עוד לא יבשה הדיו מתיקון מספר 40 לחוק התקשורת שנכנס לתוקפו לפני כחודש ואוסר על משלוחי דואר זבל באמצעות אי-מייל, פקס, הודעות טקסט והודעות טלפוניות מוקלטות, ושתי פניות שהגיעו ל"גלובס", עוררו את הצורך להבהיר סוגיה מהותית בתיקון לחוק - פנייה אנושית ואישית (קרי אדם המטלפן) מטעם גוף מסחרי כזה או אחר אינה מהווה עבירה על החוק.
במקרה אחד מספרת ג', כי ערב אחד, כששבה לביתה, מילאה את המזכירה האלקטרונית בטלפון הביתי הודעה ארוכה בקול אנושי, המזמין אותה למכירות והנחות הנערכות ברשת של מעצבת אופנה. "במקרה לא עניתי, אבל אם הייתי באמצע משהו הייתי נאלצת לענות לה בנימוס שתודה, ונראה וכד'. השאלה היא מה מטריד יותר? מישהו שמטלפן ומציע בקולו את התוכן הפרסומי או הודעה שניתנת למחיקה ברגע. האם צריך להתכונן לזה שעכשיו כל בעלי העסק ישלחו טלפניות להתקשר ?", היא תוהה.
בפנייה אחרת שהגיע לאתר תלונה www.tluna.co.il מספר י' כי זה זמן ממושך (עוד לפני שהתיקון לחוק נכנס לתוקפו) שנציגי מכירות המציגים עצמם מחברת פלאפון, מצלצלים לסלולרי שלו אחת לחודש לערך, ומציעים לו מבצעים ומסלולים. י' אינו לקוח של פלאפון, ולדבריו, בכל פעם מבקש שיפסיקו את הפניות הללו - אולם לשווא. "בפעם האחרונה ביקשתי לדבר עם האחראי, אך נאמר לי שזו מחלקת טלפניות ואין שם הנהלה".
מפלאפון נמסר בתגובה כי המדובר במשווק שהינו גוף עצמאי, אשר פעל על דעת עצמו. בעקבות הפנייה ולאור בקשת המנוי, ביקשנו מהמשווק לחדול מלהתקשר למספר המדובר".
אין הרבה מה לעשות
"במקרים כאלה האפשרות העומדת בפני הצרכן היא לא להמשיך את השיחה ולבקש שלא יטלפנו אליו בעתיד. במקרים קיצוניים יוכל לפנות לערכאות משפטיות בעניין הטרדה", מסביר עו"ד אביב איילון, מומחה בדיני אינטרנט ומחשבים, כשהוא מזכיר כי פנייה באמצעות טלפון על-ידי נציג אנושי, אינה סותרת את החוק ונכנסת לקטגוריה אחרת תחת פגיעה בפרטיות או הטרדה.
איילון מדגיש כי החוק אינו מחייב את נציגי בית העסק לדווח מהיכן נכנס מספר הטלפון שלכם למאגר, אלא מחייב את תיעוד מסירת פרטיכם האישיים - שכן במקרה הצורך, חובת ההוכחה כי אתם רשומים במאגר מוטלת על בתי העסק.
כך או כך, עו"ד איילון מאיץ בצרכנים לפעול במקרה של הפרת החוק: "מאז נכנס החוק לתוקפו קיבלתי יותר מ-200 פניות של צרכנים שזכו לפניית זבל ומבקשים לתבוע בתי עסק. "למיטב ידיעתי, עד היום לא הוגשה תביעה בבית המשפט. בכל מקרה, גם אם מדובר בגוף מסחרי גדול ומוכר או בספר השכונתי, אני מציע לבקש להסיר את שמכם מהרשימה - וחשוב מכך, לתעד את הבקשה (לשמור העתק אי-מייל למשל). אם למרות זאת משלוחי דואר הזבל אינם פוסקים, בעיקר אם מדובר בגופים מסחריים גדולים, אני מציע לפנות לערכאות משפטיות תוך דרישה לפיצוי כפי שקובע החוק - וזה יכול להגיע במקרים קיצוניים ל-200 אלף שקל".
