בימי הביניים חיפשו האלכימאים את "אבן החכמים", אותו חומר מסתורי שמסוגל להפוך כל מתכת לזהב. הם מעולם לא מצאו אבל בחודשיים האחרונים התגלה בשוק ההון הישראלי חומר חדש המאפשר להפוך כסף לאוויר, אג"ח קונצרניות. חומר כה רב עוצמה עד כי הוא מאפשר להעלים במהירות וללא עקבות את החיסכון הפנסיוני של הציבור.
שיעור האחזקה של קופות הגמל באג"ח קונצרניות הגיע ערב נפילת השווקים ל-40%. כאשר החלו האג"ח הקונצרניות לקרוס ואגרות החוב של אילי ההון של ישראל נסחרו בתשואות של עשרות אחוזים, הפך ספטמבר לחודש הגרוע ביותר בשוק הגמל מאז ביטול האג"ח המיועדות ב-1992. לרוע המזל, השיא לא האריך ימים ונשבר כבר באוקטובר. נתוני אוקטובר יפורסמו בשבועיים הקרובים ובינתיים הנה לפניכם סיכום ספטמבר.
הנזק
לא נלאה אתכם בקלישאות ומשחקי מלים כמו "ספטמבר השחור". הנתונים היבשים מדברים בעד עצמם. בספטמבר 2008 עמדה התשואה הממוצעת בשוק קופות הגמל על 5.45%-, התשואה המצטברת מתחילת השנה הייתה 9.02%-. בבית ההשקעות מיטב, שבכל חודש ובמידת דיוק מעוררת הערכה, מפרסם תחזית לגבי ביצועי קופות הגמל, מעריכים כי באוקטובר תעמוד התשואה על 8.5%--9%-. במלים אחרות, התשואה הממוצעת המצטברת אחרי אוקטובר תהיה 17%-.
95.6% מעמיתי קופות הגמל יראו לפניהם תשואה מצטברת שלילית. אמנם 110 מתוך 719 קופות פעילות הציגו מתחילת השנה תשואה חיובית, אך רובן קופות קטנות המנהלות מיליוני שקלים. היקף הנכסים בקופות שהצליחו להציג תשואה חיובית הוא 10.8 מיליארד שקל, כלומר רק 4.4% מהנכסים בשוק הגמל. אחרי אוקטובר הנתונים יהיו גרועים הרבה יותר.
15 מיליארד שקל מהחסכונות הפנסיוניים של הציבור נמוגו בספטמבר כאשר מתחילת השנה נגוזו 25 מיליארד שקל. הנתון המעודכן אחרי תשואות אוקטובר (בהערכה שמרנית) צפוי להיות 47 מיליארד שקל. במלים אחרות, חמישית עד שישית מהחסכונות בקופות הגמל הושמדו. הנזק האמיתי גבוה בהרבה, כמובן, כי קופות הגמל מייצגות רק שני שליש מהחיסכון הפנסיוני (ללא קרנות הפנסיה הוותיקות שניצלו מהמשבר לאחר שכבר ב-2003 הלאימה אותן הממשלה) וגם מקרנות הפנסיה ומפוליסות ביטוחי החיים התפוגגו כמה וכמה מיליארדים. עבור החוסך הממוצע ירדו לטמיון חסכונות של ארבע שנים.
אינפיניטי מובילה
מתוך 28 גופים מנהלים, רק 11 הציגו ביצועים מעל הממוצע. במקום הראשון עם תשואה שלילית מינורית של 3.36% נמצאות קופות אינפיניטי של אמיר איל. אינפיניטי, המנהלת נכסים בהיקף של 447 מיליון שקל, צמחה מתחילת 2008 ב-91%, ולא בכדי. ב-2007 הובילה אינפיניטי גמל את דירוג תשואות הגופים המנהלים קופות גמל וכך גם מתחילת 2008.
איל לא מהסס להביע דעות לא שגרתיות. "כל ניהול הנכסים של מנהלי ההשקעות בישראל הוא פיקציה אחת גדולה", אמר לנו ביוני. "השיטה בה מנוהלות כל ההשקעות בסל אחד אינה נכונה. מנהל השקעות צריך לחלק את נכסי הלקוח לשני חלקים, סולידי ומנייתי ולגדר את הקטע המנייתי". זה בדיוק מה שאיל עושה. הקופות המנייתיות שלו התרסקו, כצפוי, עם 28% - אבל הקופות האג"חיות, בהן 75% מהנכסים, הניבו תשואות נאות של 2.9%-3.9%.
במקום השני קופות הגמל של חברת הביטוח מגדל המנהלות 1.2 מיליארד שקל, עם תשואה שלילית של 4.5% וצמיחה של 40.5% מתחילת השנה. רוב הנכסים נמצאים בקרן ההשתלמות של מגדל הממוקמת במקום השני בדירוג קרנות ההשתלמות של "גלובס". במקום השלישי איילון (6.46%-) ואחריה פסגות (6.87%-) המנהלת 21.5 מיליארד שקל. עיקר נכסי פסגות נמצאים בגדיש, קופת הגמל הגדולה בישראל, שניהלה בסוף ספטמבר 18 מיליארד שקל וממוקמת במקום השלישי בדירוג קופות הגמל הגדולות של "גלובס" עם תשואה של 7.72%-.
