רואי חשבון: יצאו בזול
במשרדי רואי החשבון, הנחשבים למתגמלים יותר מאשר אלה של עורכי הדין, הקיצוצים מינוריים יותר לפי שעה. שכרו של עובד מתחיל קוצץ ב-1.1% בלבד, וירד לרמה של 7,150 שקלים לעומת 7,230 שקלים בשנה שעברה. עובד בעל ותק של שנתיים סבל מהפחתה בשיעור של 4% בשכר, והוא מרוויח בממוצע 9,450 שקלים לעומת 9,840 שקלים בשנה שעברה, ועובד עם ותק של חמש שנים קוצץ ב-4.7%, והוא מרוויח 13,460 שקלים לעומת 14,130 שקלים אשתקד. דווקא בעלי ותק של עשר שנים, המשתכרים היטב, חוו קיצוץ של 3.7% בלבד, והם מביאים הביתה 17,800 שקלים בחודש, לעומת 17,940 שקלים בשנה שעברה.
לדברי ברגמן, הקיצוץ במשרדי רואי החשבון נעשה בעיקר באמצעות הפחתת שעות העבודה, ולא באמצעות הפחתת שכר ישירה.
עורכי דין: המתחילים סובלים
עם פרוץ המשבר נראה היה כי למשרדי עורכי הדין תמיד תהיה עבודה, במיוחד כשהלקוחות נמצאים בתקופה קשה. אבל מהר מאוד ניכר הקיצוץ גם בשכרם של הפרקליטים, שסבלו בסך-הכול מירידת שכר של 10% בממוצע. את הקיצוץ החד ביותר (12.7%) ספגו דווקא עורכי הדין המתחילים, שנקלטו במשרדים עם שכר של 6,230 שקלים לעומת 7,140 שקלים בשנה שעברה, בעוד בעלי ותק של שנתיים חוו קיצוץ של 7%, עם שכר של 7,140 שקלים לעומת 7,680 בשנה שעברה. בעלי ותק של עשר שנים חוו קיצוץ של 9.9%, עם שכר של 14,620 שקלים בחודש, לעומת 16,230 שקלים בשנה שעברה.
לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל עוקץ, הפגיעה הקשה בעורכי הדין המתחילים אינה נובעת רק מהמיתון, אלא גם מן ההיצע הגדול של עורכי דין חדשים. על האינפלציה הגואה בעורכי הדין כבר מזמן מסתכלים בלשכת עורכי הדין כעל פצצה מתקתקת, ונראה שהשילוב בינה לבין המשבר הכלכלי מקצר קצת את הפתיל.
היי-טק: ראשונים ליפול
ענף ההיי-טק נחשב למנוע הצמיחה במשק, אבל ככזה הוא גם הראשון לספוג את מכות המשבר. אחרי שנים אחדות של חיזור אין-קץ אחר העובדים באמצעות שכר מתגמל במיוחד ושורה של הטבות ופינוקים, הגיעו הקיצוצים: זה התחיל בפחות עמדות קפה ובצמצום נסיעות לחו"ל, נמשך בביטול חלקי או מלא של סבסוד ארוחות הצהריים, ונגמר בקיצוצי שכר ובפיטורי עובדים. על-פי נתוני "עוקץ", שמתייחסים גם לכמה מחברות ההיי-טק הגדולות בישראל, הנפגעים העיקריים בענף הם מנהלי הפרויקטים והמנהלים הבכירים, עם קיצוץ שכר ממוצע של 17%. מנהל בעל ותק של שנתיים - שהרוויח בתחילת השנה שעברה 22,360 שקלים ברוטו בממוצע - השתכר בתחילת 2009 סכום של 19,570 שקלים - ירידה של 12.48%. את הקיצוץ החד ביותר (33%) חוו מנהלים בעלי ותק של עשר שנים, שירדו משכר של 41,620 שקלים לרמה של 27,650 שקלים. הקיצוץ הדרמטי בשכר המנהלים הוותיקים קשור לאופן התגמול שלהם, שמורכב בשנים טובות מהרבה מאוד בונוסים על הצלחה של פרויקטים.
