"הרווח לבעל הדירה — הסֵבל אלי"
עומרי, 34, נשוי, גר במרכז תל אביב
"עברנו לדירה לפני שלוש שנים, ולפני שנה וחצי התחילה תמ"א 38 בבניין הסמוך. בעל הבית שלנו נחמד, ושכר הדירה נמוך יחסית גם בלי קשר לתמ"א, אבל אנחנו די מתוסכלים. הקבלן בבניין לידנו אינו מתחשב בשכנים. זה לא מרוע, זה פשוט ככה. למשל, הם היו צריכים להקים מחסה למכוניות, אז הם פלשו למרפסת שלי ודפקו עם מסמרים בקיר החיצוני שלנו, בלי לשאול. אני עובד מהבית וגם אשתי בחלק מהזמן. באופן כללי זה לא נעים — פועלים תמיד יושבים בחצר, יש תחושה תמידית של פלישה למרחב. זה אתר בנייה, עם כל מה שזה אומר. למשל, ההתנהלות בין הפועלים היא בצעקות כל הזמן.
"לפחות שלושה דיירים עזבו את הבניין שלנו מאז שהתחילו העבודות בבניין השני. היו תקופות ממושכות של אבק ולכלוך. אם היינו יודעים זאת מראש, לא היינו חותמים על חוזה בדירה. האמת היא שלא ניסינו לברר, משום שלפני שלוש שנים לא חשבנו על זה בכלל. ברחוב שלנו יש לפחות עוד שני בניינים בתמ"א 38, וזה מתסכל מאוד, מכיוון שבסופו של דבר אחרי שישפצו את הבניינים האלה אנחנו לא נוכל להרשות לעצמנו לגור בהם. בעלי הדירות מרוויחים מזה הרבה. כל הרווח אצלם וכל הסבל והטרדות אצלי. אם היה לנו אז איזה כלי של מידע שקוף ופתוח לכולם הייתי מברר מראש. דבר כזה יכול לאפשר לשוכרים לשפר עמדות מול בעל הדירה מבחינה כספית".
"אני הולכת לשירותים, ויש פועלים מחוץ לחלון"
נועה, 27, רווקה גרה בתל אביב
"לפני חודשיים נכנסתי לגור בדירה מחולקת. כשבאתי לראות את הדירה, הזוג שעוזב אמר לי שיש עבודות תמ"א 38 בבניין ליד, אבל הן עומדת להסתיים. עכשיו אני מבינה שלא רק שזה לא נכון — הבניין השני עתיד להתחבר לבניין שלנו, וכבר התחילו לחבר פיגומים בין הבניינים. אני הולכת לשירותים — יש פועלים מחוץ לחלון. אני לא יכולה לפתוח חלונות בדירה, אז היא מחניקה ומתמלאת בעובש בגלל הלחות של המקלחת. מבחינת רעש זה לא נורא, מפני שאני מתעוררת מוקדם לעבודה וחוזרת אחרי 17:00. אבל הדירה שחשבתי שהיא מושלמת בשבילי, נהפכה למבאסת. חברות שבאות אלי אינן מבינות איך אני יכולה לחיות כך. סמכתי על הדיירים היוצאים, לא חשבתי לברר אם זה יעבור לבניין שלי.
"בעל הבית אמר שמבחינתו אני יכולה לעזוב גם בלי למצוא מחליף, אבל רק לפני חודשיים עברתי לפה. הוצאתי כסף על הדירה, סיידתי אותה על חשבוני, קניתי במיוחד גם רהיטים שיתאימו, מכיוון שזו דירה מחולקת. למצוא דירה חדשה עכשיו, ובכלל ההוצאות הכספיות של מעבר דירה נוסף, זה לא לעניין. בעל הבית מורח אותי בעניין הורדת שכר הדירה. כשאני מתקשרת אליו הוא נותן לי הרגשה שאני סתם לחוצה — אבל אני משלמת בינתיים שכר דירה מלא בשביל לגור בתוך סיוט. אני נעזרת בעורך דין ובקרוב נשלח לבעל הבית מכתב. אני מקווה שהוא יחזיר לי כסף על התקופה ששילמתי דמי שכירות מלאים ועל ההוצאות שהיו לי, ואולי יפצה אותי על זה שהוא לא אמר לי שתהיה תמ"א 38 בבניין שלי. מבחינתי, אם לא תהיה הנחה של 1,000 שקל לפחות בשכירות — זה לא שווה את זה".
"דברים עפו על המזרן של התינוק"
שירה, בת 39, בזוגיות + תינוק, גרה בהרצליה
"בן זוגי ואני נכנסנו לדירה לפני עשרה חודשים, ואמרו לנו שהתמ"א 38 בבניין הסמוך כבר בשלבי סיום. לצערנו, התברר שהיא ממש בתחילתה. הקבלן בבניין שעובר שיפוץ לא ממש התחשב בשעות העבודה שהוא מחויב אליהן, ולרוב הפועלים התחילו לעבוד לפני 7:00. קשה לומר שזה כיף להתעורר ככה. חוץ מהרעש ומהלכלוך זה גם לא נעים שכל הזמן יש פועלים מחוץ לחלון. אבל זה לא הסיפור. יש לנו תינוק בן 4 חודשים, והוא ישן לידנו בחדר על מין מזרן קטן שמתחבר למיטה שלנו. בוקר אחד, לפני חודשיים, בן הזוג שלי יצא לעבודה ואני, שהייתי בחופשת לידה, לקחתי את התינוק מהמזרן ועברתי אתו לסלון להאכיל אותו. שנינו נרדמנו קצת, ופתאום היה כזה בום שאני קפצתי והתינוק התעורר בצרחות, כל הבניין רעד ושמעתי זכוכית נשברת. ממש פחדתי לגשת לראות מה זה, אבל בסוף הלכתי לחדר השינה וראיתי שהחלון והתריס מנופצים. השלבים של התריס וכל מיני דברים פשוט עפו ישר על המזרן של התינוק. הצצתי החוצה וראיתי שקטע שלם של פיגומים, עם הברזלים והקרשים, פשוט התמוטט מהבניין הסמוך ישר לתוך הבניין שלנו. יצאתי אחר כך החוצה לדבר עם הפועלים והקבלן, ובאו שוטרים וממש ביקשו שאגיש תלונה, אבל לא רציתי ללכת לשבת שש שעות בתחנת המשטרה עם התינוק. בעל הבית שלי דיבר עם הקבלן, וסיכם אתו שהוא יחליף את החלון שלנו על חשבונו — אבל לקח לקבלן שלושה שבועות לשלוח אנשים לתקן אותו.
