התשואה הממוצעת בשוק הגמל עמדה מתחילת השנה על 17.87%-. זהו נתון שמוטה כלפי מטה, מאחר שהקופות הסקטוריאליות והמפעליות השיגו תשואות פחות גרועות מקופות המנוהלות בחברות ביטוח ובבתי ההשקעות. לכן, הנזק האמיתי הוא 19.3%-. במילים אחרות, חמישית מהכסף הלך, ובמספרים זה נראה עוד הרבה יותר גרוע - 49.7 מיליארד שקל מהחסכונות הפנסיוניים של הציבור נמוגו. עבור החוסך הממוצע ירדו לטמיון חסכונות של חמש שנים.
רוב הציבור כלל לא קולט את הקשר שבין התשואות השליליות בקופות הגמל לנעשה בכיסו הפרטי. בקרב מנהלי הגמל היו חששות רבים מה יקרה כאשר העמיתים יקבלו את הדיווח הרבעוני (הסטייטמנט) לרבעון השלישי, אבל מרבית העמיתים אינם מפקידים לקופה בה הם חוסכים באופן שוטף ולכן מקבלים רק דיווח שנתי. הבעיה תתגלה במלוא חומרתה במארס הקרוב, כאשר כל העמיתים יקבלו את הדיווח על ביצועי הקופה שלהם, והפעם יהיה מדובר בדיווח שנתי שיכלול את אוקטובר, החודש הגרוע ביותר מאז ומעולם. מה יעשו אז העמיתים? אין לדעת. כל תגובה אפשרית, החל מאדישות וכלה בגל משיכות ענק.
נובמבר עצמו היה סתם חודש רע, עם תשואה של 2.11%-, שנראית סולידית אחרי שבספטמבר היתה התשואה הממוצעת 5.47%- ובאוקטובר 7.83%-.
מקבעים את ההפסד
הטרנד הנוכחי הוא מעבר לקופות המסלוליות, אלו שיבטיחו כמעט בוודאות שהחוסך לא יפסיד. אמנם גם הרווח יהיה אפסי, אבל ערך כספו יישמר. מעבר לקופה מסלולית סולידית באופייה הגיוני ואפילו נדרש לאדם בגיל 55 ומעלה. לחוסך בגיל צעיר, מעבר לקופה סולידית הוא טעות חמורה. חיסכון פנסיוני הוא בהגדרה לטווח ארוך, ולשלוח עכשיו את הלקוח לקופות לטווח קצר יגרום לו נזק כפול: תחילה הוא מקבע את הפסדיו כשהשוק בשפל, ובהמשך הוא עשוי להיתקע בקופה סולידית.
מה יקרה לחוסך בן 40 כשתחזור הגאות, והוא יישאר בקופה סולידית שתיתן לו רק תשואת מק"מ משופרת - קופה בה דמי הניהול יחתכו לו שיעור אסטרונומי מהתשואה? מי ייעץ לו לחזור בחזרה למסלול כללי? ועוד שאלה למנהלי הקופות המתגאים במסלול הסולידי שהם פתחו לאחרונה - איפה הייתם עד עכשיו? מדוע לא הצעתם ללקוחות לעבור לקופות הסולידיות שלכם לפני שמחקתם להם חמישית עד שליש מחסכונותיהם?
רישיון לשחק בתשואות
2008 נגמרת בתשואה שלילית, אבל למה לנו לבכות על חלב שנשפך? נביט קדימה באופטימיות אל שנת 2009. וכדי להבטיח תשואה חיובית, יצא בשבוע שעבר ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון באוצר, בהודעה שמשמעותה היפוך מוחלט של מדיניות המשרד עד כה. ענתבי יאפשר עד סוף 2009 לגופים מוסדיים גדולים לשערך בעצמם את הנכסים הלא סחירים החדשים שירכשו מעתה ואילך. הנכסים הלא סחירים, אגב, הם רבע מנכסי קופות הגמל.
מעתה, לא גוף חיצוני כמו שערי ריבית, שהמודל שלה לטענת האוצר לא מתפקד בתנאי קיצון, יקבע, אלא מודל דירוג פנימי של ועדות ההשקעה של המוסדיים. השערוך יתבצע "במקרים בהם סבור הגוף המוסדי כי שוויו של הנכס הנגזר משערוכו על פי מודל חברת שערי ריבית, אינו משקף בצורה נאותה את המאפיינים והסיכון הספציפי של אותו הנכס", כהגדרת האוצר. במילים אחרות - יש שוק סחיר, והשוק מתמחר פרמיית סיכון, אבל אם לא מתאים לכם אז מותר לכם לעצום את העיניים, להתעלם ולקבוע את ערך הנכס איך שבא לכם.
נקרא לילד בשמו: ענתבי נתן למוסדיים צ'ק פתוח, רישיון לשחק בתשואות קופות הגמל. ירצו, ישערכו את הנכסים כלפי מעלה ויזניקו את התשואה כאוות נפשם.