הפועלים של הענף, המתכנתים, נפגעו גם הם: מתכנתי C, שהיו מבוקשים מאוד בשנים האחרונות, חוו קיצוץ של 15.3% בממוצע, אך עדיין, יש לזכור, מדובר בצעירים בעלי ותק של שנתיים, שמרוויחים אחרי הקיצוץ 16,520 שקלים בחודש; קשה לרחם עליהם, גם אם בשנה שעברה הייתה משכורתם 19,400 שקלים. תכנתי דוט-נט, JAVA ואנשי בקרת איכות ספגו בממוצע קיצוץ של 9.7%, ואילו מנהלי רשתות ספגו קיצוץ משמעותי יותר, עם ממוצע של 16.1%. מעצבי אתרים ספגו את הקיצוץ הנמוך ביותר, עם ממוצע של 8.9%. הדבר נובע מרמות השכר הנמוכות יחסית בתחום, שנעות בין 7,300 שקלים לעובד מתחיל, ועד 16,430 שקלים לעובד עם ותק של עשר שנים.
דווקא המנכ"לים בהיי-טק, שאמורים לשמש דוגמה לעובדיהם, אינם נמנים בהכרח עם שיאני המקוצצים. מנכ"ל בתחילת דרכו חווה קיצוץ של 6.4% בלבד, ושכרו הגיע ל-35,200 שקלים בחודש לעומת 37,600 שקלים בשנה שעברה, ואילו מנכ"ל עם ותק של חמש שנים חווה קיצוץ של 11.8%, עם שכר של 41,300 שקלים, לעומת 46,800 שקלים בשנה שעברה. מנכ"ל ותיק, שמשמש בתפקידו זה עשור, התיישר עם הקיצוץ הענפי בשיעור 15.5%, ומשתכר בממוצע 43,260 שקלים בחודש, לעומת 51,200 שקלים בשנה שעברה. קשה שלא להתרשם כי מדובר בשכר צנוע יחסית, במיוחד כשמשווים אותו לשכר המנהלים בחברות הציבוריות ולשכר ראשי הבנקים, שמגיע למאות אלפי שקלים בחודש.
בתי השקעות: המכה הגדולה
יועצי ההשקעות בבנקים ודאי מחככים את ידיהם בסיפוק על שלא התפתו לעבור אל בתי ההשקעות בתקופת הגאות. חבריהם בבתי ההשקעות ובקרנות הפנסיה ספגו קיצוצי שכר חדים במיוחד, בשיעור ממוצע של 19.3%. עובדים חדשים ספגו ירידה של 18.8% עם שכר של 7,140 שקלים, לעומת 8,790 שקלים בשנה שעברה; בעלי ותק של שנתיים ספגו קיצוץ של 22.5%, והם משתכרים כעת בממוצע 9,630 שקלים, לעומת 12,430 שקלים בשנה שעברה; בעלי ותק של חמש שנים ספגו קיצוץ של 18.5%, והם מקבלים כעת 14,360 שקלים לעומת 17,630 שקלים בשנה שעברה; ואילו היועצים הוותיקים, בעלי ניסיון של עשר שנים ומעלה, ספגו קיצוץ של 17.5% בלבד, שהוריד את שכרם מרמה של 21,450 שקלים בשנה שעברה, לרמה של 17,690 שקלים כיום.
בניגוד לאמפתיה הרבה שמגלה הציבור כלפי עובדי התעשייה המפוטרים, ואפילו כלפי עובדי ההיי-טק, מפוטרי בתי ההשקעות ומקוצציהם לא זכו להשתתפות כנה בצערם. האווירה בציבור, שרואה ביועצי ההשקעות צעירים זחוחים שמשחקים בכסף של אחרים, קרובה יותר לשמחה לאיד, וכעת כאמור יש על מה: לפי נתוני "עוקץ", יועצי ההשקעות ספגו את הקיצוץ החד ביותר מבין כל הסקטורים.
