מחקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה מוצא כי 37% מהמועסקים בעלי תואר ראשון הם בעלי השכלה "עודפת". תופעת ההשכלה העודפת מוגדרת כמצב בו השכלת הפרט עולה על הנדרש לביצוע עבודתו. יש לה השלכות לא מבוטלות על מצבם הכלכלי של העובדים ומידת השתלבותם בשוק העבודה. במחקר נבחנו דפוסי התעסוקה והשכר של מקבלי תואר ראשון מהמוסדות להשכלה גבוהה.
ממצאי המחקר מראים כי:
• שיעור בעלי ההשכלה העודפת בקרב מקבלי תואר ראשון מועסקים עמד על כ-37 אחוזים שנתיים לאחר קבלת התואר. ממצא זה קרוב לרמה הגבוהה של השכלה עודפת
בהשוואה בינלאומית.
• אחוז גבוה יותר של בעלי השכלה עודפת נמצא בקרב בוגרים בעלי ותק במשרה לעומת
עמיתיהם אשר התחילו לעבוד במשרותיהם אחרי תום הלימודים (40% לעומת 35%
בהתאמה).
• תחום הלימודים משפיע על הסיכוי של העובדים להיות במצב של השכלה עודפת
• לא נמצאו פערים מובהקים בניידות התעסוקתית בין הבוגרים שהשכלתם תואמת את
עבודתם ואלה הנמצאים במצב השכלה עודפת.
• לאורך השנים, קיים פער בהכנסה בין העובדים שהשכלתם תואמת את עבודתם ואלה
הנמצאים במצב השכלה עודפת, לטובת הראשונים. בשנה שקדמה לסיום הלימודים הפער
עמד על 13 אחוזים, ואילו שלוש שנים אחרי קבלת התואר הפער הגיע ל-27 אחוזים.
מן המחקר עולה כי למידה כללית לתואר ראשון, ללא התמחות והתאמה לצרכי שוק העבודה, מגדילה את הסיכויים של הבוגרים למצוא את עצמם במצב השכלה עודפת. חוסר השמה מקצועית בשוק העבודה אצל חלק ניכר מבוגרי מדעי הרוח, החברה, מדעי הניהול ולימודים כלליים, מעיד על הצורך בפיתוח תוכניות למידה איכותיות לתואר ראשון, ובניתוח צרכי שוק העבודה לתכנון מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.המחקר נמצא באתר הלמ"ס ובאתר המועצה להשכלה גבוהה.
תעסוקה וניידות תעסוקתית
73% מהבוגרים המועסקים, שהחזיקו במשרותיהם כעבור שנתיים אחרי קבלת התואר, החלו בעבודתם אחרי סיום הלימודים. יתר העובדים וותיקים יותר במשרותיהם: 8% מהם החלו בעבודתם עוד לפני תחילת הלימודים (דהיינו, חמש-שש שנים לפני מועד הסקר), ואילו 19% מהמחזיקים במשרות אלה התחילו בעבודתם במהלך לימודי התואר הראשון.
40% מהבוגרים המחזיקים במשרות ותיקות הם בעלי השכלה עודפת, לעומת 35% מהבוגרים המחזיקים במשרה שהתחילו לעבוד בה עם תום הלימודים. כאשר מסתכלים על ניידות תעסוקתית של הבוגרים, כפי שמשתקפת במספר משרות ממוצע בשנה, לא מוצאים הבדל מובהק בין העובדים שהשכלתם תואמת את עבודתם ואלה הנמצאים במצב השכלה עודפת – מהשנה שקדמה לקבלת התואר עד לשנה השלישית אחרי קבלת התואר.
פערי הכנסה
החל מהשנה שקדמה לקבלת התואר עד לשנה השלישית אחרי קבלת התואר – נמצא פער בהכנסה בין העובדים שהשכלתם תואמת את עבודתם ואלה הנמצאים במצב השכלה עודפת, לטובת הבוגרים שהשכלתם תואמת את עבודתם. פער זה מתרחב אחרי שנת קבלת התואר (תרשים 2). בשנה שקדמה לסיום הלימודים הפער עמד על 13%, ואילו שלוש שנים אחרי קבלת התואר הפער הגיע ל-27%.
פילוח פערי הכנסה בין הבוגרים שהשכלתם תואמת את עבודתם לבין בעלי השכלה עודפת לפי תחום לימוד מלמד כי בשלושה תחומים – רפואה ומקצועות פרה-רפואיים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומחשבים, הנדסה ואדריכלות – בשנת קבלת התואר נפתחים פערי הכנסה של 20 עד 40 אחוזים לטובת הבוגרים שהשכלתם תואמת את עבודתם. פערים אלה נותרים יציבים לאורך שלוש השנים הבאות בתחומי המתמטיקה, סטטיסטיקה ומחשבים, אך מצטמצמים מאוד ברפואה ובמקצועות הפרה-רפואיים שלוש שנים אחרי קבלת התואר. ביתר התחומים, בשנת קבלת התואר קיים פער הכנסות לטובת בעלי השכלה עודפת, ובמהלך שלוש השנים הבאות הפער זה או מצטמצם (מדעי הרוח, משפטים, מדעי טבע, חיים וחקלאות) או מתהפך (מדעי החברה, מנהל עסקים). כתוצאה מהשינויים בפערי ההכנסה, נוצרת בסכומו של דבר מגמה כללית של התרחבות פערי ההכנסה.