תוחלת החיים עולה - מה המשמעות עבור שוק העבודה?

נתחיל במספרים: אוכלוסיית הקשישים בעולם גדלה בקצב המהיר ביותר מאז ומעולם, ובקרוב יהיו לראשונה יותר קשישים מצעירים, כך קובעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב בדו"ח שפורסם בחודש שעבר. הדו"ח מספר כי מספרם של בני ה-65 ומעלה הגיע באמצע שנת 2008 ל-506 מיליון, ויוכפל ל-1.3 מיליארד עד 2040, אז הם יהוו 14% מהאוכלוסייה הכללית בעולם.
הזדקנות האוכלוסייה, נאמר בפתח הדו"ח, היא סיפור הצלחה של האנושות - הצלחה בהעלאת תוחלת החיים. אבל הגידול הקבוע והמתמשך של האוכלוסייה הקשישה יוצר אתגרים גדולים.

הזדקנות האוכלוסייה תגדיל את עלויות הבריאות והפנסיה, ותחייב עלייה גדולה בהוצאה הציבורית, מה שיקטין את הצמיחה הכלכלית במדינות עשירות ועניות. מה צפוי אצלנו?

החדשות הטובות הן שגם בארץ תוחלת החיים עולה, אולם שיעור הילודה הגבוה כאן ממתן מאוד את הזדקנות האוכלוסייה. החדשות הרעות הן שהילודה הגבוהה נמדדת בעיקר במגזרים שנחשבים לעובדים פחות ולנתמכים יותר (כמו חרדים וערבים), כך שהמשמעות עבור שוק העבודה המקומי והמשק בכלל היא כבדת משקל לא פחות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדיין לא ערכה תחזית לשנת 2040, אולם הנתונים הקיימים בנוגע לשנת 2030 מספיקים בשביל להבין שגם אנחנו עומדים לחיות כאן קצת יותר. כך למשל, שיעור המבוגרים בני 65 ומעלה יעמוד בשנה זו על 13.7% מכלל האוכלוסייה, בהשוואה ל-9.8% בשנת 2007. זהו גידול של 94%, בזמן שכלל האוכלוסייה תגדל בתקופה זו ב-39% "בלבד". שיעור בני ה-80 ומעלה יגדל בתקופה זו ב-103% ולמעשה יכפיל את עצמו, כך שיהווה 3.8% מכלל האוכלוסייה לעומת 2.6% בשנת 2007.

לא ישנים בלילה

הנתונים האלה מדירים שינה מעיניהם של אנשי משרד האוצר. תוחלת חיים ארוכה פירושה יותר קצבאות ויותר הוצאה לבריאות.

אנחנו אמנם אוהבים מאוד לבקר את "נערי האוצר" ואת העובדה שהם מסתכלים על כל עניין דרך החור שבגרוש, אבל לפחות במקרה הזה יש מי שעושה שם עבודת מטה, עוקב, מפקח ומוביל רפורמות.

בין הצעדים שכבר בוצעו:

* העלאת גיל הפרישה.

* הפסקת הפנסיה התקציבית במגזר הציבורי.

* הפעלת לחץ על המעסיקים וההסתדרות עד שאלה חתמו על הסכם פנסיה חובה.

* חיוב המוסד לביטוח לאומי להגיש דו"חות אקטואריים שוטפים.

* ביטול האפשרות לקבל תשלום הוני חד פעמי מביטוח מנהלים או מקופת גמל, אלא אם ישנה קצבה חודשית בגובה 3,850 שקל לפחות (שכר המינימום במשק).

"חיסלו את הכסף"

למה בעצם לבטל לאנשים שעבדו קשה כל חייהם את האפשרות לקבל סוף סוף בוחטה של כסף עם הפרישה ולהגשים חלומות?

"בזמנו עשינו בדיקה בהסתדרות, וגילינו כי עובדים שיצאו לפנסיה עם סכום של כמה מאות אלפי שקלים, חיסלו את כל הכסף בתוך שלוש-ארבע שנים", מספרת עו"ד דורית טנא-פרצ'יק, לשעבר ראש אגף הפנסיה ושוק ההון בהסתדרות וכיום בעלת משרד לייעוץ בתחום הפנסיה וביחסי עבודה.

"אנשים יוצאים עם חצי מיליון שקל שחסכו בקופות גמל, ועושים עם זה חתונה לבת, מטיילים בחו"ל או קונים שטויות. חייבים להבין שהשילוב הזה בין תוחלת חיים גבוהה לבין כסף נזיל עם הפרישה, מחייב תכנון כלכלי נכון", היא מסבירה.

איפה עובר הגבול בין הפטרונות של המדינה לבין החופש של העובד לעשות כרצונו בכסף שחסך במהלך שנות העבודה? מה רע בעצם בטיול מסביב לעולם, ומי קבע שהאיש הקטן לא יודע להשקיע בגדול? "צריך לאפשר לעובד שיקול דעת", מסכימה טנא-פרצ'יק.

