תרבות במינוס - עד כמה משפיע המיתון על התרבות בישראל?

מחול: רוקדים כל הדרך לקיצוץ

הבמות שוקקות והקהל מגיע, אבל בלהקות המחול כבר נערכים לשנות את התוכניות ל-2009.

השפעות והיערכות:

יש סימנים ראשונים לפגיעה.

נעמי פורטיס, בת שבע: "יש פחות תרומות. במקרה הצורך התוכנית ל-2009 תשתנה".

יאיר ורדי, סוזן דלל: "הקהל ממשיך להגיע לאירועים. התוכנית ל-2009 אולי תצטמצם".

חנה מוניץ, בית האופרה: "ל-2009 מתוכננות הפקות ענק. יש תוכנית מגירה לקיצוץ במקרה הצורך".

זירת המחול בתל-אביב שוקקת ומלאת חיים, עם פסטיבל תל-אביב דאנס המתקיים בימים אלה ומארח עשרות להקות, תוכנית מחול במשכן בבית האופרה והפקות חדשות של כוריאוגרפים מקוריים, להקות קטנות וגדולות.

נעמי פורטיס, מנכ"לית ומנהלת אמנותית משותפת בלהקת בת שבע, אומרת כי הדי המשבר כבר מתחילים להגיע. "יש הרבה דאגות ודיבורים על משבר שיגיע, ויש גם סימנים ראשונים של פגיעה, בעיקר בתחום התרומות מחו"ל". לדבריה, התרומות יחד עם שיתופי פעולה מסחריים והכנסות נוספות שלא ממופעים, מהווים כ-30% מתקציב הפעילות של הלהקה העומד על כ-20 מיליון שקל בשנה. מתוך סכום זה ההקצבה הציבורית היא כ-6 מיליון שקל, "החשש כעת הוא מהשפעת המיתון על הצופים ומהירידה בהכנסות ממופעים.

אנחנו צריכים לפנות לקשרים היותר עמוקים וארוכי שנים שלנו, עם אלה שיכולים לתרום ולתמוך בנו גם בתקופות קשות. התוכנית של 2009 כרגע ללא שינוי, אך היא עומדת למבחן ונעשה התאמות במקרה הצורך".

יאיר ורדי, מנהל מרכז סוזן דלל מציין כי קשה עדיין להעריך את עוצמת המשבר. "ניכר שאנשים עדיין לא מקצצים בהוצאותיהם בתחום זה, ואני מקווה שכך ימשיכו. התחלנו לעבוד על תקציבים ואנחנו קשובים למה שקורה בשוק".

חלק מהמופעים והפסטיבלים במרכז נתמכים על-ידי שגרירויות וגופי תרבות זרים, ואלה עלולים לקצץ בהוצאותיהם. תקציבי התרבות של הממשלה לא ייקבעו בחודשים הקרובים, וכמותם גם תקציבי התמיכות של עיריית תל-אביב. "כל התוכנית של השנה הקרובה תהיה נתונה לצמצומים אפשריים, ומבחינה תקציבית נהיה תלויים עוד יותר בחסדי הקהל".

חנה מוניץ, מנכ"לית בית האופרה המרכז לאמנויות הבמה, מציינת שלשנה זו היא מרגישה בטוחה: "למזלנו עשינו את מכירת המינויים לפני שצליליו הצורמים של המשבר הגיעו לאוזנינו בארץ, וכך גם חידוש החברות באגודת הידידים". תרומות החברים באגודת הידידים עומדות על 11.5 אלף שקל ומעלה לתורם לשנה. "יחד עם זה", אומרת מוניץ, "אנחנו תלויים רבות בתרומות במשך השנה ואני מאוד מקווה שלא ניפגע בתחום הזה".

תקציב הפעילות לשנת 2009 - שנת המאה לתל-אביב - הוא תקציב מוגדל במיוחד, של כ-80 מיליון שקל, לעומת 70-75 מיליון שקל בשנים האחרונות. תקציב הפעילות של המשכן לאמנויות הבמה מגיע ב-60% מהכנסה עצמית - ממכירת כרטיסים ותרומות, ו-40% או פחות מהקצבה ציבורית. מוניץ: "התחושה הכללית כרגע היא של התבוננות וזהירות. יש לי תוכנית מגירה לקיצוץ בפעילות המשכן, בהיקף של כ-3 מיליון שקל, אך אני מקווה שלא נזדקק לה".

תורידו את מחירי הכרטיסים?
"נצטרך לחפש פתרונות בזמן אמיתי, לא נוכל להוריד למחירי הפסד".

אופנה: תולים תקוות

בתעשיית האופנה לא מרגישים במשבר. הקונים ממלאים את החנויות בלי קשר למצב הבורסה.

השפעות והיערכות:

בינתיים, עסקים כרגיל.

אריה שיבר, רנואר: "ממשיכים בתוכנית העבודה הקיימת, אין הנחות ומבצעים מיוחדים ואפילו יש צמיחה".

בכיכר המדינה ובה. שטרן לא מרגישים את המצב.

שלי סתת, Couple Of: "הקונים מתלבטים יותר, מבקשים יותר תשלומים, וקונים בעיקר בתחילת החודש".

פרצופי האנשים שמרכיבים את תעשיית האופנה נותרים בימים אלה חתומים, עמידים בפני הצונאמי הכלכלי ומדמיינים שהוא חולף על פניהם באלגנטיות על עקבי סטילטו מחודדים. בגדול, אופנת החורף יותר פגועה ממזג האוויר החם ומהחגים שנפלו על ימי עבודה, מאשר מהבורסות הקורסות.

