ח"כ כץ הוציא היום אחה"צ הודעה לעיתונות מטעמו בה הוא מכחיש מכל וכל "כי רכש בעצמו, או על ידי מישהו מטעמו, מניות בחברת ישראמקו במועדים האמורים כפי שהשתמע מהפרסומים היום בחלק מאמצעי התקשורת".
לפי ההודעה, "בידי ח"כ כץ מניות שנרכשו בחברה זו לפני מספר שנים ועל כך הצהיר בהצהרת ההון שנמסרה לכנסת כנדרש בעת היבחרו... מניות אלו נרכשו שנים לפני מציאת הגז באתר".
בהודעה לעיתונות, עליה חתום דוברו של כץ, נכתב עוד: "ראוי שייבדק למי יש אינטרס לנסות לטפול על ח"כ כץ האשמות שווא בתחום שוק ההון בדיוק בשעה שוועדת העבודה והרווחה שהוא עומד בראשה עומדת לקבל את הסמכויות בכל הנוגע לחיסכון ארוך הטווח... מאחר וחיים כץ נודע באקטיביזם חקיקתי לטובת ההגנה על החוסכים בקרנות הפנסיה ובקופת הגמל. ייתכן שפעילות זו הייתה לצנינים בעיני מאן דהו".
ח"כ כץ הודיע כי הוא בוחן את האפשרות להגשת תביעת דיבה כנגד המעורבים בדבר.
רשות ני"ע פתחה בבדיקה פנימית
רשות ניירות ערך, בראשות פרופ' זוהר גושן, עורכת בדיקה פנימית הנוגעת לחשדות לפיהן חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד), ושני בכירים בכדורגל הישראלי ביצעו עבירות הנוגעות למידע פנים במניית ישראמקו. על פי החשד, לשלושה היו בעבר קשרים עם בעל השליטה בחברת ישראמקו, קובי מימון.
ישראמקו היא אחת השותפות בקידוח הגז "תמר 1" שמול חופי חיפה. ב-11 בינואר, בשעות הערב, פרסמה החברה הודעה על הימצאותם של סימני גז בקידוח, אולם כבר במהלך אותו יום, עוד לפני פרסום ההודעה, זינקה מניית החברה בכ-19%.
בימים שלאחר פרסום ההודעה זינקה מניית ישראמקו בעשרות אחוזים, עד להכרזה על קידוח תמר כתגלית גז. כעת בדיקת הרשות נסובה סביב השאלה האם חלק מהמשקיעים, וביניהם כץ ושני הגורמים בענף הכדורגל, רכשו את המנייה כשזו עוד נסחרה בשערים נמוכים, טרם הודעת החברה לבורסה.
בכירי הכדורגל לא זומנו לתשאול
בתגובה לדברים אמר מימון ל"גלובס" כי הוא "דוחה בתוקף ובאופן נמרץ כל חשד למעורבות כלשהי מצדו בפרשה שהתפרסמה בעיתון". מישראמקו עצמה נמסר עוד כי "השותפות דיווחה כדין ובתיאום עם יתר השותפים לרישיונות את כל הדיווחים הנדרשים. לשותפות לא ידוע על החקירה המצוינת בכתבות בעיתונים, ובכל מקרה לא נעשתה כל פניה רשמית לשותפות בעניין החקירה המתנהלת כביכול על-ידי רשות ניירות ערך".
כיוון שבשלב זה עדיין מדובר בבדיקה פנימית של הממצאים, שני בכירי הכדורגל הישראלי, טרם זומנו לתשאול ברשות. באשר לח"כ כץ, כדי לזמנו לתשאול נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וזאת בשל החסינות הפרלמנטרית שמוקנית לו על פי חוק, מתוקף תפקידו. ההערכות הן כי רשות ניירות ערך כבר פנתה אל מזוז כדי לקבל את אישורו, וזה טרם נענה. במשרד המשפטים סירבו להגיב והבהירו כי אין בכך להכחיש או לאשר דבר.
בתגובה אמר היום כץ ל"גלובס" כי הופתע לגלות את הידיעה בעיתון: "פירוט תיק ניירות הערך שלי נמסר עם היבחרי לכנסת ה-18 ונמצא בכספת ביחד עם הפירוט של יתר חברי הכנסת. הפעם האחרונה בה רכשתי מניות ישראמקו הייתה לפני 4 שנים. הרשות יכולה בצורה מאוד פשוטה ומהירה, בלחיצת אנטר אחת, לוודא את זה".
בדיקת הרשות מתבססת על ממצאים שעלו ממערכת חדשה בה החלו להשתמש שם לפני כשנה. המערכת מאתרת לא רק תנודות חריגות בניירות ערך, אלא גם מזהה מיהו הברוקר שביצע פעולה מסוימת, ומיהו הלקוח עבורו בוצעה הפעולה. בשלב זה עדיין לא ברור מיהו הברוקר שביצע את רכישת המניות עבור החשודים, אך ידוע כי לא מדובר בחדר העסקאות של אחד הבנקים, אלא בזה של אחד מבתי ההשקעות.
מתחילתך השנה זינקה מניית ישראמקו ביותר מ-1100%, וזאת על רקע גילוי שני מאגרי גז שהוכרזו כ"תגלית גז", בהם היא שותפה בשיעור של 28.75%. בקידוח "דלית", שנמצא מול חופי חדרה, ישנן לפי הערכות ראשוניות 14 מיליארד מטר מעוקב של גז, ובקידוח "תמר 1", יש לפי ההערכות הראשוניות 142 מיליארד מטר מעוקב. בימים אלה מבוצע קידוח האימות במאגר "תמר 1", שיספק אומדן מדויק לגבי היקף רזרבות הגז במאגר. תוצאות הקידוח צפויות להתפרסם בקרוב.