להזדקנות האוכלוסייה יש משמעות ישירה על המרכיב שמכונה "מקדם קצבה", בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים. המקדם הוא מספר שבו מחלקים את גובה החיסכון שלנו, וכך קובעים את סכום הקצבה החודשית (למשל, אם חסכנו מיליון שקל, והמקדם בקרן שלנו עומד על 150, נקבל מיליון לחלק ל-150, שהם 6,666 שקל לחודש). ככל שתוחלת החיים ארוכה יותר, המקדם לרוב יהיה גדול יותר. בשנות ה-80 למשל המקדם היה 144, שמשמעותו שעל כל 100 אלף שקל שחסכתם תקבלו קצבה של 700 שקל. כיום מרבית המקדמים עומדים על 170-180, כך שהקצבה נמוכה יותר.

איך אתם יודעים מהו המקדם שלפיו תחושב הקצבה שלכם? תלוי איפה אתם חוסכים. קרנות הפנסיה יכולות לשנות את גובה המקדם בכפוף לאישור המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ואילו בביטוחי המנהלים המקדם קבוע. למרות זאת, ההערכה היא שגם ביטוחי המנהלים יעלו בעתיד את גובה המקדם.

לחסוך יותר, לעבוד יותר

מה בעצם יכול לעשות היום עובד שחושש ממחר? טנא-פרצ'יק נותנת כמה עצות:

1. להפריש יותר לפנסיה. עובדים יכולים להגדיל את חלקם בהפרשה לפנסיה ב-1.5%, ולבקש גם מהמעביד שיגדיל את חלקו. בסך הכל גובה ההפרשות של המעביד והעובד יחד יכול להגיע עד ל-20.5%. "הפרשה של 17.5% פשוט לא מספיקה היום יותר. יכול מאוד להיות שההסתדרות והמעסיקים יצטרכו להעלות את התגמולים בהסכם ביניהם, אבל בכל מקרה עובדים צריכים לדעת שהם יכולים להפריש יותר בעצמם. להם זה יפחית אולי 50 שקל מהנטו בכל חודש, אבל לעתים המשמעות היא הגדלת החיסכון הפנסיוני במאות שקלים בכל חודש", היא מסבירה.

2. להעביר כספים מקופת גמל לקרן פנסיה. עובד שחושש שלא יידע כיצד לטפל בסכום גדול של כסף, יכול להעביר את החיסכון שלו מקופת גמל (שמשלמת בעת הפרישה סכום חד-פעמי גדול) לקרן פנסיה (שמשלמת קצבה חודשית). כך לא רק תגדל הקצבה החודשית בעת פרישה, אלא גם יגדל הכיסוי למרכיב השארים והנכות - כיסוי שאינו קיים בקופות גמל.

נוסף לכך, אפשר לבקש מהמעסיק להמיר רכיבי שכר מסוימים שאינם נכללים בשכר היסוד, לטובת הגדלת הרכיב הפנסיוני.

3. לרכוש "מנות פנסיה". עובדים שפורשים לפנסיה עם סכומים הוניים גבוהים, יכולים לרכוש מחברת ביטוח פוליסת פרט עם "מקדם מובטח", שתבטיח להם סכום קצבה קבוע נוסף (צמוד למדד), למשך כל חייו.

ההערכה היא כי ענף הפנסיה והביטוח יתקדם מאוד לכיוונו של הגיל השלישי, ויציע סל מוצרים רחב עבורו. בין היתר, החברות יציעו טיפול בנכסים, פתרונות סיעוד שונים, תוכניות כלכליות מיוחדות לגמלאים ועוד.

4. להאריך את שנות העבודה. הזדקנות האוכלוסייה פירושה יותר עובדים בגיל פרישה שמרגישים צעירים יותר ובריאים יותר. בשוק העבודה מעריכים שגיל הפרישה לא יעלה שוב, אולם תיתכן מגמה אחרת: עובדים שייצאו לפנסיה יחזרו במהרה לשוק העבודה לפחות למשרה חלקית, ברמות שכר נמוכות יותר.

"אם אני בן 67 וכוחי עוד במותני, אני אשב במזגן ואעשה קצת טלמרקטינג לכמה שעות ביום, למה לא?" אומרת טנא-פרצ'יק. המבוגרים של מחר הרי משכילים יותר מהמבוגרים של היום, תהיה להם נגישות מצוינת למחשבים והם יוכלו לתרום לא מעט מהניסיון שלהם, עבור סכומים נמוכים יותר מצד המעסיק.

הנפגעים: העובדים

מי ייפגע מתרחיש כזה? העובדים הצעירים יותר. השכר הממוצע עשוי לרדת, וכבר כיום יש ועדים שמתנגדים למהלכים דומים.

העובדים הסוציאליים, למשל, מתנגדים לתוכנית של משרד הרווחה לגייס גמלאים כדי להפחית את עומס העבודה. העובדים הרי נלחמים לא רק בעומס אלא גם בשכר המגוחך שלהם, והנה הנהלת משרד הרווחה מצאה פתרון קסם שעלול לסכל את הדרישה הלגיטימית שלהם.

ככלל, העובדים צפויים להתנגד לתוכניות "פרישה מרצון" שנהוגות כיום במקומות עבודה גדולים, משום שהן ייראו פחות ופחות אטרקטיביות.

• זקנה
• פנסיה
• פרישה
• קשישים
• שוק העבודה