ההסכם ההזוי הבא אינו תוצאה של המיתון, אלא של ניצול מצוקה. חתומה עליו חברת הקייטרינג "אננס" מנהריה, שהעסיקה עובדת בשכר ברוטו של 4,000 שקלים בחודש. אלא שהעובדת קיבלה הרבה פחות: היא הסכימה לנכות ממשכורתה 1,500 שקלים עבור שימוש במכונית, 500 שקלים עבור שימוש במחשב, 250 שקלים עבור שימוש בטלפון סלולרי שקיבלה מהמעסיק, וגם 50 שקל על חולצת החברה. הרכב, הטלפון והמחשב שימשו בעיקר לצורכי עבודה.
אותה עובדת, עולה מרוסיה ואם לשניים, חתמה על התחייבות שגם אם תהיה חולה (ואף תביא אישורי מחלה) היא מחויבת לעבוד כרגיל. כדי לוודא שהחוזה יקוים, הפקידו הצדדים צ'ק ביטחון הדדי על סך של 100 אלף שקלים, שייפרע אם אחד מהם יפר את ההסכם שנחתם לשלוש שנים. למעשה, העובדת הוצמדה לעבודתה למשך שלוש שנים מיום חתימת ההסכם.
בשבוע שעבר הגיעה העובדת למשרדי עמותת "קו לעובד", התלוננה כי באפריל הועברו לחשבונה רק כ-500 שקלים, וביקשה להיחלץ מההסכם הכובל. "שאלתי אותה למה היא חתמה, והיא השיבה 'יש לי משכנתא לשלם וילדים לגדל", אומרת איריס בר, רכזת סניף חיפה של קו לעובד. "היא הייתה משוכנעת שהחוזה חוקי, כי במעמד החתימה היה עורך דין".
לאחר שהוסבר לה שמעסיקיה עברו על שורה של חוקים, החל בהעסקתה בחודשים הראשונים ללא תלוש, דרך דרישות לא מקובלות, וכלה בניכויים שמורידים את משכורתה אל מתחת לשכר המינימום, הוחלט להגיש תלונה למשרד התמ"ת.
סוף טוב אין לסיפור. העובדת חזרה לעבודתה והחליטה להקפיא את התלונה, לאחר שהגיעה להסדר עם חברת הקייטרינג, שבמסגרתו יבוטלו הניכויים המוגזמים. היא תמשיך לקבל 2,500 שקלים בחודש, אך לא תיאלץ לעבוד בימי מחלה. צ'ק הביטחון לא הושב לה. המעסיקה, רדמילה זלינסקי, מסרה ל-G כי צ'ק הביטחון של העובדת נמצא אצל עורך דין, כי היא והעובדת מסתדרות מצוין, וכי אינה מעוניינת להשיב על יתר השאלות.
הרשימה השחורה של המיתון - דרכים חדשות לפגיעה בעובדים
פגיעה בקרן השתלמות. ביטול או צמצום של הקרן, שהעובד והמעסיק מפרישים אליה על בסיס חודשי, ושהכסף הנצבר בה משוחרר אחת לשש שנים, הוא רעיון קיצוני שיישמו מעסיקים מסוימים כדי לחסוך כסף. השינוי אינו ניכר באופן מיידי, אבל בטווח הרחוק יורגש היטב. "קרן השתלמות היא הטבת מס גדולה גם לעובד וגם למעסיק", מזכיר דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים ב"חילן טק", "ולכן הפגיעה בה יותר משמעותית מקיצוץ במרכיבי ברוטו אחרים. אם נגזר כבר קיצוץ, לא כדאי ליישם אותו על קרן ההשתלמות".
קיזוז ההפסקות מהתלוש. שתית קפה? עישנת סיגריה? אין בעיה - תשלם. יש חברות שהחלו לקזז את התשלום על ההפסקות בזמן העבודה. לא תמיד זה חוקי: למשל, כשהעובד נדרש להישאר במקום העבודה בזמן ההפסקה, בוודאי אם הוא בכוננות.
הלנות שכר, פנסיה לא משולמת. לא תופעה חדשה, אך לנוכח המצוקה שאליה נקלעים ארגונים, היא מתרחבת. מעסיקים מנצלים את המיתון כדי להצדיק פיגור בתשלומים. תופעה נוספת היא "ניכוי שווא לפנסיה". הכסף מנוכה מהתלוש, אך לא מגיע ליעדו.
שעות נוספות בכפייה. עובדים שנאלצים לעבוד שעות רבות נוספות בעל כורחם, לא תמיד במשרה מתגמלת. זול יותר להעסיק עובד אחד ולשלם לו שעות נוספות, מאשר לשכור עובד נוסף ולהפריש עבורו לזכויות סוציאליות ולשאר הוצאות. אם בימים כתיקונם עובדים נהגו לסרב לכך, היום הם חוששים לפיטוריהם.
הרעת תנאים לנשים שחוזרות מחופשת לידה. לאחר 14 שבועות של חופשת לידה, חוזרות נשים לעבודתן ומגלות שהועברו לתפקיד נחשק פחות. החוק אוסר על פיטורי עובדת במשך שישים יום מחזרתה לעבודה. בתום התקופה ניתן לפטרה בהתראה של חודש.
בעבר נהגו מעסיקים לפדות את התקופה בכסף, כיום הפסיקה אוסרת גם את זה. "אחרונה יש גידול עצום בפניות של נשים שחוזרות מחופשת לידה ושמנסים להרע להן את התנאים", טוענת לאה דולברג, שמרכזת בוויצו את קו המידע לזכויות נשים בעבודה בתקופת היריון ואחרי לידה. "יש למעסיקים בעיה לפטר, אז הם מנסים לגרום לעובדת לעשות את זה בעצמה".
היא מספרת על עובדת שניהלה צוות של 12 איש, ובזמן חופשת הלידה נמסר לה שהיא חוזרת לתפקיד פקידותי. עובדת אחרת הייתה מנהלת שיווק בהיי-טק, ובשובה מחופשת הלידה הודיעו לה שהתפקיד נתפס על-ידי עובדת כישרונית ממנה. "היא עצמה הועברה לתפקיד של משכתבת נהלים", אומרת דולברג.
