פעמיים בשבועיים האחרונים קיבלו תושבי הצפון תזכורות בצורת טילים - לקיץ 2006. שני השיגורים האלה הזכירו שוב שגורל דומה מאחד את תושבי הצפון ואת תושבי הדרום, כאשר האחרונים חווים כיום בדיוק את אותן חוויות קשות של תושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה - של חיים תחת התקפות טילים, של בתים שסופגים פגיעות ישירות של טילים, ושל חיים שנמחקים דקות סופרות אחרי שהאזעקה מפלחת את האוויר.
אלפי מילים נשפכו בשבועות האחרונים על הלקחים שהופקו, על הנהלים שרועננו ועל כך שהכול, אבל ממש הכול, פועל היום אחרת. כל המערכות הוכנו כראוי, הרשויות מגיבות במהירות, ופקידי מס רכוש מגיעים תוך דקות לכל מקום שנגרם בו נזק ומתחילים בשיקומו. אלא שזה, ככל הנראה, לא מספיק.
חוקי המדינה הנוגעים לפיצוי במקרה של נזקים ממלחמה או מפעולות איבה, קובעים סכומי מקסימום לפיצוי. אולם שיחות עם אנשים שחוו את החוויה הבהירו כי סכומי המקסימום האלה הם בגדר המלצה בלבד, והפיצוי בפועל נתון לשיקול דעתה של הפקידות המציבה בפני הנפגעים דרישות להוכחת שווי הרכוש שנפגע (גם אם בנסיבות האמורות הנפגעים לא תמיד יכולים לספק אותן) ומאשרים פיצוי על ערך הציוד בהפחתת בלאי הנקבע על-ידם.
מי שצלח את תלאות הפקידות, יגלה במהרה כי גם אם כתוצאה מפגיעת הטיל הושחתו לו חפצי אומנות, תכשיטים או כסף מזומן, אלה אינם מכוסים על-ידי החוק, ולא יוענק שום פיצוי בגינם.
את נזקי הלוחמה בדרום ניתן יהיה ככל הנראה לסכם רק בעוד מספר שבועות. מנתוני מס רכוש לגבי מלחמת לבנון השנייה עולה כי האגף טיפל בכ-28,000 תביעות על נזקים ישירים, ושילם פיצויים בסך כולל של כמעט 400 מיליון שקל.
במס רכוש מתגאים בכך שלמרות מספרן הגבוה של התביעות הוגשו רק 244 עררים על נזקים ישירים, והדיון במחציתם הסתיים זה מכבר. ולמרות זאת, חלק מאלה שחוו פגיעות רכוש, בייחוד אלה הקשות יותר, משמיעים טענות קשות על דרך החתחתים שנאלצו לעבור עד שהגיעו למנוחה והנחלה.
עיקר הבעיה נובע מהעובדה שעד לפני זמן לא רב כמעט ולא ניתן היה לרכוש במחיר סביר ביטוח המכסה נזקי מלחמה, ולחילופין, מרבית תושבי ישראל לא מודעים לאפשרות שמעניק להם מס רכוש לבטח את הרכוש תמורת תשלום פרמיה.
למרות הטילים: אשדוד, אשקלון ובאר-שבע לא יישובי ספר
"במקרה של נזקים לעסקים שספגו פגיעה הפיצוי שניתן הוא מוגבל, ומחושב על-פי ערך שיפוי ערכו הממשי ברגע הפגיעה", אומר אילן בק, יו"ר איאון ישראל - ברוקר הביטוח הבינלאומי הגדול בישראל, ומבחין בין נזקים לעסקים לבין נזקים לפרטיים. כך, לדוגמה, אם נפגע מפעל שרכש לפני חמש שנים ציוד בשווי 100,000 דולר, ישפה מס רכוש את בעל המפעל בערך המכונות המשומשות בנות החמש, וישלח אותו לקנות ציוד משומש. "נקודה זו תמיד בעייתית ומעוררת מרמור, שכן לא תמיד ניתן להשיג בשוק מכונות משומשות בערך שניתן כפיצוי, וברוב המקרים בעל המפעל אלץ לספוג מכיסו את ההפרשים".