אריה שיבר, מנהל השיווק של רנואר: "אנחנו עם היד על הדופק, וכרגע אין שום צורך לא להמשיך עם תוכנית העבודה הקיימת. גם ככה עוד חודש וחצי נגמרת העונה".

בחודש האחרון לא הייתה ירידה במכירות?
"הייתה ירידה, אבל היא לא קשורה לכלכלה, היא קשורה למזג האוויר החם. אנשים לא יקנו סוודרים ומעילים כשבחוץ חם והם לובשים טי שירט. צריך גם לזכור שבאוקטובר כמעט לא היו ימי עבודה בגלל החגים, ואי-אפשר היה לייצר כסף".

שיבר מבהיר שאין מבצעים מיוחדים או הנחות לרגל המשבר: "אנחנו לא עושים מבצעים שלא היו מתוכננים או הנחות שלא חשבנו עליהן מראש. להיפך, בחצי השנה האחרונה נפתחו קניון חדש בקרית-אונו וקניון חדש במודיעין, ובפברואר-מארס ייפתח קניון בכפר-סבא, עובדה שדורשת מאיתנו לגייס עוד עובדים ולייצר עוד סחורה, כך שאם כבר יש צמיחה ולא האטה.גם לגבי תקציבי הפרסום - הכל כרגיל".

דפנה הלפרין, בעלים של בוטיק PLUSIT בכיכר המדינה: "נכון לעכשיו אני לא מרגישה שום ירידה במכירות וממש לא מוטרדת מהמצב הכלכלי. הקהל בכיכר לא מרגיש בכלל את המצב. נשות הכיכר לא יוותרו על קניית מותגים. יש להן סטנדרטים שהן הורגלו אליהם. הן לא יתחילו לקנות פתאום ברשתות זולות או בקניונים".

גם דלית הראל, מנהלת שיווק ה. שטרן, נחרצת: "אנחנו כלל לא מרגישים את המצב. אם בעתיד נרגיש את המצב הכלכלי, ייתכן שהמוכרות יצטרכו להתאמץ טיפה יותר בשביל מכירה, אבל לא מדובר במשהו דרמטי. גם לא הקטנו את פריסת המדיה שלנו, לא נגענו בתקציב הפרסום שלנו ולא ביחסי הציבור. מבחינתנו הכל כרגיל".

שלי סתת, מבעלי מותג הנעליים Couple Of, מציגה תמונה מעט שונה: "אין שינוי במכירות, אבל יש שינוי בהתנהלות ובהתנהגות של הקונים. כל תהליך הקנייה הפך לארוך יותר. יש הרבה התלבטויות עד ביצוע הרכישה. הדרישה לתשלומים גדלה, ואפילו זמני ההגעה לחנויות השתנו. יותר קונים מגיעים לחנות בתחילת החודש, כשהמשכורת נכנסת, מאשר בסופו".

זאביק דרור, איש יחסי הציבור, מציג את הצד השני של התעשייה: "אנחנו זונחים תוכניות ארוכות טווח. מצמצמים באירועים, מייצרים עבור לקוחות אייטמים שהם ממוקדי קנייה ופחות ממוקדי מיתוג. מייחצנים פריטים שהם יותר בייסיק ופחות פרימיום. מייחצנים מכירות מיוחדות, סיילים, הנחות. בעונה הנוכחית יש גם ירידה ניכרת במספר הקטלוגים שחברות מוציאות וגם ההפקות הרבה יותר זולות והרבה פחות מושקעות".

קולנוע: סרט רע

נזקי השילוב בין המשבר המקומי בתעשיית הקולנוע (קיצוץ משרד האוצר ב-57% בתקציב) לבין המשבר הכלכלי העולמי, הם דרמטיים.

השפעות והיערכות:

הקולנוע הישראלי מצוי בסכנה, ולאו דווקא בשל השפל הכלכלי שמביא עמו המשבר העולמי. הקיצוץ הצפוי של משרד האוצר בתקציב הקולנוע לשנת 2009 עומד, נכון לעכשיו, על כ-57% לעומת 2008: מ-58 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל.

המשבר בתעשייה העולמית יפגע בראש ובראשונה במפיצים הישראלים, שהם המושקעים בהפקות ישראליות.

נכון לעכשיו, אותות המשבר לא מטביעים את חותמם על ענף הקולנוע. קופות בתי הקולנוע, בישראל ובחו"ל, מצלצלות ומתמלאות כבימי שגרה, וכן, רשימות הסרטים המיועדים להפצה בחודשים הקרובים. נזקים, לכשיהיו, יימדדו בהמשך.

ההקולנוע הישראלי מצוי כעת בסכנה, ולאו דווקא בשל השפל הכלכלי שמביא עמו המשבר העולמי. הקיצוץ הצפוי של משרד האוצר בתקציב הקולנוע לשנת 2009 עומד, נכון לעכשיו, על כ-57 אחוזים לעומת 2008: מ-58 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל. המשמעות של זה פשוטה: לא רק שיופקו הרבה פחות סרטים, אלא שגם תקציבי פיתוח לא יועברו ליוצרים. בנוסף, מוסדות להכשרת אנשי קולנוע כמעט ולא יתוקצבו, מלאכת השיווק מול מפיקים ומפיצים מחו"ל, שהיא גם כך דלה ומתבססת על ניסיונם וקשריהם של ראשי קרנות, תתקיים בעיקר למראית עין. האבסורד הוא, שרק החודש העבירה הכנסת חוק לעידוד קופרודוקציות (הפקות משותפות לחברות ישראליות וזרות). כך שבעוד יד אחת מרוממת, יד שנייה מכופפת.

