יש מי שמרוויחים מהמבצע הצבאי ברצועת עזה. הלחימה הנוכחית מעניקה הזדמנות פז לחברת אלביט ולתעשייה האווירית - לבדוק "על רטוב" את מערכות הנשק שהן מייצרות. עשרות אמצעי לחימה חדשים נמצאים בשימוש צה"ל, ולחימה ברצועה מהווה מעין בדיקת כלים מעשית. חיל האוויר, למשל, מטיס מל"טים מתוצרת התעשיה האווירית, מצוידים במערכות של אלביט, לגיחות בלתי פוסקות מעל שמי עזה.
הבעיה של אלביט עשויה להיות התנגדות של מדינות וחברות בעולם לעשות איתם עסקים. דעת הקהל השלילית על הפעולה הישראלית בהחלט יכולה לגרום לחרם מסוים על אלביט. בטורקיה, לדוגמא, כבר החלו ניצנים של פעילות פוליטית נגד שיתוף פעולה עם אלביט.
האתגר בשנה הקרובה ליצואניות הנשק הישראליות יהיה הגדלת המכירות ופיתוח אמצעי לחימה חדישים. הלקוחה הגדולה ביותר היא כמובן ארצות הברית, שמהווה כשליש מסך כל ההכנסות מייצוא הנשק הישראלי. כניסתו של אובמה לבית הלבן והיציאה העתידית מעירק עשויות לפגוע בהיקף הרכש של האמריקנים.
עם זאת, ארצות הברית כנראה לא תצא מעירק לפני שנת 2010, ובשנה הקרובה נראה שלא צפויות ירידות בהיקף המכירות של החברות הישראליות, שמתעסקות בייצור מערכות לחימה כוללות. אלביט משתמשת בשיתוף פעולה בין כל חברות המשנה שלה, כדי לייצר מערכות טוטאליות, ולכן לא צפויה להיפגע.