בניגוד לתחזיות, עלתה אמש הריבית ב-0.25%, ועכשיו היא עומדת על 0.75%. בין אם זה בגלל האינפלציה או דווקא בזכות אופיו האמיץ של סטנלי פישר, הרי שישראל היא המדינה הראשונה מבין המדינות המפותחות בעולם המערבי שנקטה במדיניות שכזו. בכל מקרה, הכלכלנים חלוקים בדעתם על איכות המהלך ועל הצלחתו בטווח הקצר והארוך.
"ההחלטה מאתמול נועדה לתת איתות: הריבית במגמת עלייה", אומר יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי של עיתון "מעריב". "חשוב גם לזכור שהמצב בישראל תמיד היה שונה מהמצב בשאר העולם, ולמעשה אנחנו המדינה שנפגעה הכי פחות מהמשבר הכלכלי".
מבחינת ההשלכות הישירות על כיסנו, הרי שיש לחלק את ההשפעה של הריבית לכמה סוגי צרכנות. ראשית, משפיעה הריבית ישירות על האוברדראפט. מי שנמצא במצב של משיכת יתר ישלם יותר, ולמרות שעלייה של 0.25% לא נראית משמעותית הרי שעל פני תקופה של שנה הסכומים הופכים גדולים.
בתחום ההלוואות, עם זאת, יש לריבית השפעה מרכזית יותר. מבחינת המשכנתא לדוגמא, הרי שלוקחי משכנתאות שפנו להלוואה צמודת פריים (הלוואות שקליות) ייפגעו משמעותית. הפריים עולה בהתאם לריבית, וכך עולה גם כל שיטת החישוב, ולמעשה נאלץ לשלם כמה עשרות שקלים יותר בכל חודש – בעקבות עלייה של 0.25% בלבד. צריך לזכור שכאמור, זוהי רק ההתחלה.
גם בטווח המיידי נרגיש שינויים, אבל בצורה מתונה יותר. מי שנוהג לקנות בכרטיס אשראי ייאלץ לעמוד מול תשלומים גבוהים ביחס לחודשים קודמים, וזאת לעומת אלו מאיתנו שנמצאים במצב של ביטחון כלכלי שדווקא ירוויחו מתפוקות נאות. בכל מקרה, יש לדאוג להתאים את אמצעי התשלום למצב המשק.
בשורה התחתונה, למרות שהעלייה בריבית לא משמעותית היא מצביעה על כיוון ברור במדיניות בנק ישראל. לנו, כצרכני קצה, חשוב להבין את ההשלכות ולהיערך בהתאם וכמה שיותר מוקדם.