נכון שהשלכות המשבר העולמי על הענף המקומי מתגמדות נוכח הטריז בגלגל המסרטה הישראלית, אך אין להסיק מכך כי השפעותיו של המשבר העולמי על התעשייה המקומית בטלות בשישים. ההפך הוא הנכון: לא רק שהשילוב בין המשבר המקומי לבין העולמי אינו בר ניתוק, אלא שנזקיו קטלניים לאין שעור.

זאת משום שהמשבר בתעשייה העולמית יפגע בראש ובראשונה במפיצים הישראלים, והמפיצים הישראלים הם אלה אשר מושקעים בהפקות ישראליות. ירידה בהכנסותיהם בקופות הקולנוע תוביל באופן טבעי לירידה בהשקעות בסרטים מקומיים, ובכך תעמיק את המשבר שבו תימצא קרוב לוודאי התעשייה הישראלית. אם מאבק מטה ארגוני היוצרים הישראלים בגזרת הקיצוץ לא יישא פרי, התקציב החדש והעלוב עשוי להרעיד, ואולי כמעט להחריב, את התעשייה המקומית.

אלא שאם המשבר המקומי מול משרד האוצר ייפתר, הקולנוע הישראלי צפוי לעבור את המיתון הזה יחסית בשלום.

זאת כל עוד יינקטו הפעולות המתחייבות בזמנים קשים: התגברות על בעיות גיוס הכספים על-ידי הפקה מוגברת של קופרודוקציות (שיתופי פעולה בין חברות הפקה וקרנות בינלאומיות), וניהול כלכלי זהיר ומאוזן של כספי קרנות.

לצורך העניין, מעבר לחלוקה מאוזנת של תקציבים לסרטים, הנגזרת מתשלום פר הפקה ולא מאחוזים לא קבועים מתקציבי הפקה. כך, על-ידי צמצום השקעה במספר הסרטים, ניתן לשמור על היקף עשייה תוך הפחתת סיכונים וצמצום עלויות - כאלו שבמדינות אחרות, חלות על המפיק.

או, למשל, השקעה במספר נמוך יותר של סרטים, ובמקום לייצר מבחר גדול, לבחון תסריטים על פי קריטריונים של איכות, יכולת ביצוע וסבירות הצלחה בקופות ללא שיווק מסיבי. על-ידי כך יישמרו עודפי תקציב, ואולי יהיה אפשר לומר שמעז יצא מתוק: בזכות הקניית דפוסים של ניהול שקול וחסכוני, יישאר בקופות הקרנות די תקציב להשקיע בחולייה החלשה של הקולנוע הישראלי: פיתוח תסריטים.

תיאטרון: טרגדיות

משבר שמופיע במערכה הראשונה.

למרות שרוב מנהלי התיאטראות הגדולים בארץ מאמינים כי בטווח הקרוב המשבר לא יפגע בהם, כולם נערכים לירידה בתקציב ולצמצום בכמות ההצגות.

השפעות והיערכות:

הבדל משמעותי בהיערכות בין התיאטראות הרפרטואריים לפרינג'.

נועם סמל, מנכ"ל הקאמרי: "מצמצמים את כמות ואת גודל ההצגות בפריפריה".

אילן רוזנטל, מנכ"ל תיאטרון תמונע: "מחיר הכרטיסים יירד, ההכנסה תרד, הפקות יירדו, יהיו פיטורי עובדים, לא יאריכו חוזים לשחקנים".

בתיאטרון כמו בתיאטרון, רבים הפנטזיונרים. רוב מנכ"לי התיאטראות הגדולים חיים בתחושה שהמשבר לא יפגע בהם, ושאולי המשבר אף יגביר את המכירות באמצעות קהל שמחפש לברוח מהמציאות הקשה. "כרגע אנחנו עדיין לא מרגישים את המצב", אומרת אודליה פרידמן, מנכ"לית תיאטרון הבימה. "אבל בתכנונים לקראת 2009-2010 אנחנו נהיה זהירים מאוד ונשקול כל דבר לגופו".

כלומר, לא יהיו מחזות-זמר גדולים?
"אם יהיה לזה מימון, נעשה. מה שמדיר שינה מעיני זה לא הזהירות כמו אי-הוודאות לגבי צפי ההכנסות".

"למזלנו גמרנו את מפעל המנויים שלנו לשנה", מרוצה נועם סמל, מנכ"ל הקאמרי, "גייסנו 40 אלף מנויים, אבל מאחר שאנחנו גם חיים מכרטיסים שנמכרים בקופות, אנחנו נערכים לצמצומים".

אתם עומדים לפטר עובדים?
"לא, אנחנו נצמצם פעילות, נצמצם את גודל ההצגות, את כמות ההצגות. אנחנו מעלים בשנה כ-2,000 הצגות, בשנה הבאה אולי נעלה רק 1,700. בכל מקרה, הצמצום לא יהיה בת"א, אלא בפריפריה".

נתן דטנר - שחקן עסוק ומנכ"ל תיאטרון באר-שבע, נשמע יותר מפוכח. "אני מאמין שהמשבר יהיה בעוד חצי שנה, וזה ייגע רק במכירת הכרטיסים, לא במינויים. כפי הנראה, בשנה הקרובה המשבר לא ישפיע. אחר-כך תהיה ירידה במספר הצופים, רמת ההפקות תרד והן יהיו יותר זולות. אני הקמתי להקה של שחקנים, ויותר חסכוני לעבוד ככה".