בעיה שנייה שמעלה בק בנושא פיצוי עסקים נוגעת לעובדה שהחוק מכסה אובדן הכנסות בנזק עקיף אך ורק ביישובי ספר המוגדרים ככאלה על-ידי המדינה. "במלחמת לבנון השנייה, כשעסקים בחיפה ספגו נזקים אדירים של אובדן הכנסות כתוצאה ממצב המלחמה, לא היתה להם זכות לתבוע מהמדינה את נזקיהם. רק לאחר מאבק איפשרה המדינה לבעלי עסקים להגיש תביעות נזקים, אולם רק ב"מסלול ירוק", היינו, הפיצוי שיינתן להם יהיה אוטומטי ויחושב על-פי הכנסותיהם טרם המלחמה. זאת בעוד שלבעלי עסקים ביישובי הספר היתה אפשרות לתבוע ב"מסלול אדום" שמאפשר תביעה פרטנית. לפי המצב הנוכחי ייתקלו בעלי עסקים ביישובים כמו באר שבע או אשדוד, שאינם מוגדרים כישובי ספר, בבעיה זהה".
"ביטוח" בחסות המדינה
בכל הנוגע לאנשים פרטיים שנפגעו, אלה זכאים כאמור לפיצוי מהמדינה עד לתקרות שנקבעו בחוק. כך לדוגמה זכאי זוג לפיצוי של עד 30,000 שקל עבור רהיטים, לפיצוי של עד 8,200 שקל עבור בגדים, ולפיצוי של עד כ-40,000 עבור מכשירי חשמל, אולם כפי שלמדו על בשרם תושבי הצפון, סכומי הפיצוי אינם אוטומטיים ועל מנת לקבל פיצוי מהמדינה דורשים פקידי מס רכוש הוכחות ממשיות לשווי הרכוש שהיה בבית. אספקת הוכחות כאלה בתקופת מלחמה אינה פשוטה, ואי המצאתן גורעת משמעותית מסכומי הפיצוי.
אלא שכאן מעניק מס רכוש לאזרחים אפשרות שלא רבים מודעים לה, לבטח את רכושם תמורת פרמיה נמוכה.
על-פי נוסחה זו יכול כל אזרח לשלם באמצעות בנק הדואר פרמיה בגובה של 0.3% על ההפרש בין סכום הפיצוי המקסימלי שמאפשרת המדינה לבין הסכום בו הוא מעוניין לבטח את רכושו.
סכומי ביטוח אלה מוגבלים כך שהשווי הנוסף, מעבר לשווי הפיצוי המקסימלי, של המדינה לא יעלה על כ-727 אלף שקל. הסדר ביטוחי תקף בכל שנה מיום התשלום ועד ל-31 בדצמבר באותה שנה.
גורמים בתחום הביטוח העריכו השבוע כי בעלי ביטוח כזה יוכלו ביתר קלות לדרוש פיצוי מהמדינה ויחוו פחות קשיים ביורוקרטים. את הפרטים והטפסים ניתן להוריד מאתר רשות המסים .
חברות הביטוח מתעשתות
ה"ביטוח" שמציעה המדינה הוא כנראה המוצר האטרקטיבי ביותר הקיים כיום בשוק הביטוח מנזקי מלחמה לפרטיים, וגם לעסקים שוק זה עדיין אינו מפותח דיו. לדברי אילן בק, במשך שנים רכשו עסקים וגם אנשים פרטיים פוליסות למקרי טרור ולא למקרי מלחמה, כיוון שהאחרונות היו יקרות משמעותית. "אנשים פשוט יצאו מנקודת הנחה שבמקרה של מלחמה, המדינה תנסה לצמצם את הנזק לאזרחים ותדאג להם. מלחמת לבנון הוכיחה לתושבי הצפון ובייחוד לתושבי אותם יישובים שלא הוגדרו כישובי ספר שהמחשבה הזו קצת נאיבית".
