רבותי, שוב יצאנו מטווח האינפלציה - לתשומת לב בכירי בנק ישראל: בעוד אתם חוגגים את חזרת האינפלציה לטווח הרצוי, שוב יצאנו מהטווח, אבל הפעם מהצד השני!
במשך שנים היה "יעד האינפלציה", היעד המרכזי של בנק ישראל. השאיפה הייתה להיות בטווח שבין אחוז אחד לשלושה אחוזים. המדיניות המוניטארית, במרכזה ריבית בנק ישראל, כוונה בראש ובראשונה להשגת יעד זה, ולשמירתו.
עליית מחירי הדלק והסחורות תרמה במחצית הראשונה של 2008 לפריצה משמעותית של יעד האינפלציה והדירה שינה מעיני בכירים בבנק. קריסת שוק המט"ח המקומי והמשבר שהלך והתעצם תרמו לחשש מקבלי ההחלטות בבנק ואפילו לפני חודשיים, כשהמשבר כבר היה בעיצומו ולכל בר דעת היה ברור שיש להפחית את הריבית באופן חד, היו בכירים בבנק שביקשו בתוקף להמתין לעוד התפתחויות בטענה ששד האינפלציה הנורא, טרם חזר לבקבוק.
המבשרים
שוק ההון מקדים בדרך כלל את הנתונים הכלכליים. שוקי ההון בעולם החלו לרדת בטרם התגלתה חומרת המשבר הפיננסי. גם העליות בשוק מתחילות בדרך כלל לפני שמתחילה ההתאוששות הריאלית.
שוק האג"ח מלמד בדרך כלל על התחזיות לקצב אינפלציה, בטרם מתגבשת ההערכה הריאלית, והנה כבר יותר מחודש מגלם המסחר באג"ח אינפלציה שלילית - דפלציה.
מזה כחודשיים מתעתעים נתוני הדיור במדד המחירים לצרכן, שאינם יורדים בקצב בקצב הנתונים האחרים המרכיבים אותו, ומסתירים את מה שכולנו בשוק ההון כבר יודעים, המשק נכנס לדפלציה.
מדד נובמבר שיתפרסם היום, כנראה יישר את הקו. במקרה הטוב הוא ינוע סביב -1%-. במקרה הפחות טוב הוא יהיה נמוך. גם מדד דצמבר יהיה שלילי: הוזלות במחיר הדלק, מחירי סוף עונה ואפילו ירידה במחיר הפירות והירקות.
המיתון אליו נקלענו כמעט בעל כורחנו עשוי לגרום למצב שבו האינפלציה בשנת 2008 כמעט ולא תחרוג מהיעד המקורי. זאת לאחר שרק לפני חמישה חודשים איימו עלינו שהאינפלציה תהיה גבוהה - פי שניים מהגבול העליון של טווח היעד.
מסוכן לא פחות
הדבר החשוב בתהליך קבלת החלטות ובהתמודדות עם משברים כלכליים הן תחזיות האינפלציה לשנה קדימה.
לי אין ספק, ומדד נובמבר יוכיח זאת באופן חד משמעי, שאחרי שחצינו לרגע את הטווח העליון של יעד האינפלציה, ועוד בטרם הספקנו להתבשם מכך שסוף סוף האינפלציה נמצאת בטווח, אנו מוצאים את עצמנו מצידו השני של הטווח, צד הדפלציה. מסוכן לא פחות, אולי אף יותר.
הדולר המתעתע והגלגל שנעצר
בנוסף לכך שער הדולר ממשיך לתעתע ומטריד את בנק ישראל. התחזקות האירו בשבוע שחלף (תהליך ספקולטיבי לחלוטין שמקורו בפוזיציות טרום חג המולד), תרמה לנסיגה בשיעור 3% מרמות השיא שאליהן הגיע הדולר כנגד השקל.
שיהיה ברור. בנק ישראל מעוניין בדולר גבוה. גם אם לא הצהיר על כך, כל הפעולות שבהן נקט בעת האחרונה מעידות שזה חפצו.
הכול מדברים על האתגר הגדול העומד בפני קובעי המדיניות ברחבי העולם בהתמודדותם עם השלכות המשבר: רגולציות, תקנות וסביבת ריבית שואפת לאפס. הכול על מנת להניע מחדש את גלגל הענק שנעצר.
ריבית אפס
גם בישראל אנו בדרך להפחתות ריבית נוספות. המדד שיתפרסם הערב, שער הדולר הנמוך והקיפאון במשק, כולם מצביעים על הצורך בהפחתת ריבית מיידית - מנה אחת לפחות לפני סוף החודש ומנה שנייה במועד.
בנק ישראל ידע לדרוש מהמערכת הפוליטית להחליט מהר על רשת ביטחון בטענה שכול יום שחולף מגביר את הסכנה ואת הנזקים, קל וחומר לגבי מדיניות הריבית. התנאים ידועים וברורים כשמש ואין שום טעם להמתין עוד.
אמת, ישראל מעולם לא התמודדה עם סביבת ריבית אפסית והנעלם גדול, אולם זה הזמן. אין טעם לגרור את הנושא על פני שלושה חודשים עד שיתבררו מימדי המיתון, היקפי הפיטורים וכמות חדלות הפירעון בשוק האג"ח.
כמו שידע לדרוש מהמערכת הפוליטית לבצע במהירות את המוטל עליה, כך חייב בנק ישראל לבצע במהירות את המוטל עליו.
* יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