"כבר עברנו את זה, ובעתות משבר ברור שנצמדים לטלוויזיה", אומרת מנכ"לית תיאטרון גשר, ילנה קריינדלין. "אנחנו בין כה וכה בתוכנית הבראה. השנה סיימנו בעודף של יותר מחצי מיליון שקל, כך שגם ככה הידקנו את החגורות, אז אני לא יודעת כמה עוד נוכל לצמצם בשנה הבאה. אנחנו לא רוצים לשנות את הרפרטואר, אבל אני בלחץ, ואני חושבת שהדבר האחרון שצריך לעשות זה לפטר אנשים".

מה התקציב שלכם?
"התקציב שלנו הוא 22 מיליון שקל. 33% הקצבה ציבורית, וכל השאר מהכנסות עצמיות. ברור שזה יירד, אבל אני מקווה שהתיאטרון יישאר אמנות פופולרית בקרב העם בישראל".

התיאטראות הגדולים עוד יכולים להרשות לעצמם אופטימיות זהירה, מי שהמצב לא מצחיק אותו בכלל זה תיאטרון הפרינג' דל האמצעים. "אני מקווה שההשפעה של המשבר תהיה מזערית, כי המחירים שאנו גובים נמוכים", אומר אילן רוזנטל, מנכ"ל תיאטרון תמונע. "לתיאטראות הגדולים אין בעיה כי הם נשענים על מנויים, אבל אנחנו חיים מרכישת כרטיסים. אני מניח שמחיר הכרטיסים יירד, ההכנסה תרד, הפקות יירדו, יתחילו לפטר אנשים ולא יאריכו חוזים לשחקנים".

אתם נערכים באופן מיוחד?
"אנחנו כל הזמן ערוכים. אני מקווה שהמשבר לא יפגע בחלשים. אבל אני מאמין שצרכני התרבות הקלאסיים לא יורידו את כמות הצריכה שלהם, כי זה בדמם".

מה התקציב שלכם?
"7 מיליון שקל, כשבעקבות המיתון אני צופה הפסדים של כמיליון שקל".

מוזיקה קלאסית: כך נשמעים החששות

בתזמורות הקלאסיות קיים חשש כי המשבר יצמצם עוד יותר את תמיכת הממשלה בגופי המוזיקה.

השפעות והיערכות:

ברוב התזמורות הסימפוניות והקאמריות עדיין קשה להבחין בהשפעה ממשית של המיתון, שכן מכירות המנויים לעונה הקרובה הושלמו לפני פרוץ המשבר.

חלק מהתזמורות הקאמריות הורידו את הצפי למכירות במסגרת תכנון התקציב לעונה הבאה, וחלקן נערכות למשבר באמצעות הענקת הטבות לקהלים שונים. החשש המרכזי של התזמורות: ירידה משמעותית בתרומות עתידיות ובתמיכה הממשלתית.

בתזמורות הקלאסיות ממשיכים לנגן כרגיל. ברוב התזמורות מסרו כי המשבר לא מורגש בהן באופן מהותי, כל תזמורת וסיבותיה. לדברי הגורמים שראיינו, הסיבה העיקרית לכך היא שהמשבר הכלכלי הכה לאחר שכבר מכרו את רוב המנויים, כך שהשפעותיו מוגבלות בשלב זה.

אבי שושני, מנכ"ל התזמורת הפילהרמונית, מציין את ירידת שער הדולר כבעיה מרכזית הפוגעת בתוכנית התקצוב של התזמורת. לדבריו, הפילהרמונית נשענת במידה רבה על תרומות, שחלק הארי מהן מגיע מחו"ל. ירידת הדולר הביאה לכך שהערך הנומינלי של התרומות הדולריות ירד, אף שסכום התרומה נשאר זהה. "מדובר על סכומים משמעותיים מאוד, שבפועל הופכים להיות שווים הרבה פחות". מבחינת מספר המנויים טוען שושני שהתזמורת שמרה על מספר המנויים שהיה בשנה שעברה.

גם חיים שחם, המנכ"ל החדש של התזמורת הסימפונית ירושלים, טוען שעדיין מוקדם להבחין בהשפעה של המצב הכלכלי על התזמורת. שחם סבור שההשפעה של המשבר על עולם התרבות תהיה קצת יותר ארוכת טווח, ומציין שגם אצלו התקיימה מכירת המנויים לפני המשבר.

גם בתזמורות הקטנות יותר לא נרשם שינוי מהותי לרעה, עד כה. אבנר בירון, מנהלה המוזיקלי של הקאמרטה ירושלים, מסר כי מספר מנויי התזמורת דווקא עלה משמעותית יחסית לשנים קודמות, וכי התזמורת פתחה השנה סדרות גם במקומות נוספים. בירון מעריך כי ההיענות הגדולה נובעת, בין השאר, מכך שהתזמורת יצאה עם תוכנית המנויים כבר במארס 2008, כך שהכרטיסים נמכרו עוד לפני פרוץ המשבר.

בירון מציין נקודה חשובה נוספת, הנוגעת לאפשרות שהמשבר יגרום לממשלה לשנות את מדיניות התמיכות שלה בגופי תרבות ומוזיקה. "אנו מקווים שלא יחולו שינויים לרעה בתקצוב התזמורות. אם אמנם לא יהיה שינוי כזה, נראה שנוכל לעמוד ביעד התקציב שלנו".