"אני ממש בטראומה מאז. בכל פעם שיש רעש אני קופצת. יש לי פלאשבקים, ואיני מסוגלת כמעט להיות בחדר השינה. בכל שנייה שאפשר אני יוצאת עם התינוק לסלון או לחלק אחר בבית שהכי רחוק מחדר השינה. איני מפסיקה לחשוב מה היה קורה אילו היינו נשארים בחדר עוד קצת, אילו כל הדברים היו עפים לתוך המזרן של הבן שלי, כשהוא עדיין היה שוכב שם. נשארו לנו עוד חודשיים בחוזה ואז אנחנו עפים מפה. הבעיה היא שכל הרצליה עכשיו מלאה בפרויקטים של תמ"א 38, ויהיה קשה מאוד למצוא מקום שאין לידו שיפוצים או בנייה.
"מה שמציק לי זה גם שאין בעצם מי שלוקח אחריות. כולם יודעים שזה לא בסדר, אבל איש אינו עושה כלום. לא היה לי ממש עם מי לדבר. זה יכול לקרות שוב בלי בעיה בכלל. בגלל שזה גם לא הבניין שלנו אלא רק הבניין ליד, לבעל הבית שלנו אין שום מחויבות לעזור לנו או להוריד את שכר הדירה בזמן העבודות. יש תחום אפור כזה שלאיש אין רצון להיכנס אליו או לקבל החלטות. אני ממש סופרת את הימים עד שנצא מהדירה הזאת. הלוואי שלא נגור יותר ליד תמ"א 38".
"הפועלים עבדו גם בתוך הבית"
אלעד, בן 37, רווק, גר בראש העין
"גרתי בתל אביב בשני בניינים שונים שעברו תמ"א 38. בכוונה בחרתי בניינים שכבר התחילו תמ"א, מפני ששכר הדירה בהם היה מאוד נמוך, משהו כמו 2,000 שקל לדירת שני חדרים. בצפון תל אביב זה ממש שווה. הדירה הראשונה עוד היתה בסדר איכשהו, אבל בואי נגיד שאם הייתי עובד מהבית לא הייתי מצליח לשרוד שם. היה רעש חזק מאוד לאורך רוב היום. מי שיוצא מהבוקר מוקדם וחוזר אחרי חמש בערב יכול להסתדר, אבל הפועלים עובדים גם בימי שישי וזה אומר להתעורר מרעש של מקדח או מסור חשמלי או פטישים. גרתי בדירה הזאת שנה, ואחר כך עברתי לדירה אחרת שגם היא היתה בבניין שעובר תמ"א, ובה גרתי שנתיים. זה היה כבר הרבה יותר קשה כי בשלב מסוים כיסו את הבניין ביריעות בד שחורות כאלה מסביב, וזה אומר שאי אפשר לפתוח חלונות, מכיוון שכל האבק והלכלוך נשאר בין הקירות החיצוניים ליריעות האלה. בחורף זה עוד היה בסדר, אבל בקיץ זה נעשה בלתי־נסבל כי זה אומר להיות עם מזגן 24 שעות ביממה — מה שהקפיץ לי את חשבון החשמל.
"בגלל שבתמ"א 38 לא רק בונים דירות חדשות אלא גם מרחיבים את הדירות הקיימות בבניין, חלק לא קטן מהזמן הפועלים עבדו בתוך הדירה שלי. בעל הבית היה מתקשר, מודיע שהיום הוא נכנס עם פועלים, ואף שזה היה בשעות שהייתי בעבודה — כשהייתי חוזר מהעבודה הבית היה במצב מזעזע. נכון שהפועלים ניקו אחריהם כמה שאפשר, הם לא השאירו לי דברים בדירה, אבל זה קידוחים וגבס וניסורים, אז כל הדירה היתה מכוסה באבק ולכלוך — המצעים, הכלים במטבח, הספה, הכל. אני הייתי יוצא מבית נקי וחוזר לבית שאני חייב לנקות. זה חזר על עצמו. אני בנאדם מאוד סבלני, אז הסתדרתי איכשהו. אבל אירחתי כמה פעמים חברים מחו"ל, ויצא להם להיות בדירה בשעות שהפועלים עבדו בפנים ובחוץ, ואחרי זה הם אמרו לי שהם לא מבינים איך אני יכול לחיות שם. עכשיו אני בראש העין, ואין שום תמ"א 38 באופק. צורת החיים הזאת התאימה לי לפרק זמן מסוים, אבל אני לא חושב שהייתי עושה את זה שוב, ואני לא ממליץ על זה לאחרים".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
שרי אריסון מצאה פתח מילוט מההשקעה שלה בבנק הפועלים
האם כיל שוב עבדה על המדינה?
