חג השבועות מתקרב, ואיתו עלייה חדה בקניית מוצרי החלב. כמות הקניות צפויה לעלות ב-50%, ולרשות הציבור עומד מבחר של כ-800 מוצרים. הקונה הממוצע, אגב, עומד מול מקרר הגבינות בין שתיים לארבע דקות בלבד, בגלל הקור.
"השנה, בעקבות המיתון, המחלבות לא מנסות להמציא מוצרים חדשים, אלא להתמקד במוצרי הבסיס", מסבירה גלי ברגר מהעיתון "כלכליסט". "אנשים לא רוצים להוציא כסף על תחכומים, כולם אומרים: תנו לנו את הדברים הפשוטים".
נכון, אנחנו עם שאוהב גבינות. שוק החלב מגלגל 7 מיליארד שקל בשנה, ובישראל פועלות לא מעט מחלבות בוטיק קטנות, המייצרות גבינות איכותיות. ולמרות זאת, קשה להזיז את הצרכן הישראלי מהקוטג': הגבינה הישראלית הזאת מהווה לבדה שליש משוק הגבינות.
את שוק החלב מרכיב חלב הפרה כמעט בבלעדיות. במגזר הערבי צריכת חלב העיזים גבוהה יותר מאשר במגזר היהודי. למעשה, מיוצרים בישראל 1.3 מיליון ליטר חלב בשנה, עליהם בזבז משק בית ממוצע כחמישים שקל בחודש, וזאת לאחר עליה של 8% במחירו בשנה החולפת. סך כל שווי שוק החלב הוא כמעט שלושה מיליארד שקל בשנה.
אז איך מתחלקות ההוצאות שלנו? במשקי הבית בישראל ההוצאה החודשית הממוצעת על חלב מפוסטר הייתה 48.9 ש"ח בחודש, על מעדני חלב וגבינה 30 ש"ח, על גבינה צהובה 31.6 ש"ח, על גבינה לבנה 44.3 ש"ח ועל דבש 4.5 ש"ח בחודש.