שלומית סיוון מתזמורת הבארוקדה, המנגנת בכלי תקופה, אומרת כי המשבר עדיין לא הורגש אצלם. סיוון מעריכה כי ההסבר לכך נעוץ במחירי הכרטיסים הנמוכים ממילא - כמה עשרות שקלים - שלא מהווים גורם משמעותי במאזן הכלכלי של הבאים. לדבריה, התזמורת נערכת למשבר באמצעות הענקת הטבות לקהלים שונים.

גם שרון רוזנר מאנסמבל אנטיק, המתמחה במוזיקה עתיקה, טוען כי עד עתה לא הורגשה שום בעיה עם היענות הקהל. לדברי רוזנר, מנהלי האנסמבל יוצאים מנקודת הנחה שצריכת התרבות לא תיפגע כל עוד מחירי הכרטיסים סבירים, ולכן ממשיכים גם את התכנון לעונה הבאה כרגיל. "עם זאת, בעת עריכת התקצוב של תוכנית העבודה לעונה הבאה הורדנו את הצפי למכירות בכ-10%, כאמצעי זהירות. בנוסף, אנו משקיעים יותר מאמצים בהשגת תמיכה שתיתן לאנסמבל גב כלכלי".

אמנות: מכירה בכי רע

האספנים יושבים על הגדר, בגלריות חשים בהאטה, ואת המחיר ישלמו האמנים העכשוויים.

השפעות והיערכות:

התחום שהכי ייפגע: אמנות עכשווית.

כבר קיימת עצירת עסקאות ואווירת הססנות מצד האספנים.

האספן דורון סבג: "אם אנשים ימכרו יצירות כדי לממש כספים, יהיו הזדמנויות לשדרג את האוסף".

אלון שגב: "ייתכן שבעוד חודשיים-שלושה נצטרך לעשות תיקון מחירים".

דב חזן, מנכ"ל בית המכירות תירוש: "כבר ניכרת מגמה של יתר היצע על הביקוש".

השפעתו המיידית של המשבר בכלכלה העולמית מתבטאת באי ודאות בשוק האמנות. בגלריות, שלא לציטוט, כבר מדברים על עסקאות שנעצרו ועל היסוס מצד האספנים שאינם ממהרים להתחייב ולרכוש עבודות. "זה שוק של מותרות ופאן, לא של צרכים ועסקים", מזכיר האספן דורון סבג, בשיחה עם "גלובס". סבג, שבשנים האחרונות אמר כי המחירים הגיעו לטווח שמשאיר אותו מחוץ למשחק, מציע להתבונן במכירות הפומביות של אמנות עכשווית בימים הקרובים בניו-יורק, שם ניתן יהיה לראות "אם האספנים מצביעים בכסף או ברגליים".

האספנים יהססו להוציא את הכסף?
"יש טענה, אולי זו בדיה, שלכאורה האמנות היא המפלט הכי יציב והכי טוב להשקיע. כלכלה בתהפוכות היא תמיד פתח להזדמנויות חדשות אבל האם אנחנו בשחר של ההזדמנות או שרק בעוד חצי שנה? קשה לדעת".

בין הפעילים בשוק יש תמימות דעים שהנפגע העיקרי מהמשבר יהיה תחום האמנות העכשווית, שנהנה בשנים האחרונות מפריחה אדירה - והמשמעות היא פחות כסף לפחות אמנים. האספנים יהיו יותר סלקטיבים בבחירותיהם ויתמקדו בעבודות בעלות ערך בטוח ואיכות בלתי מתפשרת, וגם אז יוציאו עליהן סכומים נמוכים מבעבר. לדברי סבג, "אם אנשים ימכרו בתקופה הזאת יצירות כדי לממש כספים, אולי יהיו הזדמנויות לקנות ולשדרג את האוסף".

הגלריסט אלון שגב אומר, כי כל מי שמוכר אמנות יצטרך לעבוד קשה יותר ולמצוא את העבודות הטובות יותר. "האווירה בירידי האמנות פחות נלהבת, בתי המכירות הגדולים פנו ללקוחות שלי, שמסרו יצירות למכירה, יום-יומיים לפני המכירה 'בואו נוריד את המחיר'. בעיקר ניכר שאנשים מעדיפים לחכות. זה לא יעבור על ידינו. יכול להיות שבעוד חודשיים-שלושה המשבר יהיה עמוק יותר ונצטרך לעשות תיקון מחירים. אני מעריך שהגלריות הגדולות בניו-יורק ובלונדון, שמוכרות במחירים מאוד גבוהים, יהיו הראשונות להרגיש את ההאטה. גלריות טובות שעוסקות באמנות עכשווית בטווח מחירים שבין 10 ל-50 אלף דולר פחות ייפגעו, ואלה רוב הגלריות הישראליות".

לוסיאן קריאף, בעלי מצארט, מתכנן מכירה פומבית של אמנות ישראלית ובינלאומית ב-30 לחודש, ולדבריו הוא אינו חושש מירידה. למרות התוצאות הפושרות של המכירות בחו"ל, קריאף משוכנע שהמכירה במצארט אינה מועדת לפורענות.

דב חזן, מנכ"ל בית המכירות תירוש, אומר כי ניכרת מגמה של יתר היצע על הביקוש: "בשנים של שפע אנשים קנו יותר ופחות מכרו. כעת מתחילים לראות רצון לממש. יותר קל להוריד ציור מהקיר מאשר למכור נכס. אם מסתכלים על המכירות האחרונות אפשר לדבר על התנהגות שוק נורמלית. זה קשור גם לעובדה שאמנות הפכה להיות אפיק השקעה".

