ראשי הבנקאות בארה"ב, שהשתכרו סכומי עתק בלי קשר לביצועים בשטח והיו גם ממחוללי המשבר הכלכלי, השליכו גם על ההילה והסטטוס המקצועיים של המקצועות הפיננסים. דומה שהפעם המשבר הכלכלי מייצר "איפוס" וכיול מחדש של הערכים, בכל הנוגע להשתכרות על בסיס אמיתי ומקורקע.
ההבנה שעיסוקים לא יצרניים המושתתים על בלון לא מחזיקים מים מחלחלת בהדרגה בתודעה הציבורית, ועתידה לשנות שיקולים הנוגעים לבחירת מקצוע, ניהול קריירה ולימודים גבוהים.
"גלובס" פנה אל יועצי אסטרטגיה, פסיכולוגים תעסוקתיים ועתידנים, כדי לברר מה יהיו המקצועות והעיסוקים הנחשקים שנולדים היום על גלי המשבר, והאם שיקולים ריאליסטיים של ביטחון כלכלי ידחקו לצד מקצועות פומפזיים וירטואליים ועתירי סטטוס?
חזרה לפשטות, אבל בצורה מתוחכמת
ד"ר אביגדור רימר, ר' החוג לפסיכולוגיה במכללת הגליל המערבי ומדריך בפיל"ת
אני מאמין: "שינויים בבחירת מקצוע מתרחשים כל הזמן בגלים, כאשר ימים של מיתון כלכלי כבד מאיצים אותם והופכים את החשיבה לפחות נועזת. גם ל'מומחי אשורולוגיה' יהיה מקום בעתיד, אבל הכיוון בבחירת המקצוע והלימודים הגבוהים הולך יותר לכיוון הפרגמטי והקונקרטי, עיסוק שמביא לתוצאות.
החשיבה הניו-אייג'ית בנוסח 'תעשה רק מה שאתה אוהב', מפנה את מקומה לחשיבה יותר מנהיגותית בנוסח 'תעשה את מה שצריך לעשות'. כבר היום אני רואה אנשים שמנהלים את הקריירה שלהם משל היו פירמה בפני עצמה, שבודקת ובוחנת שיקולים של כדאיות לנוכח תנאי השוק".
המקצועות שיידחקו לשוליים: "מקצועות כמו ייעוץ פיננסי יאבדו מרמת האטרקטיביות שלהם, גם כיוון שהתגמולים בצדם פוחתים וגם מתוך מחשבה ביקורתית בנוסח: מה הועילו כל אותם אשפים פיננסים? אני גם צופה שמקצועות המבוססים על מחקר טהור יתכווצו.
אמנם קיימת מגמה כללית של 'עולם הולך ולומד' יותר ויותר עם השנים, אולם המשבר הנוכחי נוגס בזוהר של הרעיון לבנות קריירה אקדמית מפוארת ומבוססת על מו"פ טהור, גם לנוכח התכווצותם של תקנים ומשרות במוסדות האקדמיים".
המקצועות שיכבשו את השוק: "עתידנות. לנוכח הטלטלות בשוק, הרי שהחיפוש אחר צורתו של העתיד הולך וגובר. להערכתי, לצד סמנכ"ל השיווק, סמנכ"ל הכספים, סמנכ"ל התפעול, סמנכ"ל הפיתוח וכו', אנו צפויים לראות גם עתידן שיתווסף אל חברי ההנהלה ויסייע למנכ"ל לשרטט ולהעריך תרחישים עתידיים.
על רקע בועת האוויר של המקצועות הפיננסיים, אנו צפויים לראות גם 'חזרה לפשטות', מקצועות שאני מכנה בשם הגנרי 'עושי גבינות ומבשלי יין'. כמובן, שמקצועות ה-CRAFT הללו יהיו יותר מתוחכמים ומבוססי טכנולוגיה, אבל עדיין יהיו אלו עיסוקים של 'בידיים ובחומר'".
