מיקרו-ניהול (Micro-Management) הינו מושג רווח בשוק העבודה כיום, המתייחס לאופן ניהול שמתקשה להאציל סמכויות ומתעקש לרדת לפרטי פרטים, תוך שליטה מופרזת.
מנהל טוב מגדיר את מטרות תהליך העבודה ואת עקרונותיו, מתאם בין עובדיו השונים, פותר בעיות, מאציל סמכויות ומפקח על חלוקת העבודה, שמטבע הדברים לא יכולה להתבצע ע"י אדם אחד.
לעומתו, מיקרו-מנהל יתעקש להיות בקיא בכל שלב משלבי התהליך, ויתגאה בכך. הוא יתערב בכל החלטה שמתקבלת, ישתתף בכל דיון או פגישה ובאופן כללי ישאף להיות במרכז העניינים בכל רגע נתון.
מיקרו-מנהל סבור שמתוקף תפקידו הוא בעל ידע וכישורים גדולים משל עובדיו ומאמין שהוא יכול לבצע את רוב הפעולות שהם מבצעים, ואף טוב יותר מהם.
הסובלים מכך הם כמובן העובדים, שחווים זאת כחוסר אמון. הדבר משדר להם שלא סומכים עליהם, לא מאפשרים להם מרחב ביצוע ואפשרות לטעות. עובדיו של מיקרו-מנהל עלולים לאבד את האמון בעצמם וביכולת קבלת ההחלטות שלהם, היות וריכוזיות היתר של מנהלם מותירה את ידיהם כבולות ומסירה מהם אחריות.
תוצאה נוספת של סגנון ניהולי זה תהיה הימנעות מהעלאת יוזמות והגדלת ראש - לעובדים אין עניין בהגדלת ראש כאשר ברור שיכולת ההשפעה שלהם תהיה מצומצמת ותחת בקרה שוטפת. כל אלו פוגעים ברמת המוטיבציה של העובדים, וביכולתם לעמוד ביעדים שהוצבו להם.
מקור הצרה
תחילה יש להבין את קווי היסוד להתנהגותו של המיקרו-מנהל:
הפגנת שליטה - למיקרו-מנהל חשוב להפגין את כוחו וסמכותו. הוא מאמין כי הוא עולה על עובדיו ביכולותיו ולא יהסס להוכיח זאת.
ניהול זמן - מיקרו-מנהל לא מאמין ביכולותיהם של עובדיו להעריך נכון את זמנם ואת עומס העבודה שלהם, ולכן יתעקש על קביעת דד-ליינים לא הגיוניים.
דרך אחת להצלחה - מיקרו-מנהל סבור כי ישנה דרך נכונה אחת בלבד - דרכו שלו. הוא מבטל את ניסיונם, דעותיהם ורעיונותיהם של הכפופים לו ויתערב תכופות באופן ביצועם את העבודה.
ריכוזיות - מיקרו-מנהל אינו מאמין בהאצלת סמכויות. הוא יתעקש לשמש כצוואר בקבוק בארגון, אשר כל צעד - בין אם שגרתי או כזה המחייב תגובה מיידית - מוכרח לעבור דרכו.
דיווח מתמיד - כקונטרול פריק, מיקרו-מנהל מקפיד על קבלת דיווחים תכופים, גם אם אלו מיותרים ומסרבלים את התהליך.
חשוב לזכור כי מיקרו-מנהל יימצא בכל ארגון. אין טעם לברוח ממנו או לנסות ולשנות אותו.
תרופה למחלה
עם זאת, ישנן כמה דרכים להקלת ההתמודדות איתו:
קור רוח - יש להקפיד לשמור על דיבור נייטרלי וחף מרגשות. התפרצויות רגשיות והפגנת תסכול רק יוכיחו למיקרו-מנהל שאינו יכול לסמוך עליכם ושאינכם יציבים מספיק.
לקיחת יוזמה - חשוב להבין מה באמת חשוב לו, ולנסות לעבוד איתו ולא כנגדו. ללמוד את צעדיו ולהקדים אותו, וכך לגרום לו להרגיש בטוח. למשל לשלוח את הדו"ח שהוא נוהג לבקש, במקום לחכות שיבקש אותו, או לבקש את כל המידע הנחוץ לכם מראש.
תקשורת מתמדת - יש ליידע במייל את המיקרו-מנהל לגבי כל שלב ושלב בתהליך העבודה, גם אם הדבר מרגיש מיותר. באופן כזה לא יוותר לו מקום לתהיות וספקות באשר להתקדמותכם. מומלץ אפילו ליזום פגישות עבודה מראש, לאורך הדרך.
לו"ז הגיוני - מוטב להקדים את נטייתו של המיקרו-מנהל לקביעת לו"ז בלתי סביר. במקום לדחות דד ליין דחוק שהציע, הציעו מראש דד ליין ריאלי בו תוכלו לעמוד.
לקיחת אחריות - קחו על עצמכם פרויקטים או משימות בתחומים בהם אתם בטוחים בעצמכם, וכך תגדילו את נטייתו של המיקרו-מנהל לסמוך עליכם. אינכם יכולים לשנותו כליל, אולם צעד אחד צעד, התעקשו על לקיחת אחריות בתחומים בהם לא תזדקקו לאישורו ותוכלו לפעול עצמאית.
כללי המשחק - המיקרו-מנהל אוהב לתפוס עובדים בקלקלתם. חשוב להקפיד על ציות לחוקי הארגון כמו איחורים או איסורים טכנולוגיים ולהימנע מעימותים מיותרים עימו.
בחרו את הקרבות שלכם - המיקרו-מנהל נכון לקרב ופותח בעימות בקלות. שימרו את הקרבות שלכם רק לדברים החשובים לכם באמת, ובכל שאר המקרים, בילעו את הצפרדע.