סוזן לנדאו, אוצרת ראשית לאמנות במוזיאון ישראל, מציינת שהמשבר עשוי להביא לירידת מחירים מבורכת, שתאפשר למוזיאונים לחזור ולרכוש עבודות "על-פי ערכן", לאחר שבשנים האחרונות התקשו לעשות זאת.

מוקדם עדיין להעריך אם תהיה פגיעה במוזיאונים, הנתמכים בתרומות. מוזיאון ישראל ומוזיאון ת"א גייסו בשנים האחרונות בעמל רב עשרות מיליוני דולרים למטרות התרחבות, גורמים המקורבים לנושא מעריכים, כי לא צפויה עצירה של תרומות שכבר הובטחו.

סיגל מרדכי, מנכ"לית משותפת בסותבי'ס ישראל מציינת כי החברה אופטימית באשר למכירה הישראלית הצפויה ב-16 בדצמבר בניו-יורק. היא מוסיפה כי, "כשאתה מוכר יצירת מופת, גם בתקופה שלאנשים קשה להוציא סכומים גבוהים היא לא תישחק ב-80%, כמו שיכול לקרות לתיק השקעות. אם מישהו צריך מזומנים הוא עשוי להוציא לשוק את היצירות היקרות. יכול להיות שבשוק היותר ספקולטיבי תהיה פגיעה גדולה יותר בערך השוק. אבל קשה לי להאמין שתהיה התרסקות - עדיין נשארו הרבה אנשים עם הרבה כסף".

ספרות: בסימן קריאה

בהוצאות הספרים ממשיכים להדפיס ספרים בקצב מסחרר, ועם הספר ממשיך לקרוא.

השפעות והיערכות:

בהוצאות הספרים מרגישים האטה במכירות.

ערן זמורה, כנרת זמורה ביתן דביר: לא מרגישים במיתון ולא נערכים במיוחד.

ידיעות ספרים, שוקן ועם עובד יוציאו ב-2009 מספר כותרים כבכל שנה.

פרופ' מנחם פרי, הספריה החדשה: המשבר יפגע קשות בהוצאות הבינוניות והקטנות.

שוק הספרים בישראל עדיין לא מגיב באופן נראה לעין למשבר הכלכלי. רק החודש דיווחה רשת צומת ספרים על צמיחה במספר החנויות שלה, שהגיע ל-80 חנויות בפריסה ארצית. בהוצאות הספרים מדווחים על האטה מסוימת במכירות, אבל מדובר במצב טבעי אחרי תקופת החגים, ואין לזה בהכרח קשר למיתון הכלכלי בעולם.

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, מעיד שפחות אנשים נכנסו לקניונים בחודש האחרון, אבל בראייה כוללת הוא מסביר שאי-אפשר לשפוט לפי חודש-חודשיים, וגם ש"במקום ספר אחד, אנשים קונים 4 ספרים בזכות המבצעים". מספרית שומר צודק. המו"לים אכן מוכרים יותר ספרים, אבל במקביל - רווחיהם על כל עותק ירדו, בגלל ההנחות ובגלל ההשקעה היתרה בשיווק. הרווח לעותק ירד השנה באופן דרמטי.

ערן זמורה, מנכ"ל כנרת זמורה ביתן דביר, אומר: "אם יש מיתון, אנחנו לא מרגישים אותו ולכן גם לא נערכים בשום צורה מיוחדת. היד על הדופק, ואם תהיה ירידה במכירות - נשנה את הפעילות. אבל השנה הייתה שנה טובה מאוד להוצאה. המצב טוב. כרגע אין לנו מה לחשוש, ומספרית - נפח קוני הספרים בישראל רק גדל כל הזמן". זמורה מוסיף: "בתקופת האטה ספרות מקור היא התחום שפחות נפגע. להוצאה זה משתלם, כי ספרות מקור פשוטה יותר לטיפול. אתה מקבל כתב-יד, אין תשלום לתרגום. יש פחות הוצאות והרבה יותר רווח".

מנכ"ל ידיעות ספרים, דב איכנולד, אומר כי "כאשר יש יותר קונים צריך לספק יותר סחורה", וגם בהוצאה שהוא מנהל אין תחושה של מיתון. בידיעות ממשיכים בקצב עם כל התוכניות: סדרת "עם הספר", סדרת תרגומי מופת ועוד שלל ספרי עיון ונוער.

רחלי אדלמן, בעלים של הוצאת שוקן ויו"ר התאחדות הוצאות הספרים, ממשיכה במגמה הזהירה והיציבה שאפיינה אותה כל השנים, וגם השנה לא יהיה כל שינוי במדיניות הקבועה של ההוצאה, שתדפיס אותו מספר ספרים קבוע, כ-60 בשנה, ותספק הוזלות מיוחדות והנחות אך ורק בתקופת שבוע הספר. גם בעם עובד לא נערכים במיוחד ולא מרגישים שינוי במכירות. ההוצאה הוותיקה תוציא גם בשנה הבאה את אותו מספר כותרים שנתי, כ-80, בלי להשתגע אבל גם בלי להצטמצם.

היחיד שחושש מהעתיד הוא פרופ' מנחם פרי, איש הוצאת הקיבוץ המאוחד, והעורך הראשי של הספריה החדשה. "המצב בישראל עגום במיוחד", אומר פרי, "אני חושש לעתיד הוצאות הספרים הקטנות והבינוניות בתוך המציאות המתהווה של שוק הספרים בתקופת מיתון ומשבר כלכלי. בעולם, החנויות הפרטיות פורחות. אצלנו הן נובלות. בתוך המציאות הקפיטליסטית הדורסנית הישראלית אין לחנויות הללו סיכוי לשרוד. המשבר אולי יפגע מעט בהוצאות הגדולות, אבל הוא יכה בצורה קשה באחרות".