ובתחום ההשכלה הגבוהה: "בתוכניות ה-MBA יגברו המסלולים שעוסקים באתיקה עסקית, מתוך הבנה שהמשבר הנוכחי נגרם, לפחות בחלקו, ממוסר עסקי לקוי. בנוסף, נראה גם עלייה בביקושים ללימודי סביבה ואקולוגיה וללימודי עתידנות. לכאורה עתידנות נתפשת כ'לופטגשפט', אבל היום יותר מתמיד הנהלות הארגונים נאלצות לחשוב על מהלכיהן לטווח הארוך ולערוך מודיעין על תסריטי העתיד כדי לכלכל את כיסיהן המתכווצים".
פחות השכלה, יותר ידע סמוי
ד"ר אשר עידן, מומחה לעתידנות ומרצה בלהב, הפקולטה לניהול באונ' ת"א
אני מאמין: "וורן באפט אמר, 'כשכולם בבריכה והמים מגיעים עד הצוואר - לא מבחינים בין עטוי למעורטל. כשהמים יורדים - רואים מי עירום ומי מכוסה'. המשבר הכלכלי הנוכחי משול לירידת מפלס המים במכה אחת, כאשר הוא רק חושף - לא מייצר - תופעות ומגמות שקיימות כבר שמונה שנים. למשל, לפני 20 שנה היה רק קומץ אנשים שצעק כי מפעלי הטקסטיל בקריית-גת מיותרים.
כוחות השוק והמשברים היו אלה שהפכו את הצעקה שלהם לאמיתה. במילים אחרות, היכולת לחזות את שוק העבודה ולפלח את מקצועות העתיד לא קשור ליכולות ניבוי, אלא לקריאה של המציאות הנוכחית כפי שהיא. זוהי בעצם מיומנות שנשענת על האומץ להביט עכשיו על 'הכתובת שעל הקיר'".
המקצועות שיידחקו לשוליים: "האבחנה בין עיסוקים שישגשגו לעיסוקים שיהפכו פחות רלוונטיים מונחת בשאלה: כמה ידע סמוי (Tacit knowledge) הם מחייבים. גם בלואו-טק וגם בהיי-טק יתכווצו כל אותם מקצועות שמבוססים על עבודה שגרתית וידועה המבוססת על תכנים שניתן לרכוש במסגרת לימודית חיצונית כלשהי, עבודות שלא נדרש להן כישרון ייחודי או גאונות של העובד עצמו.
אצל עובדי הכפיים יהיו אלו מסגרים, רתכים או עובדי CNC שיגלו כי משרותיהם מצטמקות לטובת המקצועות האומנותיים (CRAFT) באותה זירה (רתכים בגזים מיוחדים, מייצרי עדשות טלסקופיות ייחודיות, או עובדי ריתוך עדין).
בעולם המדיה יהיו אלו פרסומאים, עיתונאים ואנשי תוכן עם אותה מתת אל (הטאצ' האישי הזה של איש המקצוע) שלא ניתן לרכוש בהכשרה מקצועית חיצונית. אנשי מקצוע כאלה יהיו חסינים לנוכח פגעי המשבר, לעומת עובדים טכנוקרטיים שלבטח ייפגעו כיוון שנפח משרותיהם יצטמצם משמעותית.
גם הביקוש לעובדים במוקדי שירות ותמיכה טכנית ילך ויפחת, גם כיוון שסוג העבודה השגרתית על-פי תרשים זרימה בספר נחוץ פחות (מקצועות שלא דורשים הפעלת יצירתיות או גאונות מבפנים), וגם כיוון שאת התחומים הללו משתלם היום להוציא באוף-שורי נג למזרח. גם מקצועות ההנדסה יהיו במגמת ירידה. מהנדסים הפכו בשנים האחרונות למוצר קומודיטי, כמו פיתות. ההודים והסינים מייצרים אותם לפי חוק המספרים הגדולים, וגם אם 10% מהם יהיו באיכות טובה - ברמת העלויות הם משתלמים יותר למעסיק יחסית למהנדסים שנוצרים במערב".