במקום החמישי קופות דש, המנהלת כ-14 מיליארד שקל עם תשואה של 7%-. מנכ"ל דש קובי לוינסון יכול לרשום לעצמו הישג נדיר, קופות דש מובילות שלושה מארבעה דירוגים: קופות גמל גדולות, קרנות השתלמות גדולות וקרנות השתלמות קטנות. אחרי דש נמצאות ילין לפידות (7.05%-), פרפקט (7.19%-), וויזר (7.71%-), ישיר בית השקעות (8.4%-), כלל ביטוח (8.52%-) והראל (8.98%-).
הכי גרועות - פריזמה ואנליסט
שאר 17 הגופים המנהלים את קופות הגמל שלכם הציגו תשואה נמוכה מהממוצע. אנו נתמקד מטבע הדברים במנהלים הגרועים ביותר ונתחיל מהסוף. את המקום האחרון עם תשואה של 13.68% חולקים פריזמה, בית ההשקעות של קרן מרקסטון בניהולו של יובל גביש, ואנליסט של אהוד שילוני ושמואל לב.
מיקומה של אנליסט אינו הפתעה, מדובר בגוף מוטה אקוויטי שגם בשנים קשות ממשיך לשמור על שיעור אחזקה גבוה באפיקים לא-סולידיים. שיעור המניות של אנליסט הוא 26%, כאשר ממוצע השוק נמוך מ-20%. באג"ח קונצרניות מחזיקות קופות אנליסט 54% מהנכסים, אפילו יותר משיעורם בתיק באוקטובר אשתקד. ממוצע השוק, אגב, הוא 38.6%. שליש מהקונצרניות מדורגות BBB ומטה או אינן מדורגות. פוזיציה ממש לא סולידית אבל, כאמור, גם מי שנכנס לאנליסט מודע היטב לפוזיציה ומבין שאת אנליסט יש לבחון בראייה רב-שנתית. לכן, שיעור הנטישה של אנליסט נמוך ועומד על 4.6% מהנכסים.
שונה לחלוטין המצב בפריזמה. שם לקחו ב-2007 קופות גמל בנקאיות, לשעבר של בנק הפועלים ולאומי, והזריקו להן סטרואידים לקבלת תשואה גבוהה בצורת אג"ח קונצרניות מסוכנות בדירוג נמוך ומניות יתר. ערב המשבר במחצית השנייה של 2007 החזיקו קופות פריזמה 70% מנכסיהן באג"ח קונצרניות ומניות, מדיניות השקעות שתוארה על ידי אנשי פריזמה עצמם כ"צל"ש או טר"ש". הבעיה היא שאת הצל"ש והבונוסים קיבלו מנהלי ההשקעות ואת הטר"ש, קרי אובדן החסכונות, קיבלו העמיתים.
האחראים לבניית התיק כבר לא בפריזמה, אבל זה לא משנה את התוצאה העגומה. הקופות הגדולות של פריזמה הציגו תשואות של 14%--17%-. הגרועה בהן, תאוצה עם 21.91%-, היא הקופה הכללית הגרועה ביותר בישראל. עמיתי פריזמה, שלא התאוששו מפרשת בן גביזון, הצביעו ברגליים ואת בית ההשקעות עזבו 2.25 מיליארד שקל, שיעור של 7.3% מהנכסים, הגבוה ביותר מבין מנהלי הגמל הגדולים. וזה עוד לפני אוקטובר. השילוב בין תשואה גרועה לעזיבת עמיתים גרם לאיבוד 22% מנכסי הגמל של פריזמה. המחיר לבית ההשקעות הוא אובדן דמי ניהול בהיקף של 60-80 מיליון שקל, חור עמוק בהכנסות.
הלמן מאבד גובה
פריזמה אינו בית ההשקעות היחיד שקיבל מכה השנה. גוף נוסף שחטף חבטה עזה הוא הלמן אלדובי. בית ההשקעות של רוני הלמן ואורי אלדובי היה היחיד שבשנות הגאות איבד גובה. ביולי 2005 עמדו נכסי הלמן על 1.1 מיליארד שקל ומאז החלה ירידה. תוך שנתיים וחצי צנחו נכסי הגמל של הלמן ב-40%, תוצאה של מדיניות השקעות שהפכה את הקופות, כהגדרתו של הלמן עצמו, ל"קופות בוטיק שעושות משהו אחר. בהמשך חלק מהאנשים הגיעו למסקנה שהם לא רוצים משהו שונה ועזבו". אותו משהו אחר, אגב, התברר השנה גם כהשקעת 10% מנכסי הקופות בניירות ערך איסלנדיים.
באפריל רכש הלמן את קופות בנק יהב, מהקופות הסולידיות ביותר בנמצא. הלמן עוד לא הספיק להתיישב בכסא והעמיתים החלו לעזוב. 900 מיליון שקל (ברוטו) עזבו את קופות הלמן ובניכוי הפקדות מדובר ב-539 מיליון שקל, 7% מהנכסים. ממה חששו העמיתים? נוכל רק לנחש. אבל אנו יכולים לספר לכם שהלמן אלדובי ממוקם במקום ה-24 מתוך 28 גופים עם תשואה שלילית של 12.41%. זאת למרות ששתי קופות סולידיות שלו, תלם וחריש, ממוקמות גבוה בדירוג והשיגו תשואה חיובית מתחילת השנה.