אוכל: לא אוכלים את הכובע

עולם הקולינריה בארץ לא מתרגש מהמיתון: לא המסעדות היקרות ולא המסעדות העממיות.

השפעות והיערכות:

רוב השפים והמסעדנים משדרים אווירת "עסקים כרגיל".

המסעדן יורם ירזין: "חלק מהמסעדות שלנו מוכנות למיתון בעצם הקונספט שלהן, שהוא ממוצע של 60 שקל לאדם".

שגב משה: "אני עדיין לא מרגיש ירידה במספרים, אבל יש תחושה באוויר שמשהו השתנה".

נורית רוה, הבעלים והמנכ"לית של רשת "אספרסו בר": "אצלנו אין שום סימן להאטה או להידוק חגורה מצד הלקוחות".

אם לשפוט את רוח המיתון המנשבת לפי מסעדתו המלאה של השף יונתן רושפלד בערב חמישי האחרון, אפשר לסכם ולומר שהרוחות היחידות שנשבו הגיעו מהים שמול המסעדה. רושפלד, שאירח את מורו, השף הצרפתי עטור הכוכבים Jacques Chibois, למספר מצומצם של ארוחות שבישלו השניים בצוותא, מילא את המסעדה עד אפס מקום בסועדים חובבי החיים הטובים, ששילמו 350 שקל לאדם, לא כולל יין.

יש מי שיגיד, שאין בסעודת היוקרה שהוגשה כדי להעיד דבר על המתרחש בשטח, ויש כמובן גם מי שיטען שסועדי האלפיון העליון ימשיכו לחגוג ללא קשר למציאות.

נכון לכתיבת שורות אלה, חלק מהשפים ומהמסעדנים שעמם דיברנו (ושסירבו להתראיין בשמם) הפגינו ביטחון שליו ו"עסקים כרגיל". המסעדן יורם ירזין ("מוזס", "זוזוברה", "קפה איטליה", "עד העצם", "טוני וספה") מגחך כשהוא נשאל אודות היערכות הקבוצה למיתון. "איזה מיתון? הוויקאנד האחרון היה מהטובים שהיו לנו מאז הקיץ".

ירזין מדגיש שמקום כמו "טוני וספה" (פיצריית גורמה) הינו חסין מיתון בהגדרה בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לסועד. "חלק מהמסעדות שלנו מוכנות למיתון בעצם הקונספט שלהן, שהוא ממוצע של 60 שקל לאדם", הוא מסכם ומקווה שהמצב ימשיך ככה.

השף שגב משה, החולש על מסעדת היוקרה "שגב" בהרצליה ומסעדת "שגב אקספרס" החדשה והזולה יותר ברמת החי"ל בתל-אביב, זהיר יותר. משה: "אני עדיין לא מרגיש ירידה במספרים, אבל יש תחושה באוויר שמשהו השתנה. התחושה היא בעיקר ברמה הפסיכולוגית וקשורה לידיעה שסביבנו מפוטרים אנשים. אולי זה בשל העובדה שהמסעדות שלי ממוקמות באזורי היי-טק", מסביר שגב וממליץ למסעדנים לתת לסועדים תחושת value גדולה יותר על-ידי הגשת מנות גדולות, איכותיות ומשביעות. שגב אף מוסיף, שבניגוד לשנים קודמות, שבהן הרשה לעצמו "להשתולל" עם חומרי גלם יוצאי דופן, השנה הוא ממתן את הקניות היקרות כדי לא לגלגל את העלויות הנוספות על הלקוח.

משה וינגרטן, בעלים ויו"ר קבוצת GHL, חברת האחזקות של רשת "ספגטים" המונה 18 סניפים ברחבי הארץ, את שני סניפי מסעדת "מינה טומיי" האסיאתית ואת מסעדת הפסטה המהירה "דופו", דווקא ערוך היטב למשבר. וינגרטן מספר שהערכות אופרטיבית למיתון כבר נעשתה בקבוצה לפני מספר חודשים, על-ידי התוויית תוכנית עסקית לקראת היתכנות של ירידה במחזורים. חלק מסעיפי הביצוע מציגים תפריט עם מנות זולות יותר, של 30-40 שקל, ויותר "דילים" משפחתיים. וינגרטן מציין שאף על-פי שרשת "ספגטים" הינה בקטגוריית ה-Casual dining, מה שאומר מחירים נוחים, עדיין חשוב בתקופה זו לחזק את תחושת ה-value בקרב הצרכן. ברמת השיווק והפרסום, מתכוון וינגרטן דווקא לתגבר את הפעילות אך להפוך אותה לאפקטיבית יותר על-ידי שילוב בין מסרים המחזקים תדמית מחד, ומאידך מציגים מבצעים אטרקטיביים.

מבחינת רשת בתי הקפה "אספרסו בר", הידיעות על מיתון מתקרב בענף המסעדנות ובתי הקפה הן בגדר שמועות בלבד. "אנחנו קוראים על כך בעיתונים, אבל אצלנו אין שום סימן להאטה או להידוק חגורה מצד הלקוחות", אומרת נורית רוה, הבעלים והמנכ"לית של הרשת, ומוסיפה ש"לעומת מסעדות היוקרה, מבחינתנו מצב של מיתון דווקא עשוי להביא עמו תקופה של פריחה ושגשוג, כי אנחנו מציעים נחמה לתסכולים במחיר שפוי ומקדמים בברכה גם לקוח שמבלה יום שלם על ספל אספרסו".

