זהו, מערכת בחירות קצרה ומעט מוזרה מגיעה הערב לסיומה. עיניי הפעילים בשוק ההון יופנו הערב למדגמים בניסיון לקבל אינדיקציה לגבי זהות ראש הממשלה הבא, אופי הממשלה שתקום, ובחינת השפעותיה האפשריות על הבורסה. טוב, אולי הגזמנו. יתכן שהפעילים בשוק ההון מתעניינים בבחירות, אבל ספק אם הסיבה לכך טמונה בהשלכות תוצאותיהן על המסחר בשווקים.
קשה להאמין שלתוצאות הבחירות הקרובות תהיה השפעה משמעותית על השוק הישראלי. בסך-הכול, למועמדים המרכזיים לראשות הממשלה יש השקפה כלכלית דומה, וככל הנראה מדיניות משרד האוצר תישאר דומה פחות או יותר לזו הנוכחית, ולכן עננת אי הוודאות בבורסה, שמאפיינת בדרך-כלל מערכות בחירות, כמעט ואינה קיימת הפעם.
לעומת מערכת הבחירות הנוכחית, זו שהתנהלה ב-2006 סקרנה הרבה יותר את הפעילים בשוק. הסיבה המרכזית לכך הייתה שעמיר פרץ נחשב אז לאחד המועמדים המרכזיים לתפקיד שר האוצר. למרות ניסיונות שלו להסיר את הדאגות שעלו בשוק ההון, חששו שם שהשקפת העולם הסוציאליסטית שלו תפגע בשוק. בסופו של דבר פרץ מונה לתפקיד שר הביטחון, ומדיניות האוצר לא השתנתה משמעותית לעומת שנים קודמות.
למרות ההערכות על מידת ההשפעה הנמוכה של הבחירות על הבורסה, לא ניתן להתעלם מגל העליות שראינו בשווקים בשבועות האחרונים. בעוד השווקים בעולם נסחרו במגמה מעורבת, בבורסה בתל-אביב נרשמו עליות שערים חדות, תוך התעלמות מקיומו של משבר כלכלי.
עמידים אפילו בפני מלחמות
ישנם פעילים בשוק ההון הצופים כי לבחירות תהיה בכל זאת השפעה חיובית על הבורסה. "בשוק ההון מעריכים שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה ומרוצים מכך", אומר אחד הפעילים. "אחת הסיבות היא שישנה ציפייה שמינויו של נתניהו ימצא חן בעיני המשקיעים הזרים, שאוהבים את המדיניות הכלכלית שלו, ובעיקר זוכרים לו לטובה את מינויו של נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר", הוסיף הגורם. יחד עם זאת, אם נתניהו יקים ממשלת ימין קיצונית, כלל לא בטוח שהמשקיעים בעולם יראו זאת באור חיובי.
ובכל אופן, ספק אם עלייתו של נתניהו לשלטון - אם זו אכן תתרחש - תצליח לשמר באחד העם את הסנטימנט החיובי לאורך זמן. בשנים האחרונות התנהגות השווקים ומצב הכלכלה בעולם, משפיעים על הבורסה בתל-אביב הרבה יותר מאשר אירועים מקומיים. גם השפעתם של אירועי קיצון, כמו מלחמות, הולכת וקטנה. כך לדוגמה, במלחמת לבנון השנייה נפלה הבורסה ביומיים הראשונים ב-10% בקירוב, ותוך זמן קצר היא תיקנה את הנפילות. קל וחומר במבצע עופרת יצוקה אשר כלל לא הורגש בבורסה, שהושפעה בימי המבצע בעיקר מהתנהגות השווקים בעולם.
המשבר הכלכלי העולמי, שגלי ההדף שלו הגיעו גם לישראל, משפיע הרבה יותר מאשר זהות ראש הממשלה או שר האוצר הבא. יחד עם זאת, מדיניות שר האוצר עשויה להשפיע על שוק האג"ח הקונצרניות, שחשוף יותר לפרמטרים מקומיים, ביניהם מדיניות האוצר.
המנוף לא ירים הכול לבדו
שוק האג"ח הקונצרניות שרוי במשבר עמוק: אין גיוסים חדשים, לא ברור אם התיקון החד במחירי האג"ח הוא זמני או קבוע, וגם לאחר התיקון, עדיין רבות מהאג"ח נסחרות בתשואה גבוהה, המשקפת את האמון הנמוך של המשקיעים ביכולת ההחזר של החברות.
לאחרונה הודיע משרד האוצר על הקמת קרנות מנוף, שמטרתן להזרים ביקושים לשוק האג"ח הקונצרניות, ולהוציא אותו מהקיפאון. ישנם גורמים הטוענים כי פיתרון זה הינו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, ולא ישנה באופן מהותי את מצב השוק. אם שר האוצר יחליט להרחיב את הסיוע לשוק האג"ח הקונצרניות, או לחלופין יקטין את סך הכספים שיועברו לקרנות המנוף, תהיה לכך השפעה קריטית על שוק זה.
למי שבכל זאת מבקש לשמור על אופטימיות, נזכיר כי היסטורית וסטטיסטית, הקמתן של ממשלות חדשות נתפסת בחיוב בבורסה. בשמונה מתוך תשע מערכות הבחירות האחרונות - מאז 1981 - נרשמו עליות שערים נאות בשנה הראשונה לכהונת הממשלה, ללא קשר לזהות המפלגה שהרכיבה את הממשלה.
כך לדוגמה, שנה לאחר שאהוד ברק נבחר לראשות הממשלה ב-1999, עלתה הבורסה ב-30% בקירוב, וזאת למרות התפוצצות בועת היי טק שאירעה במהלך אותה השנה. גם מלחמת לבנון השנייה שאירעה בשנה הראשונה לכהונתו של אולמרט ב-2006, לא פגעה בעליות, ובמהלכה עלה מדד המעו"ף בכ-19%.
למרות הנתונים היפים, אין להסיק מכך בוודאות על קשר סיבתי ישיר שמוביל מהקמת ממשלה חדשה בישראל לעליות בבורסה המקומית. סביר להניח שתהיה זו בחירת אובמה לנשיא ארצות-הברית שתשפיע בשנה הקרובה על המגמה בשווקים, יותר מאשר הממשלה שתקום אצלנו בקרוב. בכל אופן, אחרי השנה הקשה שעברה על שוק המניות, חובבי הסטטיסטיקה שבינינו יכולים להתבונן בנתונים, ולשאוב מהם סיבה לאופטימיות.