בק מסביר כי עקב אופייה של מלחמת לבנון הסכימו המבטחים בחו"ל - אחרי מאבקים לא פשוטים - לפצות עסקים שהיו מבוטחים בפוליסה לנזקי טרור על נזקיהם בתקופת המלחמה אלא שאז, דווקא צעד רשמי של המדינה כמעט ושינה את התמונה. "נפלנו כאן לבעיה סמנטית. כל עוד המבצע בלבנון, ללא קשר לאורכו, לא הוגדר כמלחמה יכולנו לדרוש מהמבטחים פיצוי עבור נזקי טרור, אולם מייד עם סיום המבצע החליטה הממשלה לקורא לו באופן רשמי מלחמה ואז המבטחים כבר לא הסכימו לפצות.
"המדובר היה בתביעות של מאות אלפי דולרים של חברות ענק באזור חיפה שנפגעו ע"י טילים. אז נאלצנו שוב להיאבק ולבסוף החברות התעשתו ושילמו.
"כתוצאה מאותם מקרים החליטו המבטחים בחו"ל לייצר פוליסה הכוללת גם נזקי מלחמה, בפרמיה שיקרה רק ב-20%-30% מפוליסה המבטחת למקרי טרור.
רכישת פוליסה כזו מבטיחה את בעל העסק מפני נזקים שעד כה לא יכול היה לקבל פיצוי בעבורם".
הלקסיקון המלא במקרה של פגיעת טיל בבית
1. חוקי המדינה הנוגעים לפיצוי במקרה של נזקים ממלחמה או מפעולות איבה, קובעים סכומי מקסימום לפיצוי, אך סכומים אלה הם בגדר המלצה בלבד.
2. הפיצוי בפועל נתון לשיקול דעתה של הפקידות, הדורשת מהנפגעים להוכיח את שווי הרכוש שנפגע.
3. הפיצוי המאושר לעסקים מחושב לאחר הפחתת הבלאי שנקבע על-ידי הפקידים.
4. במקרה שהבית נהרס מפגיעת טיל, זכאי זוג לפיצוי של עד 30,000 שקל עבור רהיטים, לפיצוי של עד 8,200 שקל עבור בגדים, ולפיצוי של עד כ-40,000 עבור מכשירי חשמל. כל ילד מזכה בתוספת פיצוי
5. מס רכוש מאפשר לאזרחים לבטח את רכושם תמורת פרמיה נמוכה. סכומי ביטוח אלה מוגבלים כך שהשווי הנוסף, מעבר לשווי הפיצוי המקסימלי, של המדינה לא יעלה על כ-727 אלף שקל. פרטים וטפסים מופיעים באתר רשות המסים.
כמעט שנתיים וחצי אחרי שאיבדה את ביתה ואת כל רכושה במלחמת לבנון השנייה, חוזרת מונירה מותשת לביתה המחודש בחיפה
עד כמה קשה יכול להיות מאבקו של מי שלא ביטח עצמו במס רכוש יכול אולי להעיד סיפורה הקשה של מונירה סאלום, תושבת חיפה שביתה בשכונת ואדי ניסנס בעיר הושמד ונשרף אחרי שספג פגיעה ישירה של קטיושה.
אמה ואחיה של סאלום נפצעו אנושות כתוצאה מהפגיעה ואושפזו למשך שבועות רבים. מאוחר יותר אף נפטר אחיה של סאלום מפצעיו.