לדברי רוה, תנועת הלקוחות בשמונת סניפי הרשת נמשכת כרגיל, "יחד עם זאת אנחנו לא טומנים את הראש בחול, קוראים את מפת השוק, שומעים על מסעדות שנסגרות וערוכים גם לקראת תקופת מיתון".

מלבד הרחבת התפריט והקפאת מחירים של פריטים בתפריט, רוה מספרת כי בחרה להקפיא גם את כל תוכניות ההתרחבות של הרשת. "הייתי כבר בשלב רותח של משא ומתן לפתיחה של סניפים חדשים בשלושה לוקיישנים, אבל בחרתי לעצור את ההתרחבות המתוכננת לטובת פיתוח ושדרוג הסניפים הקיימים".

מוזיקה: שיר כאב

השילוב בין המשבר הכלכלי לבין המשבר בשוק המוזיקה, גורם לצלילי הייאוש להיות חזקים יותר.

השפעות והיערכות:

המיתון הנוכחי יעמיק את המשבר הכלכלי שפוקד את שוק המוזיקה הישראלית בשנים האחרונות.

תהיה ירידה משמעותית יותר במכירות הדיסקים, חנויות המוזיקה יילכו ויתמעטו, ומספר אולפני ההקלטות הגדולים יילך ויצטמצם.

בכירים בתעשייה צופים כי ב-2010 כל המוזיקה תימכר דרך הרשת.

תעשיית המוזיקה בישראל הולכת ומתמקדת בסלולר, שם נמצא הכסף האמיתי.

הביטוי החריף ביותר למשבר העולמי מתבטא, כמובן, במכירת דיסקים. בנובמבר 2008 שיתוף הקבצים נמצא בשיאו, דיסקים ישנים זוכים להוזלות משמעותיות, חנויות המוזיקה מתמעטות והולכות. כל הגורמים בתעשייה המקומית מודים שמספר רוכשי האלבומים הפיזיים (דהיינו: דיסק כסוף בתוך קופסת פלסטיק) נמצא בירידה תלולה. מספר אולפני ההקלטות הגדולים הצטמצם. חלק מהאולפנים הגדולים עבר לעבודה עם טלוויזיה ופרסומות, המקומות שבהם יש כסף, מכיוון שאמנים ישראלים ולהקות מקומיות עובדים בעיקר באולפנים הביתיים שלהם.

המשבר הנוכחי כבר משפיע על היקף העבודה של האולפנים ושל חברות התקליטים. חלק מהאמנים מוותר על ההתקשרות הקלאסית אל מול החברה ומוזיקאים רבים מוציאים את הדיסקים שלהם לבד, ללא חברה מאחוריהם, כשהם משווקים ישירות את המוזיקה לקהל (אסף אמדורסקי, למשל, הוציא את "הרי את" החדש ישירות לקהלו). התופעה הזאת תלך ותתרחב ככל שיחמיר המיתון.

עדיין מופקים ויוצאים לאור דיסקים, וחלקם אפילו נמכרים יפה, אבל תעשיית המוזיקה בישראל הולכת ומתמקדת בסלולר, שם נמצא הכסף האמיתי. שוק המוזיקה הסלולרית, שגילגל 50 מיליון שקל ב-2004, 85 מיליון ב-2005 ולמעלה מ-100 מיליון בשנה שעברה - "עתיד לעבור בהיקפו את תעשיית המוזיקה הרגילה", כדברי רוני בראון, מנכ"ל הליקון. מצב השוק מביא להתמקדות בשווקים החדשים. האלבומים "מבול" של קרן פלס, "שוברת שתיקה" של מאיה בוסקילה ו"משוגעת", אלבום הבכורה של דנה לפידות, יצאו לשוק על כרטיס זיכרון דיגיטלי שמיועד לסלולרי ולמחשב. הד ארצי היא זו שמחדירה את שיטת הדיסק און-קי לשוק המוזיקה המקומי והיא משקיעה מאמצים גדולים בכרטיסי זיכרון, המותאמים למכשירים סלולריים מתקדמים, נגני MP3 ומחשב ביתי, ועליו קבצי שמע דיגיטליים של אלבומים באורך מלא.

עופר מנחם, דובר "הד ארצי": "יש האטה משמעותית בשוק מכירת הדיסקים, ועכשיו בתוספת המיתון הכללי, אנחנו חושבים עשר פעמים לפני שמשקיעים במשהו חדש. הרבה אמנים מביאים אלינו אלבום גמור, את המאסטר שלהם, ואנחנו רק עושים להם חוזה הפצה משודרג. גם היום עולה המון כסף להגיע לאלבום מופק היטב ולהחדיר אותו לשוק, ולכן יש עדיין משמעות גדולה להתקשרות עם חברת תקליטים רצינית".

על-פי מנחם, כמו גם על-פי בכירים נוספים בתעשייה, ב-2010 כל המוזיקה תימכר דרך הרשת. מנחם: "כרגע השינוי הוא איטי. אבל אני מניח שאם מדונה, קולדפליי ובריטני ספירס יחליטו שהם לא מוכרים יותר דיסקים, אלא משווקים את המוזיקה שלהם רק דרך האינטרנט, זה ישפיע על כולם. בינתיים זה לא קורה אבל אנחנו ערניים למתרחש בעולם".

• אוכל
• אופנה
• אמנות
• מוזיקה
• מוזיקה קלאסית
• מחול
• ספרות
• קולנוע
• תיאטרון
• תרבות