה המשפחתית, המלחמה העמידה אותו במבחן בלתי-אפשרי נוסף: מה עושים עם צ'ק שאמור להיכנס בעבור שירות שנתן, כשמי שכתב אותו נרצח.
"שוק הנדל"ן בשנה האחרונה היה במגמת ירידה בלי קשר למלחמה, אבל היה לנו פיק מאוד יפה לפני החגים", מספר חניה. "אחרי ה-7 באוקטובר כל העסקאות התבטלו. בשדרות ובאופקים אין טלפונים ואין כלום. המשרד היחיד שלנו שפתוח כרגע זה בנתיבות, כי אני גר בעיר".
אחרי חודשיים קשים של קיפאון, חניה מתאר התעוררות בשוק: "אנשים מתחילים להתקשר ולבדוק. יש גם כאלו שקנו דירות לפני ה-7 באוקטובר והם צריכים למצוא משהו במקום. חלק אלה אנשים שפונו מהמושבים, ומחפשים עכשיו בנתיבות".
חצי דונם במושב במיליון וחצי
דורון סינווני, גרוש פלוס שלושה מהמרכז, חולם כבר שנים על חיים רגועים יותר: להחליף את הדירה בעיר לחלקת אדמה במושב. שם, תהליך הרכישה לא מסתכם בסיכום בין מוכר לקונה, אלא כולל הליך קבלה של חודשים: מבדקים, ראיונות, וועדות ואפילו פגישה עם פסיכולוגית. רגע לפני ה-7 באוקטובר, ההזדמנות הגיעה: בית במושב יתד – פחות מ-5 קילומטרים מעוטף עזה. אחרי השבת השחורה, הייתה לו הזדמנות לחזור בו מהעסקה, אבל מבחינתו, עד שסף סוף מצא - זה לא בא בחשבון. "יש לי משפחה באיזור הדרום, באופקים ובכמה מושבים, וזה כל הזמן היה בראש שלי", מספר סינווני. "יצרתי קשר עם וועדת הקבלה והודעתי להם שאני לא עוזב את העניין. אני חושב שמה שקרה זה נקודת שפל, יותר ממה שהיה בכיפור. ומפה זה רק ילך וישתפר".
מאז, סינווני קיבל את האישור המיוחל והתקבל כחבר במושב, ואפילו התחיל לרהט את הבית החדש, אף שרוב המושב בכלל התפנה. "מי שנמצאים שם כרגע הם כיתת הכוננות ועוד כמה שנשארו באזור", ממשיך סינווני. "אני מקווה שכשיחזרו כולם, כבר נהיה יותר משולבים כאן. בינתיים, אפילו ספקים של אינטרנט, תשתיות וכו', לא יכולים לבוא להתקין".
"לפני ה-7 באוקטובר היה המון ביקוש לאיזור המושבים בדרום", מספר המתווך נועם אוחיון וחבר אחד המושב בטווח ה-7 ק"מ מהרצועה בעצמו. "לא היו כמעט נכסים למכירה. הקורונה הביאה המון אנשים שהבינו שהם הרוצים לחיות במרחבים פתוחים ועם חצר, שאין בעיה לצאת ולהסתובב". לדבריו, אפילו בזמן המלחמה אנשים התקשרו והתעקשו להגיע לראות בתים באיזור המושבים על הגבול - למרות שהמקום מוגדר כשטח צבאי סגור. "אני כרגע לא מראה שם דירות, אי אפשר להיכנס סתם ככה ולהסתובב. וגם אין מי שיקבל אותי, כולם מפונים".
על אף מימדי ההרס והחורבן באיזור, יש תקווה: לאט לאט, אנשים חוזרים להתקשר ולבקש ממנו בית במושב. "יש אנשים מהדרום שהתרגלו לאזור והם לא חוששים, ואין להם בעיה להגיע גם במצב כזה", ממשיך אוחיון. "חלקם משפרי דיור מערים סמוכות כמו משדרות למשל. במיליון וחצי אפשר לקנות אחלה דירה בשדרות בבניין, או בית פרטי עם חצי דונם אדמה באשכול".
מנכ"ל מדלן טל קופל, מאמין שיש סיבה לאופטימיות: "למרות הפגיעות הקשות שספג מאז תחילת הלחימה, אנחנו רואים ששוק הנדל"ן בדרום הארץ עדיין פועל, גם אם חלה ירידה חדה במספר העסקאות. נתוני אוקטובר מראים שגם בצל האש עדיין נמכרו בדרום דירות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שאוקטובר היה חודש של הלם והסתגלות מחדש למציאות, כך שייתכן שנתוני נובמבר יהיו טובים יותר".