בנקאות: בוא לגדול איתנו, אם אתה לא עובד קבלן
הבנקים אמנם הפסידו מאז המשבר מאות מיליוני שקלים, אך כשבוחנים את שכר העובדים בהשוואה לשנה שעברה, מגלים כי הוא דווקא גדל. שכרו של קופאי ("טלר") מתחיל עומד על 5,290 שקלים בחודש לעומת 5,260 שקלים בשנה שעברה - עלייה מינורית של 0.6%. קופאי עם ותק של שנתיים משתכר 6,830 שקלים לעומת 6,720 שקלים בשנה שעברה - עלייה של 1.6%. קופאי עם ותק של חמש שנים ספג דווקא ירידת שכר קלה של 0.8%, עם 8,890 שקלים לעומת 8,960 שקלים בשנה שעברה.
מנהל סניף קטן, עם ותק של עשר שנים, השתכר בשלושת החודשים האחרונים בממוצע 21,970 שקלים בחודש, לעומת 21,430 שקלים בשנה שעברה - וזו עלייה של 2.3%. מנהל סניף גדול עם ותק דומה משתכר 30,070 שקלים, לעומת 29,840 שקלים בשנה שעברה - עלייה של 0.8%.
יועץ השקעות בבנק עם ותק של שנתיים מקבל כיום 8,010 שקלים בחודש, לעומת 7,960 שקלים בשנה שעברה - עלייה של 0.6%. יועץ אשראי עם ותק של חמש שנים משתכר כיום 12,510 שקלים, לעומת 12,480 שקלים בשנה שעברה - עלייה של 0.2%. יועץ אשראי עם ותק של עשר שנים נהנה מעליית שכר של 4.2% לעומת השנה שעברה, עם משכורת של 14,990 שקלים לעומת 14,390 שקלים אשתקד.
לדברי ברגמן, העובדה ששכרם של עובדי הבנקים לא קוצץ, ואף גדל למעשה ביחס לשנה שעברה, נובעת מהסכמי העבודה הקיבוציים בענף, שמחייבים את הסכמת העובדים לכל שינוי בענייני שכר, וכן מכניסתם של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני, ומרצונם לשמר כוח אדם מקצועי בבנק. אף שבשכר העובדים לא נגעו, ברגמן טוען כי צומצמו "אירועי חברה" בבנקים, וצומצמה משמעותית השתתפות הבנקים במימון מועדוני ספורט, חוגים וכדומה.
עם זאת, הנהלות הבנקים לא היססו לפגוע בעובדי הקבלן שמועסקים טכנית על-ידי חברות חיצוניות, במגוון של תחומים, ובעיקר בתחום המחשוב. "גלובס" חשף בחודש שעבר כי בנק הפועלים הורה לקצץ 7.5% משכרם של עובדי המחשוב המועסקים בבנק באמצעות חברת "שילוב", וכן ביטל לעובדות החברה את "משרת האם", שאפשרה לאימהות עובדות לעבוד בשעות גמישות.
פרסום, יחסי ציבור ומדיה: תמונות קשות
לולא חג הפסח, משרדי הפרסום היו מדממים היום. המפרסמים הגדולים, ובעיקר הרשתות הקמעוניות, גרמו למשרדי הפרסום לעבוד שעות נוספות על המבצעים שלהן לחג, כאילו אין משבר בעולם. על-פי ההערכות, הוואקום הפרסומי שייווצר לאחר החג יאלץ את המשרדים לעשות את מה שעשו כשהחל המשבר: לצמצם הוצאות ולפטר עובדים. על-פי גינגי פרידמן, מנכ"ל חברת Adman המתמחה בהשמת עובדים לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת, כמעט שלא היו השמות של עובדים בחודשים הראשונים של 2009, ולכן לא ניתן לספק נתוני שכר מהימנים. עם זאת, להערכתו ירד בכ-20% שכר העובדים בענפי הפרסום ויחסי הציבור. כדי להבין את המשמעות, אפשר להתבונן בסקר השכר שערך פרידמן לסיכום 2008, ולהפחית 20%.
