בשלהי 2007 ערכה חברת דלק רכב אירוע השקה חגיגי לארבעה דגמים חדשים. באירוע הציג גיל אגמון, מנכ"ל החברה, את תחזיתו לשנים הקרובות. אגמון נוהג בדרך כלל לדייק בניתוחי השוק ובתחזיות ארוכות הטווח שלו, שלרוב הן חיוביות ונוסכות אופטימיות. גם הפעם המסר היה חיובי. "שוק הרכב קפץ מדרגה ושום דבר לא יחזיר אותו לאחור", אמר אגמון. "יש ביקוש היסטרי בשוק הרכב והוא מגיע מלמטה".
התחזית הוכיחה את עצמה עד אמצע הרבעון השלישי של השנה, אולם אז השתנתה התמונה לחלוטין והשוק קפא על מקומו. מסתבר, שבהינתן מספיק זעזועי כלכלה ורגולציה, גם הביקוש הגנרי לכלי רכב יכול לחזור לאחור ולשבור את התחזיות, ולא סתם לחזור אלא לבצע סיבוב פרסה ולהאיץ אחורה במורד הכביש.
נכון להיום, תחזית הקונצנזוס בענף הרכב מדברות על כ-150 אלף מכירות ומטה ב-2009, ירידה דרמטית של קרוב ל-25% לעומת נתוני השנה הנוכחית. אולם, השינוי בכמות הוא רק חלק מהתמונה, שצפויה להיות מלווה גם בשינויים מבניים בפלחים השונים.
בשלב זה, כל תחזית של שוק הרכב בישראל היא בעירבון מוגבל, ובכל זאת אפשר לזהות כמה מגמות שיובילו ב-2009 את השוק, שהיקפו כ-14 מיליארד שקל בשנה.
קבוצות 1 עד 4: הלקוח הפרטי הוא המלך
פלח כלי הרכב בטווח המחיר של 90 עד 150 אלף שקל ימשיך להיות הפלח הדומיננטי בשוק הרכב הישראלי גם ב-2009. מה שצפוי להשתנות הוא תמהיל הלקוחות. אם השיעור הממוצע של רכישות חברות הליסינג בפלח הזה נע בשלוש השנים האחרונות סביב 70%-80%, בשנת 2009 הוא עשוי לרדת לסביבות ה-60% ואולי גם מתחת ל-50%.
את הסיבה העיקרית למעבר מרכישות ליסינג לרכישות פרטיות אפשר לתמצת במשפט - רכישה במזומן מול רכישה באשראי. הלקוח הפרטי בישראל נוטה לרכוש רכב ממקורת עצמיים ומנצל באופן מוגבל את המימון של היבואנים וחברות הליסינג המימוני. השנה ראינו אמנם עלייה במספר הלקוחות הפרטיים שמבצעים רכישה ממונפת של כלי רכב יקרים יותר, אך הגישה הכללית בארץ למימון רכישת רכב פרטי עדיין אחראית יותר מזו המקובלת בארה"ב למשל.
חברות הליסינג ימשיכו להוות גורם מכריע, אולם מה שיכתיב ב-2009 את התפתחות ענף הליסינג ואת קצב הרכישות שלו היא מדיניות האשראי של הבנקים. אם הבנקים ימשיכו לסגור את הברז, אפשר לצפות גם להתכווצות כלל השוק וגם לירידה בחלק היחסי של חברות הליסינג ברכישות בפלחים המרכזיים.
שוק המשומשות: שחיקת הערך אמורה להתאזן
תיאורטית, שוק הרכב פועל על-פי "חוק הכלים השלובים" כאשר הביקוש למשומשות מניע את הביקוש למכוניות חדשות וחוזר חלילה. חברות עם ציי ליסינג, שלא תוכלנה למצוא פיתרון לחידוש הצי ב-2009, או שתגענה למסקנה שהעסקה כבר לא משתלמת, עשויות לחזור לרכישת רכב קיבוצית או להנהיג החזר הוצאות לעובדים.
גם מקבלי רכב צמוד לשעבר, "שייפלטו" משוק הליסינג, צפויים לרכוש כלי רכב חדשים משומשים "טריים" בני שלוש שנים. מכיוון שהמכירות של אלה נשלטות על-ידי חברות הליסינג, הביקוש הגדל יקטין את שחיקת הערך, ויזרים מזומנים חיוניים לחברות הליסינג. בשוק הפרטי עליית הביקוש למשומשות גם אמורה להמריץ החלפה של מכוניות ישנות בחדשות.
עד כאן התיאוריה. בפועל, שוק המשומשות סובל כרגע מהצפה אדירה של כלי רכב ומשחיקה מואצת של המחירים, בין השאר בשל חוסר ודאות לגבי מחירי הרכב החדשים. התוצאה היא שחיקה דרסטית במחירונים, שמגדילה את פער במימון שנדרש לצורך החלפת רכב חדש בישן. אם שוק המשומשות לא יגיע לנקודת איזון ב-2009, הדבר עלול להשפיע על כל שוק הרכב החדש.
