לטיפוסים שונים דרכי תקשורת שונות, גם כשמדובר בתקשורת כתובה בעבודה, בה ניסוחים לא מדויקים שנכתבים בפזיזות, מתפרשים באופן שגוי. מאמר זה ינסה למפות את הטיפוסים השונים, בהתבסס על תיאוריה של קרל יונג, דרך חלוקה לארבעה אבי טיפוס עיקריים: משימתי, נלהב, ידידותי ואנליטי, ויציע אופני תקשורת יעילים עמם.
המשימתי
אנשים מוחצנים, דינמיים ומכווני מטרה, בעלי רצון עז ויכולת הנעה של הסובבים אותם, אם כי בתקיפות מסוימת. פועלים במהירות, אינם מתעכבים על פרטים קטנים ועלולים להיות חסרי סבלנות לעיכובים ודחיות.
דפוסי תקשורת: ישירות, סמכותיות, שאיפה לכח ושליטה.
תקשורת במיילים: בענייניות וישירות, ומבלי להתרגש מקוצר הרוח. זהו לא האדם לפתוח את המייל אליו בהקדמה ארכנית השואלת לשלומו. מוטב לדבוק בנימה עניינית וקורקטית המתרכזת בעיקר: "אני צריך תוצאות עד...".
עימות אפשרי: עם הטיפוס הידידותי - אם המשימתי לא יקצה זמן לדיון מעמיק, וידחק בידידותי לתת את השורה האחרונה: "יש לך עד הצהריים להחזיר לי תשובה" הידידותי האיטי והמחושב עלול להילחץ. או במקרה בו המשימתי ראש צוות והידידותי כפוף לו, משפט המבטא זילות באחרים, כמו: "שיעשו את זה כי ככה החלטתי!" יגרום לידידותי להתנגד ולהתחמק.
על המשימתי להתמקד באחרים ולרכך את הנימה הפורמלית.
הנלהב
חברותיים, פתוחים ומלאי הבעה. שמים דגש על קשר עם הזולת, כריזמטיים וסוחפים. לא עקביים, משתעממים בקלות ולא יורדים לפרטים הקטנים, קופצים מדבר לדבר.
דפוסי תקשורת: נהנים מתקשורת עם אנשים אחרים, אוהבים להשפיע ולשכנע, נלהבים. בתקשורת כתובה, ירבו להשתמש באמוטיקונים, פונטים מודגשים וכו'.
חסרונות: נוטים לחוסר זהירות, צעקנות, מוחצנות יתר וחוסר יסודיות.
תקשורת במיילים: בשיתופיות, באופן המשאיר מקום להם ולדעותיהם. "הייתי שמח לשמוע את דעתך על..." או "מה דעתך שנעשה כך?". לא כדאי לשעמם אותם בפרטים הקטנים וכדאי להימנע מניסוח יבש וקורקטי.
עימות אפשרי: עם הטיפוס האנליטי - הנלהב נדרש לגלות איפוק ולא להיחפז לשלוח מיילים שאינם מגובים במידע מדויק. חשוב להתכונן לפני שליחת המייל ולא להסתפק בהשערות אינטואיטיביות. משפט כמו: "תחושת הבטן שלי היא שהדו"ח לא משקף את התמונה האמיתית" יכול לקומם את האנליטי, ומוטב להשתמש ב: "לאחר בדיקה יסודית מצאתי שהדו"ח חוטא לאמת".
אפשרות נוספת תהיה להשתמש בחוזקות של האנליטי, כפיצוי על חולשותיו שלו. משפט כמו: "שלמה (המנהל) ביקש את חוות דעתנו על הדו"ח. האם תוכל לבדוק אותו ביסודיות ואני אציגו לשלמה?" יעשה זאת.
הידידותי
שקטים ורגועים, מאמינים בתקשורת בין אנשים, אמפתיים ורגישים. סובלניים ובעלי תפיסה שוויונית.
דפוסי תקשורת: מתחשבים, מכבדים את הזולת, לבביים וכנים.
חסרונות: עשויים להיות מעט כבדים ואיטיים, נוטים לצייתנות כדי להימנע מחיכוכים, ואינם אסרטיביים. נוטים לעקשנות.
תקשורת במיילים: חשוב להפגין גמישות בפנייה אליהם, להתייעץ איתם ולקחת בחשבון את נטייתם לעבודת צוות. למשל: "איך לדעתך אנחנו צריכים להמשיך מכאן?".
עימות אפשרי: עם הטיפוס המשימתי - כשידידותי פונה למשימתי אך לא מדבר במושגים של מה ומתי, אלא מפגין היסוס ואיטיות "נדמה לי שזה מה שכדאי לעשות", או "אני לא בטוח שזו הדרך הנכונה", המשימתי יכול לאבד סבלנות.
על הידידותי להתמקד במטרות, להציע למשימתי מספר אפשרויות לבחור מהן, וכך שניהם ייצאו נשכרים: המשימתי יוכל לבחור את דרך הפעולה העדיפה עליו והידידותי ירגיש שישנו מו"מ ועבודת צוות. למשל משפט כמו: "ישנן שתי אפשרויות: או שכולנו נצא היום מוקדם ומחר נשלים שעות עבודה, או שנקצץ היום בהפסקת הצהריים. במה תבחר?".
האנליטי
מופנמים, זהירים ומחושבים. לא יפעלו בטרם אספו מספיק נתונים ועובדות. שואפים לאובייקטיביות ועצמאות, בעלי חשיבה אנליטית ומופשטת, יסודיים ושיטתיים.
דפוסי תקשורת: מזלזלים באנשים שאינם פועלים כמותם, מעדיפים תקשורת כתובה כדי להיות ברורים. לא מסתדרים עם קבלת החלטות פזיזה.
חסרונות: עלולים להיתפס כצוננים ופורמלים, נוטים לחשדנות וקיבעון מחשבתי.
תקשורת במיילים: אנליטיים אוהבים עדכונים בכתב, אך המידע חייב להיות מנומק ומגובה בעובדות: "האם תוכל לשקול את זה ולתת לי את חוות דעתך?". כמו כן, זה אינו הטיפוס לשלוח לו תכנים שאינם מקצועיים, כמו מצגות או סרטונים ויראליים - הדבר רק יעורר בו זלזול.
עימות אפשרי: עם הטיפוס נלהב - האנליטי הסוליסט שאינו פתוח לדיון, חייב לאמץ דפוסים של עבודת צוות, במיוחד בתקשורת עם הנלהב, שזקוק לדיון בו יוכל להביע את עצמו.
"לאחר שבדקתי דרכי פעולה אפשריות, מצאתי שזאת הדרך המתאימה ביותר" ייתן לנלהב תחושה שהוא נדחק הצידה, בעוד ש: "אני רוצה לדון איתך בכמה דרכי פעולה אפשריות" יאפשר לאנליטי לשטוח את טענותיו המנומקות, אך יותיר לנלהב מרחב תימרון.
