בתקופה של משבר כלכלי עסקים קטנים כגדולים מוצאים את עצמם במצב לא פשוט בו עליהם לנהל משברים וקשיי נזילות. בין היתר מתמודדים העסקים עם ספקים שנסגרים ומשאירים חובות, בנקים מקשים את מדיניותם לאספקת אשראי, צ'קים חוזרים וכו'. במיוחד לתקופות הקשות, קבלו מדריך לצרכן למניעת הפסדים כספיים במקרה שבו ספק נסגר.
• גודל החברה לא מבטיח כי העסקה תצא לפועל והמוצר יסופק במועד.
חשוב לזכור: גם חברה גדולה עלולה להיקלע לקשיים. יש לפעול בזהירות בכל מקרה.
• מה הם סימני אזהרה שיכולים להעיד על קשיים?
התנהלות עסק יכולה להצביע על קשיים: מועדי אספקה ארוכים במיוחד, דחייה של מועדי אספקה, התחמקות מהלקוח שעומד על קבלת המוצר במועד, דרישה לתשלום מראש של מקדמה בסכום גבוה.
• העסק דרש תשלום מראש של מלוא המחיר או מקדמה בסכום גבוה, מה עלי לעשות?
חשוב להימנע מתשלום התמורה מראש או מתשלום מקדמה בסכום גבוה. אפשר לשלם 10% מקדמה כ"דמי רצינות", אך אין כל הצדקה לשלם סכומים גבוהים .
• העסק דרש צ'קים דחויים של מלוא סכום העסקה. האם אוכל לבטל צ'קים במידה ולא אקבל את המוצר במועד?
חלק מהציבור לא מודע לכך שצ'ק סחיר הוא כמו כסף מזומן: אפשר להעביר אותו מאדם לאדם כאמצעי תשלום, ולנותן הצ'ק אין כל שליטה על התשלום, ולמעשה הוא לא יכול למנוע את התשלום גם אם הוא לא קיבל את הסחורה. הדרך היחידה למנוע העברת הצ'ק לצד ג' היא "להגביל את סחירותו" באמצעות כיתוב על גבי הצ'ק של המילים "למוטב בלבד" או "לא סחיר" בין שני קווים ( "קרוס"), ומחיקת המילה "פקודת" לצד שם הספק ( שם החברה או שם המוכר עצמו). בכל מקרה, חובה למלא את שם המוטב.
אפשר לבטל צ'ק "למוטב בלבד" במקרה שלא תקבלו את הסחורה. מנגד, ביטול צ'ק סחיר הוא דבר מסוכן אם הצ'ק עבר לצד ג' כי אוחז הצ'ק רשאי לדרוש את התשלום ולפתוח תיק הוצאה לפועל נגד נותן הצ'ק.
• שילמתי בכרטיס אשראי, האם אוכל למנוע העברת הכספים לעסק?
חוק כרטיסי חיוב קובע כי במקרה שבו נכס לא סופק ללקוח אף על פי שחלף מועד האספקה, או כאשר מועד האספקה לא חלף אולם העסק נסגר, אפשר לפנות לחברת האשראי ולעצור את התשלומים העתידיים. כמו כן, ניתן לעצור תשלומים עתידיים כאשר הוגשה בקשה לצו פירוק , כינוס נכסים או פשיטת רגל.
אפשר לדרוש מחברת האשראי לעצור את התשלומים עתידיים (לא ניתן לדרוש החזר על תשלומים שכבר נפרעו), ויש לבצע את הפעולות האלה:
1.) לשלוח למוכר הודעה במכתב רשום, ובה אתם מציינים כי רכשתם מוצר (לפרט את מספר ההזמנה והדגם), כי המוכר התחייב לספק את המוצר במועד מסוים, אבל הוא עדיין לא סופק ועל כן אתם מבטלים את העסקה.
2.) לשלוח הודעה בפקס לחברת האשראי, ובה פירוט של תנאי עסקת האשראי ובקשה לעצור את התשלומים העתידיים בשל כשל תמורה. יש לצרף את ההזמנה ואת הודעת הביטול לעיל.
• מה ניתן לעשות לגבי התשלומים שכבר הועברו לספק?
חשוב לזכור: חברת האשראי לא אחראית לתשלומים שכבר הועברו לספק. אם העסק עדיין פועל, ניתן לתבוע אותו בבית המשפט. אם העסק נסגר ומונה כונס נכסים על ידי בית המשפט, ניתן להגיש "תביעת חוב" לכונס הנכסים ולצרף את כל המסמכים המוכיחים את החוב (כמו הזמנה, חשבונית/קבלה וכדומה). ברוב המקרים, הצרכנים הם האחרונים ברשימת הנושים ולא נותר כספים בקופת הפירוק לחלוקה בין הנושים הלא "מובטחים". לכן, מאוד חשוב להימנע מתשלום מראש כאשר מועד האספקה אינו מיידי.
טיפים נוספים:
1. דרשו מהמוכר לציין בהזמנה או בחוזה את מועד האספקה. זו הדרך היחידה להוכיח את מועד האספקה המוסכם ביניכם ולהגן על עצמכם במקרה שבו לא תקבלו את המוצר במועד שהובטח לכם.
2. דרשו מהמוכר לציין בהזמנה את מחירו של כל פריט, כך תוכלו לעצור תשלומים עתידיים במקרה של הספקה חלקית.
3. אם המוכר לא סיפק את המוצר/השירות במועד הקבוע, יש לשלוח מכתב רשום כדי להודיע על ביטול העסקה וכן לשלוח פקס לחברת האשראי לעצירת תשלומים עתידיים. בהודעה לחברת האשראי יש לפרט את הסיבה לאי הספקת המוצר (סגירת העסק, הפסקת הספקת מוצרים או שירותים מסוג זה שנרכש, הגשת בקשה לצו "פשיטת רגל" או אי אספקה במועד שסוכם).
4. אם לא מקבלים סחורה במעמד הרכישה, שלמו בצ'קים דחויים "למוטב בלבד", למועד המאוחר ממועד האספקה.
5. רצוי להזמין מהבנק שיקים לא סחירים – זה לא עולה יותר.
6. ביטול צ'קים מחייב זהירות משפטית. מומלץ לא לעשות זאת ללא ייעוץ מקצועי.