בשבוע שעבר הצעתי כמה דרכים להתמודדות עם מכשול כישורי היתר, שעולה בצורת שאלות מקשות בריאיון העבודה. ואולם, בטרם ניגשים לריאיון, כדאי לברר אם כדאי בכלל לפנות לתפקיד שמוגדר כפּחוּת ביחס ליכולות, לניסיון, ולתפקידים הקודמים בקריירה. זו דילמה המשותפת לרבים מהמפוטרים בכלל, ובפרט היום בשוק קשה שהאפשרויות בו מצטמצמות.
ההתפשרות וההקרבה
ברור שירידה בדרג כרוכה בהתפשרות: השכר מאיים לרדת ביחס לעבר, גם התנאים ובכלל זה ימי החופשה ואיתם דגם הרכב (אם בכלל יינתן לכם כזה במשרה החדשה), המיקום בפירמידת הניהול בחברה, ההסתגלות לעבודה תחת מנהלים שבעבר היו מנוהלים, ושאר אלמנטים שמשמעותם ירידה בסטאטוס וביוקרה. כעת יש להתמודד עם תסכול וירידה במוטיבציה, להשלים עם המצב ולהסבירו לסביבה.
מצד שני, להמשך חיפוש עבודה ללא פשרות יש גם מחיר: כלכלי, רגשי (שנוגע גם לבני המשפחה), ירידה במעמד בעיני מעסיקים פוטנציאליים, שנובעת גם מהחלל שנפער בקורות החיים, המרחק מהמתרחש בתחום העיסוק, ועוד.
פנאי לחיפוש עבודה אחרת
היתרון בעבודה בתפקיד פּחוּת מעמד הוא הפנאי המתפנה לחיפוש עבודה אחרת, ממשית ונפשית.
מהנדס שעובר לתפקיד זוטר, ככותב קוד או כאיש QA, או ראש צוות שירות לקוחות שפונה לעבוד כנציג שירות, נדרשים לפחות מאמץ ואחריות. כשמשכורת כלשהי מובטחת בכיס, חיפוש העבודה בתחום הופך לפחות לחוץ, לא צריך להיענות לכל משרה שמוצעת, ואפשר להתפנות לברירה מושכלת ושקולה של התפקיד הבא.
יתרון הפנייה לשווקים ותחומים אחרים
עדיף לדבוק בעיסוק בעולם התוכן המוכר, גם במקרה שמחליטים לגשת לתפקיד בדרגה נמוכה. קל יותר למצוא עבודה בסביבה מקצועית מוכרת - כי בה באים לידי ביטוי יתרונות הכישורים והמיומנות שנרכשו בעבר.
יתרון נוסף הוא שלעקביות ושמירה על קשר רציף עם הארגונים והאנשים בתחום מסוים מעלה את הסיכוי לקידום בעתיד.
אם בכל זאת נאלצים לפנות לשוק או לתחום אחר - זו הזדמנות להתנסות בעיסוקים חדשים, להיחשף למאפייני שווקים אחרים, ולרכוש מיומנויות מועילות לעתיד. תהליך למידה, יכול לכפר על התסכול שעלול להתפתח בתפקיד פּחוּת מעמד.
חזרה לחברה הקודמת בתפקיד זוטר
בעת האחרונה חברות רבות עוברות תהליך התייעלות, ולצד קיצוצים ופיטורים הן מגייסות עובדים בשכר מופחת. בעקבות כך יכולים עובדים לחזור לחברה שבה עבדו, בתפקיד זוטר או בתגמול פּחוּת.
זה עלול לפגוע באגו, ועלול להצטייר כתבוסתנות, אך היתרון הוא שכאשר האווירה תשתפר, מי שכבר נמצא בחברה וותיק בה, יקודם לתפקידים בכירים. בנוסף, החברה עשויה לזכור "חסד נעורים" למי שהסכים להתפשר על תנאים ושכר בתקופה קשה, ולתגמל על כך בעתיד.
לסיכום, האפשרויות שתוארו לעיל הן דרכי פעולה במצב שבו למפוטרים אין בררה. על אף חוסר הנעימות בכך, אין צורך להתבייש או להתייאש. המטרה נעלה, ברורה ומובנת, ולאבטלה ולבטלה מחירים כבדים מדי.
אך יחד עם זאת, כדאי לקבוע גבול למידת הירידה: יועצת השקעות שפוטרה מחברה פיננסית וחוזרת לעבוד בחברה בתפקיד אדמיניסטרטיבי למשך השנתיים הבאות, תתקשה להסביר זאת בראיונות עבודה בצורה מרשימה ומקדמת. לכן, האפשרות טובה כל עוד הפער בין התפקידים אינו גדול ומתמיה מדי.
