חברות ההיי-טק מנסות לצמצם בהוצאות התפעול של החברה בכל דרך אפשרית בזמן הנוכחי של המשבר הכלכלי. אחת הדרכים היא שליחה של העובד בלבד לחו"ל במסגרת רה-לוקשיין, ולהשאיר את שאר בני המשפחה.
עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה העומד בראש ועדת משפחה במחוז תל-אביב של לשכת עוה"ד, אומר כי לאחרונה מצטברות במשרדי עורכי דין לדיני משפחה יותר ויותר בקשות לייעוץ על-ידי עובדי חברות היי-טק ובנות זוגם, בשל דרגות שונות של משבר בחיי הנישואים. הסיבות העיקריות למשברים הן העובדה שהעובד חי בנפרד ממשפחתו.
"התרחקותו של אחד מבני הזוג מהתא המשפחתי, יוצרת לעיתים בעיות. למשל, זוג שעד כה שתי משכורות היו מועברות לחשבון משותף של בני הזוג, נמצא עתה במציאות חדשה שבה משכורת אחת לעיתים מועברת לחשבון בחו"ל לצורכי העובד. עובדה זו יוצרת לא מעט חיכוכים בדבר הסכומים שיש להעביר לארץ לצורכי הילדים והבית, כאשר על רקע זה מתקיימות לא מעט מחלוקות", אומר דליהו.
לא מתוך בחירה
"במקרה של שליחת עובד היי-טק נשוי ואב לשלושה ילדים, לאירופה או לארה"ב ללא בני משפחתו, יכול לחסוך לחברה כמאה אלף דולר לשנה ובמקרים של עובדים בכירים, החיסכון יכול להיות גבוה עוד יותר", אומר עו"ד צבי קן-תור, מומחה בדיני ניוד מומחים ממשרד קן-תור & עכו.
המציאות מלמדת, כי שכר לימוד לילד אחד בבית-ספר יהודי עולה כ-20 אלף דולר לשנה. במדינות מסוימות, ביטוח הבריאות יכול להגיע לכ-1,500 דולר לחודש למשפחה.
מעבר לכך, הפער בין הוצאות דיור למשפחה עם שלושה ילדים לבין הוצאות דיור ליחיד יכולים להגיע ל-25 עד 40 אלף דולר לשנה. קל וחומר אם קיים צורך לגור בקרבת בית-ספר יהודי, שלרוב ממוקם בשכונות מבוססות.
מבדיקה שערך קן-תור & עכו בקרב עשרות חברות היי-טק בישראל עולה, כי שיעור העובדים שנסע השנה לחו"ל לצורך הצבה מחדש, ללא בני המשפחה, עלה באופן דרמטי בכ-300% ביחס לשנים קודמות.
"יש לזכור כי שליחות ממוצעת הינה לתקופה של עד שנתיים בחו"ל. במקרים מסוימים בת הזוג היא זו שמסרבת לנסוע עם הבעל ומעדיפה להישאר בישראל. הדבר קורה בעיקר משיקולי ביטחון הפרט במדינת היעד, משיקולי קריירה או בשל חוסר תעסוקה לבת הזוג במדינת היעד", אומר קן-תור. אך עובד שנשלח לרה-לוקיישן לבדו, ללא האפשרות להביא איתו את בני משפחתו, צריך להתכונן גם למשברים שעלולים לפרוץ במהלך התקופה.