למשל, קופירייטר מתחיל השתכר בשנה שעברה 5,000 שקלים בחודש, וקופירייטר מנוסה קיבל 10-12 אלף שקלים. תקציבאי מתחיל השתכר 4500-5,000 שקלים, ותקציבאי רגיל גמר את החודש עם 6,000-8,000 שקלים. סופרווייזר קיבל 12-15 אלף שקלים, מנהל תיקי לקוחות 16-18 אלף שקלים, מנהל קריאטיב 18-25 אלף שקלים, ומנכ"ל קיבל שכר של 40 אלף שקלים.
ענף העיתונות, לפחות זו המודפסת, לא צריך משבר כלכלי כדי להיות במשבר. מי שנהנתה באופן יחסי מהפריחה הכלכלית בשנים האחרונות היא העיתונות הכלכלית, אך גם זו (ואולי בעיקר זו) ספגה מכה בעקבות ירידה חדה בהיקף הפרסום, מה שהוביל לפיטורים ולקיצוצים. העיתונאים נאלצו לחוות קיצוצי שכר של 5%-15% ופגיעה בהטבות נלוות. בחלק מהעיתונים הקיצוץ הוגבל בזמן, ואילו בחלק אחר הוא נותר בגדר מצב נתון. ב"מעריב" וב"הארץ" קמו נציגויות עובדים שקיימו משא ומתן עם ההנהלה, שבמסגרתו העלו העובדים חלופות לפיטורים. כך או כך, שכר של כתב מתחיל בעיתונות הארצית, לפי הערכות, עמד, לפני הקיצוצים, על 4,500-7000 שקלים בחודש; כתב מנוסה השתכר 7,500-15,000 שקלים, ואילו כתב בכיר השתכר 15-24 אלף שקלים. "טאלנטים" בתקשורת האלקטרונית ממשיכים לקבל 20-120 אלף שקלים בחודש גם אחרי הקיצוצים. מי אמר מיקי חיימוביץ'?
המגזר הציבורי: החגיגה נמשכת, בינתיים
גם שיאני השכר בחברות הממשלתיות וגם העובדים הסוציאליים - כולם מחכים לעופר עיני.
ה"בון-טון" בחודשים האחרונים מדבר על הצורך להקפיא את השכר במגזר הציבורי. "לא יכול להיות שהמגזר הפרטי יחטוף כל היום, ורק המגזר הציבורי ימשיך לחגוג", אומרים גורמים במשרד האוצר, מגובים בפרשנים כלכליים. טבלת שיאני השכר במגזר הציבורי, שמשרד האוצר מפרסם מדי שנה, מחזקת לכאורה את תיאורית ה"חגיגה", כאשר בולטים בה במיוחד כמה נתבים בנמלי הים וכמה מצילים ותיקים עם שכר מופרז של עשרות אלפי שקלים בחודש. בפועל, מרבית המגזר הציבורי מורכבת מעובדים בשכר נמוך עד בינוני, מעובדים סוציאליים עם שכר מגוחך, מפקידים שנאלצים לקבל השלמות הכנסה, וממורים עם ותק של 15 שנה שמשתכרים 88% פחות משכרם של מורים מקבילים במדינות המפותחות.
בחודשים הקרובים יעמוד למבחן "השולחן העגול" והמפורסם שהתווה יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יחד עם ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו. עיני ינסה להפגין אחריות, ויראה נכונות להתגמש בנושא השכר. הקפאת תוספת השכר שניתנה למורים, לעובדים הסוציאליים ולשאר הסקטורים החלשים במגזר הציבורי תהיה בגדר עוול של ממש. לעומת זאת, אם יסכים להקפיא את תוספות השכר לעובדי החברות הממשלתיות, לרבות הנמלים וחברת החשמל, ויימנע מהקפאת השכר ליתר עובדי המגזר, יוכיח אחריות ציבורית אמיתית. השאלה הגדולה היא אם יצליח עיני לעמוד מול הוועדים החזקים ולבקש מהם לגלות סולידריות כלפי החלשים.