מניות יכולות לרדת, והרבה. את זה כל אחד מיועצי ההשקעות בבנקים יכול לומר לכם, וחלקכם כבר מרגיש זאת בכיס בחודשים האחרונים. אבל להפסדים שנובעים מהשקעה באיגרות החוב הקונצרניות, אף אחד לא הכין אתכם.
אף אחד לא שיער שמה שהיה, הוא לא מה שיהיה. אף אחד לא העריך שההשקעות האלו, שהניבו רווחים צנועים מול סיכון שנחשב נמוך יחסית, יהפכו למסוכנות וייסבו למשקיעים הפסדי עתק.
קשה להאמין, אבל איגרות חוב של חברות גדולות, ולכאורה יציבות, שהונפקו לפני שנה ושנתיים בריבית של 5%, נסחרות היום בריבית של 30% ואפילו מעבר לכך, אחרי שאיבדו עשרות רבות של אחוזים מערכן.
זה לא נתפס, אבל מדדי אגרות החוב המובילים בבורסה - התל בונד 20, ו-60 - קרסו בחודשיים האחרונים בעשרות אחוזים. העובדה הכואבת הזאת תפסה את כולם בהפתעה. אף אחד לא באמת נערך למפולת בסדר גודל שכזה.
הקריסה הזו הביאה כמובן לירידות חדות גם אצל קרנות הנאמנות שמתמחות באג"ח הקונצרניות. כמעט כל הקרנות בתחום חתומות על הפסדים גדולים - בכפוף לקטגוריית ההשקעה הספציפית ובחשיפה למניות - כשהממוצע הוא ירידה של לפחות 10% באוקטובר לבדו.
ההצלחה היחסית של דש
אבל יש גם מנהלי השקעות שהצליחו להציל את המשקיעים שלהם מהפסדים כבדים, ובשוליים יש גם כאלה שהצליחו אפילו להרוויח (הם כנראה עשו את זה בעיקר בזכות משחק של נגזרות ואופציות, שבמקביל גם מגדיל את הסיכון שבהשקעה בקרן).
אחד הגופים שהציג ברוב קרנות האג"ח שלו הפסדים נסבלים הוא דש, החצי הראשון של דש איפקס. לא מדובר בכל הקטגוריות, ולא בכל הקרנות, אבל בסך הכל, בדש עברו את אוקטובר בצורה סבירה יחסית לגופים האחרים.
הקרן המרכזית של בית ההשקעות בתחום האג"ח הקונצרניות הטהורות, דש קונצרני ללא מניות, שמנהלת קרוב ל-150 מיליון שקל, איבדה באוקטובר כ-9%, קצת יותר טוב מהממוצע, אבל הקרנות האחרות בתחום רשמו ברובן תשואות טובות הרבה יותר.
כך, למשל, דש בונד AA ללא מניות ירדה באוקטובר בכ-3%, ודש בונד פרימיום ירדה ב-4%. אלה אמנם לא ירידות של מה בכך - 3%-4% באג"ח הם לא עניין שולי אלא חיסול של תשואה שנתית ממוצעת - אבל בשוק שבו קרנות מאבדות בין 10% ל-20%, זה בכל זאת נסבל, כמעט הרע במיעוטו.
מה שלא נסבל, הוא התשואות ארוכות הטווח של הקרנות המתמחות באג"ח. הקרנות הללו לא סיפקו למשקיעים שלהן תשואה חיובית מצרפית במשך שלוש השנים האחרונות. זה אומר שאם השקעתם לפני שלוש שנים בקרן סולידית שמתמחה באגרות חוב קונצרניות, היום יש לכם בה פחות כסף. נשמע דמיוני, אבל זה מה שחודש אחד גרוע, אוקטובר, יכול לעשות, וזה רק מראה עד כמה לתזמון יש משמעות גדולה בכל הנוגע להשקעות. ותזמון הוא בהרבה מקרים פשוט עניין של מזל.
צדיקה אחת בסדום
החולשה בשוק האג"ח הקונצרני החלה כבר לפני כשנה והתגברה בהתמדה, עד לצניחות החופשיות בחודש שעבר. הצניחות האלו הביאו למצב כמעט בלתי נתפס: מתוך עשרות קרנות, רק קרן אחת, פריזמה אקספרט אינפלציה, הצליחה לרשום תשואה חיובית בשלוש השנים האחרונות. ולפני שאתם ממהרים להתלהב מהקרן הזו, נדגיש כי מדובר בתשואה שקרובה לאפס.
הקרן הקונצרנית של פריזמה, שמנהלת סכום נמוך יחסית, כ-14 מיליון שקל, יכולה להחזיק עד 30% במניות, אבל בפועל החשיפה שלה למניות נמוכה מ-1%. היא יכולה להחזיק עד 50% מהיקף נכסיה בנכסים צמודי מט"ח, כשבפועל מדובר על אחוזים בודדים (נכון לסוף חודש אוגוסט, המועד האחרון לגביו יש נתונים).