המחירים: יידחפו כלפי מטה
לפחות בחודשים הקרובים, הגורם הדומיננטי בפלח יהיה מלאי הענק של היבואנים, שכיום מגיעים להיקף של 3-4 חודשי מכירות רגילים. הלחץ של המלאי צפוי לדחוף את המחירים כלפי מטה במישרין או באמצעות "מבצעי מכירות לא רשמיים", ויקזז את התחזקות שערי המט"ח - עד לדרגה מסוימת.
היבואנים יכולים להתלונן על הנסיקה האסטרונומית בשער החליפין של מטבע הין, אבל עם 8,000 מכוניות בנמל וביקוש חלש של חברות הליסינג, הורדת מחיר - או טרייד במחיר מחירון, שפירושו סבסוד עמוק של המכירה - הם הכלים האפקטיביים היחידים להמרצת מכירות.
מה יקרה אחרי שהמלאים יתרוקנו? זו כבר שאלה אחרת והיא תלויה יותר מכל בשערי המטבע, ולאחר מכן גם במצב הכלכלה המקומית. מה שבטוח הוא, שבשנה הבאה נראה מדינות מלאי זהירה יותר של היבואנים. בשוק רכבי היוקרה צפויים המחירים לנוע באופן אינטנסיבי יותר.
שוק רכבי היוקרה: הייבוא האישי יגדל
שוק רכבי היוקרה צפוי להמשיך לצמוח באינטנסיביות גם ב-2009, אולם מנוע הצמיחה שלו הוא לא המכירות של היבואנים הרשמיים, שדווקא התכווצו ב-2008, אלא הייבוא האישי. בשנת 2008 עלו על כבישי ישראל יותר מ-2,300 כלי רכב חדשים מייבוא אישי, כמעט כולם רכבי יוקרה בטווח מחירים (על-פי המחירונים הרשמיים) של כ-250 אלף שקל ועד יותר ממיליון שקל.
המגמה של התרחבות הייבוא האישי צפויה להימשך גם השנה, מכיוון ששוק הרכב החדש במדינות המערב, ובמיוחד שוק רכבי היוקרה, נמצא כיום בקריסה.
אלפי סוכני רכב באירופה ובארצות-הברית נמצאים כיום על סף פשיטת רגל והם מוכרים כלי רכב בהנחות ענק, לעיתים מתחת לסף הרווחיות, ובלבד שיצליחו להיפגש עם מזומנים.
יצרני הרכב ניסו בהתחלה לבלום ולהגביל את הייצוא האפור של כלי רכב כאלה, אבל כיום הם הרימו ידיים ואפילו תורמים בעצמם להתרחבות התופעה באמצעות שחרור "סטוקים" אדירים לסוחרים כדי שיוכלו להמשיך ולהפעיל את קווי הייצור. השורה התחתונה מנקודת מבטם של לקוחות הייבוא האישי היא פיתוי מתמשך לרכישת מכונית או ג'יפ יוקרתיים במחיר של מכונית 2 ליטר יפנית חדשה.
אבל יבואני רכבי היוקרה הרשמיים לא מוותרים. לנוכח איום הייבוא האישי החלו היבואנים להוריד ברבעון האחרון את הכפפות ולצאת בשיווק סופר-אגרסיבי, שכולל מבצעי מכירות עם הנחות של עשרות אחוזים מתחת למחירון, טרייד-אין עם סבסוד עמוק ומבצעים נוסח "בעל הבית השתגע".
בשנה הבאה אפשר להניח שהמבצעים האלה "יצאו מהארון" ויתורגמו רשמית למחירונים. אמנם פיחות דרמטי בשער השקל ביחס לשערי המט"ח עלול להקפיא את הייבוא האישי, וירידת הערך המואצת לא תקל על העניינים, אך בסך הכול נראה שפלח היוקרה אפילו יתרחב, אבסולוטית ויחסית, ב-2009.
הרגולטור: ימשיך להיות דומיננטי
גם ב-2009 ימשיך הרגולטור להיות שחקן דומיננטי בשוק הרכב הישראלי. קבוצות המחיר, שמספקות מסגרת מחירים כללית למחירי המחירון ובסיס להנחות לחברות הליסינג, אמנם לא צפויות להשתנות רשמית, אולם הן יאפשרו ליבואנים להעלות מחירים אם שערי המטבע יחרגו משערי הבסיס שעל-פיהם ייקבעו הקבוצות.
משרד התחבורה עשוי לפתוח בשנה הבאה את שערי הייבוא המקביל, מה שיכול, תיאורטית, לשנות את מתווה המכירות בכמה מפלחי השוק. גם הרשות להגבלים עסקיים עדיין שוקדת על גיבוש "צו ענפי מוסכם" לענף הרכב, שיסדיר את התחרות, וגם כאן יש פוטנציאל לשינוי סדרי עולם. אבל אפשר להמר, שכל השינויים הללו יתחילו להתממש, אם בכלל, רק מהמחצית השנייה של שנת 2009, כאשר הכנסת החדשה והשרים החדשים שבה יתחילו לעבוד.
