מעט העובדים שמעיזים להתלונן נגד מעסיקיהם בעבר או בהווה, יתפלאו אולי לשמוע כי גם אם הם הקדימו את סיומה של תקופת ההתיישנות על העבירה שבגינה הם מלינים, תקופה זו לא מוקפאת עם תחילתה של חקירה פלילית נגד המעסיק.
למעשה, ישנם 3 חוקי עבודה עם תקופת התיישנות של שנה אחת, שעבירה עליהם נחשבת ל"עבירת חטא" שאינה מחייבת את עצירת תקופת ההתיישנות, גם אם נפתחה בעניין חקירה פלילית מצד משרד התמ"ת. וכך זה קורה: פקחי משרד התמ"ת, בראשותו של השר בנימין (פואד) בן אליעזר, מתחילים בחקירה בעקבות תלונה של עובד או בעקבות פעילות אכיפה יזומה. אך בשל עיכובים הנובעים ממחסור בכוח אדם, המשרד נאלץ לסגור תיקי חקירה גם אם ישנן ראיות ממשיות שהצטברו נגד המעסיק.
על פי נתונים שביקש ח"כ דב חנין מהתמ"ת, ושהגיעו לידי "גלובס", עולה כי 23% מתיקי החקירה שנפתחו נגד מעסיקים בשנים 2005-2008 בגין עבירות על חוק הודעה מוקדמת ואישור בדבר תקופת העסקה, נסגרו מחמת התיישנות. מדובר ב-139 תיקים מתוך 582, אבל גם על אובדן של כסף פוטנציאלי: סכום התביעות עומד על 288,300 שקל, וחלק לא מבוטל ממנו לא נגבה בשל סגירת התיקים.
באופן דומה, 17% מהתיקים הנוגעים לחוק הודעה על תנאי עבודה נסגרו מחמת התיישנות. מדובר ב-254 מתוך 1,461 תיקים, כאשר סכום התביעות הכולל עומד על 1.2 מיליון שקל. באשר לעבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה, 11% מהתיקים נסגרו בשל התיישנות, שהם 384 מתוך 3,083 תיקים. סכום התביעות עומד על 9.2 מיליון שקל.
36 מהתיקים שנסגרו קשורים לחוק שעות עבודה ומנוחה מתייחסים למעסיקים בענפי השמירה והניקיון. המשמעות היא שמדובר בעובדים מהחלשים שיש במשק, שלא זוכים להגנה בשל ביורוקרטיה, תקופת התיישנות קצרה ומחסור בכוח אדם.
"בזמן שהממשלה מדברת על הקמת משטרות עירוניות ובזמן שגירוש העובדים הזרים עולה מיליונים, מצער לראות שאין מספיק תקציב לטיפול במעסיקים עבריינים", אמר ל"גלובס" עו"ד ערן גולן, חבר הנהלת ארגון "קו לעובד", בהתייחס לנתונים אלה.