על פי מדיניות הקרן שיעור החשיפה שלה לאיגרות חוב של חברות צמודות למדד ו/או לאיגרות חוב להמרה צמודות מדד שאינן יוצרות חשיפה למניות, לרבות תעודות סל על אג"ח, לא יפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. בפועל, הקרן מחזיקה באגרות חוב קונצרניות בהיקף של כ-46% מסך נכסיה; בתעודות סל על איגרות חוב (תל בונדים למיניהם) בהיקף של כ-19%, ובאיגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 26%.
האחזקות הבולטות של הקרן בתחום האג"ח הקונצרניות הן: פועלים הנפקות התחייבות א' (3.8%), גלילה אג"ח ב' (3.5%), פועלים הנפקות התחייבות ב' (2.3%) ולאומי מימון 177 (2.22%). מתחילת השנה הפסידה הקרן 4% - הפסד שכולו מיוחס לאוקטובר. ההצלחה היחסית שלה נובעת כנראה מהשקעות בהיקף נמוך באיגרות חוב של חברות הנדל"ן, והתבססות על אגרות חוב של הגופים הבנקאיים, במקביל למרכיב משמעותי של אגרות חוב ממשלתיות בתיק.
מאפס למאה
ולעניין אחר: קרנות בינאריות. הקרנות הללו עובדות על עיקרון של שחור ולבן. זו תופעה חדשה יחסית בשוק, כמה שנים בודדות, כשהרעיון שעומד מאחוריה הוא חשיפה של 0% או חשיפה של 100% לנכס הבסיס. אם מדובר למשל על קרן דולרית, אז מנהל הקרן יכול לבחור בה בין שני מצבים אפשריים: חשיפה של 100% לדולר או חשיפה של 0% לדולר. ההחלטה מתקבלת לרוב בהסתמך על שיקולים טכניים.
ולמה בעצם זה טוב? ובכן, הרעיון של הקרנות הללו הוא לזהות מגמה ולתזמן את נקודת הכניסה והיציאה, כדי ליצור תשואה עודפת. אם נמשיך בדוגמה של הדולר, אז הוא אמנם איבד כמה אחוזים טובים מתחילת השנה, אבל מי שידע להיות בחוץ בזמן הירידות, ולהיכנס פנימה כשהדולר עלה, עשה כמובן תשואה מרשימה.
זאת המטרה של הקרנות הבינאריות, אבל זה כמובן לא פשוט. ובכל זאת, יש הצלחות. קחו למשל את הקרן "מנורה מבטחים תל-אביב 25 בינארית". הקרן הזו היא הטובה ביותר מתחילת השנה מבין קרנות ת"א 25. היא איבדה כ-8.5% מתחילת השנה בשעה שחברותיה לאותה הקטגוריה איבדו בין 24% ל-65% (במקרים של קרנות שחשופות פי כמה למדד).
מדיניות הקרן על פי התשקיף היא להשקיע במניות מדד ת"א 25 (או דרך תעודות סל) באמצעות מודל מתמטי, המבוסס על שיטות טכניות קיימות. על פי המודל, מנהל הקרן יחליט מעת לעת אם חשיפת הקרן למדד ת"א 25 תהיה בין 95% ל-105% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, או בין 5%- ל-5% מהיקף נכסי הקרן. הקרן לא חשופה למט"ח ושיעור החשיפה שלה למניות לא יעלה, על פי התשקיף, על 120%.
על התענוג הזה משלמים דמי ניהול של 2.8%, שהם גבוהים מהממוצע, במיוחד בקרנות אינדקס. אם כי, כאן לפחות, מבלי להיכנס לאיכות המודלים הטכניים-המתמטיים, יש באמת סוג של ניהול.
כך או אחרת, לפי התשואות של הקרן בימים האחרונים אפשר להבין שהיא בחוץ. כלומר, המודל המתמטי-טכני שלה מורה לה להישאר מחוץ לשוק. והתשואות שלה אכן לא חופפות לתשואות מדד ת"א 25.
למנורה מבטחים יש קרנות בינאריות נוספות, כמו "מנורה מבטחים שקל דולר בינארית". הרעיון שם הוא מעט שונה (לא מדובר בדיוק על 0% או 100%), אבל גם שם יש למנהל הקרן אפשרות להחליט על כיוון הדולר. וגם במקרה הזה, מתחילת השנה, השיטה השיגה תשואה טוב יותר מאשר הדולר עצמו. הקרן עלתה כ-2.5%, והיא מובילה את רשימת הקרנות בקטגוריה שלה. *
אבישי עובדיה עורך את אתר התכנים www.bursaplus.com ואתר הרכבי הקרנות www.hon.co.il