סאלום, שרק לפני כחודשיים שבה לביתה המחודש, גוללה השבוע באוזני "גלובס" את סיפור תלאותיה בשנתיים האחרונות מאז הפגיעה. "מיד אחרי הפגיעה אישר לי מס רכוש סכום של 500 דולר מדי חודש עבור שכירות. עקב מצבה הקשה של אמי הייתי מוגבלת בבחירת הדירה, ומשמצאתי דירה מתאימה וחתמתי על חוזה, הסתבר לי שאת הכסף עבור השכירות לא אקבל מיד. נאלצתי לקחת הלוואה ממקום העבודה שלי כדי לשלם את השכירות, ומאז, לא היה אף חודש בו קיבלתי את התשלום במועד.
כשהייתי צריכה לקבל פיצוי על הבגדים שלי שהושמדו כולם, נמסר לי ע"י הפקיד במס רכוש כי אפוצה רק ב-5,000 שקל. בסכום זה הייתי אמורה לרכוש לעצמי מלתחה מלאה, מכף רגל ועד ראש לכל עונות השנה. כשהייתי צריכה לקבל פיצוי בגין הריהוט שהיה ואינו, דרשו ממני במס רכוש להציג קבלות על רכישת הרהיטים. כשהסברתי לפקיד שאין לי אפשרות לספק קבלות כי כולן הושמדו בשריפה ביקש האחרון שאציג לו תמונות שצולמו בבית ובהן מופיע הרהיט.
על מנת לקבל פיצוי לרכוש של אחי התבקשתי לדאוג שהוא ימלא תצהיר. אחי , שהיה הפצוע האזרחי הקשה ביותר במלחמה, שכב אז במצב אנוש בטיפול נמרץ. אז הפקיד דרש שאביא מבית החולים אישור על מצבו.
על כל דבר הייתי צריכה להיאבק ולהילחם ולא פעם הייתי על סף שבירה אולם לא וויתרתי. אכלתי מרורים אבל נשבעתי לא לוותר. בסוף נאלצתי להשלים מכיסי את ההפרשים, כיוון שהמדינה בכלל לא היתה מוכנה לפצות אותי על דברי ערך שהיו לי ועל חלק מהציוד שאבד".
אלא שהמלחמה הגדולה ביותר של סאלום היתה על בניית ביתה מחדש. המשפחה היתה דיירת מוגנת בחברה משכנת, וככזו, הסכימה המדינה לפצות אותה בסכום של כ-60,000 דולר. "בסכום הזה הייתי אמורה לרכוש דירה חלופית אבל לאף אחד לא היה אכפת שזה מספיק רק לרכישת חדר", היא מספרת.
אחרי שכמעט נואשה, פנתה לראש עירית חיפה יונה יהב לעזרה. לדבריה, ללא עזרת העירייה עד היום לא היתה לה ולאמה קורת גג. "העירייה נאבקה עבורנו ברשויות אחרי שלי כבר לא היה כוח, ורק בזכותם בנו לנו בית חדש במקום שבו עמד הבית שנחרב. אני עד היום לא מבינה מדוע אם מס רכוש הכריז על הבית כטוטל לוס, העבירו אותנו את מסלול המרורים הזה".
* תגובה רשות המסים: דוברת רשות המסים, עידית לב זרחיה, מסרה כי ככלל, מס רכוש משלם, במקרים בהם נדרש דיור חלופי, שכר דירה כנגד המצאת חוזה שכירות. לא מוכרת לנו הטענה לפיה היתה דרישה לתשלום שכר הדירה קודם להחזר.
תשלום הפיצוי עבור תכולת הדירה נעשה בהתאם לנהלים והבקשה להצגת עדות זו או אחרת ביחס לריהוט והציוד נועדה לסייע באומדן הנזק. לאחר בדיקה נקבע סכום פיצוי משמעותי בגין התכולה.
יצויין כי עם סיום הטיפול בשיקום המבנה הביעה גב' סאלום בפני נציגי מס רכוש את שביעות רצונה מהטיפול.
