מרים גורמן, מנהלת חשבונות בת 71, רצתה לפרוש לפני יותר משנה, אך בגלל ההפסדים הפיננסיים הכבדים ששחקו את חסכונות הפנסיה שלה, היא מתכננת להמשיך בעבודה ללא מועד פרישה כלשהו. "בהתחלה תכננתי לפרוש בסוף 2007, ואחר-כך חשבתי על סוף השנה הנוכחית, ועכשיו זה אולי בשנה הבאה. אני באמת לא יודעת", אמרה גורמן, שעבדה 15 שנה בחברת פרסום במרילנד.
עובדים קשישים בארה"ב דוחים את מועד פרישתם בגלל השחיקה האדירה בשווי ההשקעות, שבהן הם תלויים למימון פרישתם. המיתון בארה"ב החמיר עוד יותר את הבעיה, מכיוון שהשווי הנוכחי של הבתים נמוך כל-כך, שהם אינם יכולים להיחשב כחיסכון שלו זקוקים קשישים רבים, והריבית על נכסים בטוחים יותר מתקרבת לאפס.
"השילוב הזה מנחית מהלומה משולשת על הקשישים. שוק המניות בצניחה חופשית, קשה למצוא עבודה, ושוק הנדל"ן למגורים מידרדר. זה יוצר סביבה קשה באמת כשמדובר בפרישה לגמלאות", אמר ריצ'רד ג'ונסון, מומחה לענייני קשישים ופרישה באורבן אינסטיטיוט, צוות חשיבה וושינגטוני.
לחשוב על כל פרוטה
נכון ל-2 בדצמבר 2008, שווי הנכסים בתוכניות הפנסיה היה נמוך ב-2.8 טריליון דולר, לעומת ה-30 בספטמבר 2007, על פי נתוני המכון. הפסדים פיננסיים אלה מחוללים שינוי אדיר בתוכניות הפרישה של תושבי ארה"ב.
סקר שערך בדצמבר ארגון AARP לקידום האינטרסים של גיל הזהב, הראה כי 57% מתושבי ארה"ב שגילם 45 ויותר הפסידו כספים מהשקעותיהם בשנה האחרונה, ושגם המועסקים וגם המובטלים המחפשים מקום עבודה מעריכים כי יהיה עליהם לדחות את יציאתם לגמלאות. מהסקר עולה כי אחד מכל ארבעה כבר דחה את פרישתו המתוכננת. AARP מפנה את תשומת לבם של אזרחי ארה"ב שהם יזדקקו לכ-70% מהכנסתם שלפני הפרישה כדי לשמור על רמת החיים שלהם לאחר מכן.
"כשאפרוש יהיה לי קשה. אצטרך לחשוב על כל פרוטה, ואני לא בטוחה שאצליח", אמרה גורמן. לרוע המזל, עובדים קשישים מנסים לשמור על מקום עבודתם - או למצוא מקום עבודה חדש, שיהיה כרוך במאמץ פיזי קטן יותר - בדיוק כשהמעסיקים בארה"ב מקצצים את כוח האדם שלהם.
ג'ונסון מציין שהנתונים הסטטיסטיים כבר מראים שינוי קבוע בגיל שאותו מחשיבים האמריקנים כ"גיל הפרישה", כלומר בתפיסה שבגיל 65 אפשר להפסיק לעבוד. ההפסדים הפיננסיים, קיצן של תוכניות הפנסיה במימון המעסיק, והתארכות תוחלת החיים מאלצים מספר גדל והולך של קשישים להמשיך ולעבוד גם בגיל מאוחר.
"הגיל הממוצע שבו אנשים פורשים משוק העבודה ממשיך להיות 64", אמר ג'ונסון. "אך שיעור הקשישים בשוק העבודה נמצא במגמת עלייה מאז 1998".
באוגוסט 2008, עדיין המשיכו לעבוד 36% מהגברים ו-26% מהנשים בגילאי 65-69, לעומת 26% בלבד מהגברים ו-17% בלבד מהנשים לפני עשר שנים.
גיל הקסם מתרחק
"פעם חשבתי שכשמגיעים לגיל 65, מגיעים לגיל הקסמים ושזה כמעט בבחינת הכרח - הבנאדם פשוט יוצא לגמלאות. אבל ככל שאני מזדקנת, אני מגלה שזה לא באמת נכון", אומרת ננסי בל, 64, מבולטימור, מרילנד. בל נהנית מעבודתה, ומקווה להמשיך לעבוד בשלוש-ארבע השנים הבאות ולהרוויח מספיק כסף כדי "לפנק" את חמשת נכדיה - השישי בדרך - וכדי לפצות את עצמה על הצניחה בת 40% בשווי הפנסיה שלה.
"לא אוכל להשיב את ההפסד לעצמי בשנה אחת, או שנתיים או אפילו שלוש. יהיה לי מזל אם אצליח בכלל להשיב לעצמי משהו", היא אומרת. "אבל אני בריאה, וללכת לעבודה כל בוקר זה משהו שממריץ אותי. אז יש לי המון מזל".