המקצועות שיכבשו את השוק: "כל המקצועות שיש בהם רכיב אומני-יצירתי. כלל המפתח הוא עיצוב - אין, הנדסה - אאוט; תוכן - אין, תוכנה - אאוט. להערכתי, מקצועות העיצוב התעשייתי, כמו גם מעצבי ממשקי משתמש ומעצבי חוויית משתמש, יגלו עלייה בביקושים, כאשר על-פי מחקרים כבר היום קיימים 200 מיליון אנשים בעולם המתפרנסים מעבודה נושאת אופי חדשני-עיצובי. בזירת ההיי-טק, אני צופה שמקצועות האינטרנט מהדור הישן יפנו את מקומם לטובת מקצועות התוכן כמו, למשל, מפתחי רשתות חברתיות, מפתחי בלוגים ומפתחי אתרי WIKI".
ובתחום ההשכלה הגבוהה: "בטווח הקצר תחול ירידה כללית בביקושים להשכלה גבוהה ללא דיפרנציאציה משמעותית בין המחלקות. עם זאת, בעשור הקרוב נראה עלייה בביקושים לחוג בתקשורת - במיוחד למסלולים העוסקים במדיה החדשה. לימודי ה-MBA יינזקו בשנה-שנתיים הקרובות, אבל יחזרו להיות מבוקשים בטווח הארוך. גם שם מגוון ההתמחויות (משאבי-אנוש, תפעול, כספים, שיווק) יתמקצעו בכיוון הדיגיטלי ויציידו את הסטודנטים במיומנויות חדשות, כמו כריית נתונים (DATA MINING) למשל".
חזרה לתעשייה המסורתית
בני רבן, יועץ אסטרטגי
אני מאמין: "בשנים האחרונות צמחה לצד הכלכלה הריאלית כלכלה לא-אמיתית, שבמסגרתה צצו תפקידים שהמוצר שהם מייצרים וירטואלי או חצי-וירטואלי - אלה צפויים להתכווץ. מנגד, נראה מגמה גוברת של חזרה לתעשייה המסורתית, שבה התשומות והתקורות ממשיות, כאלו שניתן לראות בעין ולמשש ביד".
המקצועות שיידחקו לשוליים: "צפויים פחות ביקושים לברוקרים, מאמנים אישיים ועסקיים (קואוצ'ינג), עו"ד או בנקאים. עסקי נישה בעולם התקשורת והשיווק כמו מרקום, תדמית, מיתוג אישי, וסטייליסטים למיניהם - לא ייעלמו לגמרי, אבל כיוון שאצל הלקוח הדרישה למוצרים מוחשיים תעלה, הרי שבמקביל הביקושים לשירותי 'אוויר' כאלה יפחתו משמעותית".
המקצועות שיכבשו את השוק: "כל אלה שנוגעים למוצרים הבסיסיים, הפשוטים והיומיומיים: לשקית הניילון, ללחם, לפחית התירס וכד'. מכאן, שכל מקצועות ההנדסה: טכנולוגים של מזון, מהנדסי חומרים וכימאים ילכו ויתעצמו. וכמובן, שישנם עיסוקים שתמיד נשארים רלוונטיים כמו מקצועות הרפואה, הסיעוד ותעשיות לוויין אחרות בתחום (פארמה וביוטכנולוגיה), גם לנוכח משבר כלכלי חריף".
ובתחום ההשכלה הגבוהה: "נכון להיום אנו חווים 'פיצוץ של בלון'. לכן, להערכתי, מסלולים מסוימים בתוכניות ה-MBA יצטמצמו (מימון וחשבונאות למשל). במסגרת לימודי חקלאות, המסלולים ההנדסיים יותר (כמו הנדסה חקלאית, השבחת זנים או אגרונומיה) יהפכו אטרקטיביים יותר. לעומת זאת, לימודי מידענות, שהפכו טרנדיים בשנים האחרונות, יאבדו גובה כיוון שהנושא נתפש כמקצוע מותרות לווייני לעולם העסקי". *
