נהג שנתפס על ידי שוטר תנועה מדבר בטלפון הסלולרי שלו תוך כדי נסיעה וקיבל דו"ח לתשלום של 1,000 שקל יקבל פיצוי מהמדינה של 5,500 שקל.
ו', תושב חדרה, קיבל לפני כשנה דו"ח תנועה על כך שהשתמש במהלך נהיגה בטלפון הסלולרי שלו. סכום הדו"ח: 1,000 שקל. כמו אזרח טוב, ו' שילם את הדו"ח חודשיים לפני המועד הסופי. לא עברו מספר ימים, והוא קיבל מכתב מהמרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות שמודיע לו שעליו לשלם עוד 500 בגין ריבית פיגורים, כיוון שלא שילם את הדו"ח בזמן.
ו' מיהר לדואר בחדרה, ושם גילה שהפקידה הוציאה בטעות קבלה על תשלום הדו"ח על שם אדם אחר. אלא שבדואר הטילו את האחריות על משטרת ישראל, וטענו שהיא זו שאחראית על הוצאת הדו"חות. ו' נאלץ לשלם 1,500 שקלים כדי להימנע מדרישות נוספות.
ו', שנפל בין הכיסאות, החליט ללמד לקח את הרשויות והגיש נגדם תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ודרש פיצוי של 11,500 שקל.
המרכז לגביית חובות טען להגנתו כי הם לא עודכנו על תשלום דו"ח התנועה ששילם וכי התקבלה קבלת תשלום של 1,000 שקל על שם אדם אחר. בדואר הטילו את האשמה על ו', כיוון שלא תיקן את הקבלה השגויה בתוך 24 שעות במוקד של דואר ישראל.
הרשם הבכיר שדן בתביעה, נדים מורני טען, כי התובע ו' התנהג כפי שכל אדם סביר והגון היה נוהג ושילם את הקנס במועד, ולאחר שהתברר הטעות שעשתה פקידת הדואר הוא פנה למרכז לגביית קנסות ופנה לאחר למנהלת הדואר בחדרה ושטח בפניה את המקרה.
השופט מתח ביקורת נוקבת על הנתבעים שלא טרחו למצוא פתרון ראוי לפניותיו. "יש להצר על כך שעל אף התנהגותו הנורמטיבית של התובע ופניותיו לגורמים הרלוונטיים, אך אחד מהם לא מצא תרופה למצוקתו", ציין הרשם מורני.
הרשם הביע תמיהה על כך שהמרכז לגביית חובות ידע על קיום הבעיה של ו' אבל אצה לו הדרך לדרוש את ריבית הפיגורים בסך 500 שקל במקום להמתין ולנסות לפתור את העניין.
"תמוה עוד יותר התנהגותה של הנתבעת 1, (רשות הדואר) אשר יצרה את הבעיה עקב רשלנות מטעם מי מפקידיה והיא לא ניסתה ולא הצליחה לפתור את מצוקתו של התובע בדרך כלשהי וזרקה אותו לכל הרוחות", הדגיש הרשם.
הוא פסק, כי הנתבעות ישלמו ל-'ו' את סכום הדו"ח 1,500 שקל ועוד 4,000 שקל פיצוי.