נציגי לשכת יועצי המס עתרו היום (חמישי) לבג"ץ נגד חבילות הסיוע שהציגו הממשלה – בטענה שהן מפלות בין העובדים השכירים לעובדים העצמאים. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור דץ ויוסי אור-הכהן, הטוענים כי על הממשלה להעניק לעצמאים ולבעלי השליטה רשת ביטחון זהה לזו שנפרשה עבור שכירים.
"פעולותיה המפלות של המדינה בין קבוצות שונות מקרב תושביה באופן פסול, מזכירה, למרבה הצער, את סיפור הילדים המפורסם 'סבתא בישלה דייסה"", נכתב בעתירה. "המדינה העניקה הטבות סוציאליות לשכירים, שלא הייתה להם תקופת אכשרה מספקת לצורך קבלת דמי אבטלה. ניתנו גם הטבות סוציאליות לשכירים בני הגיל השלישי (מעל גיל 67) ושכירים נוספים שהחוק לא מאפשר להעניקם. ולמי לא נשאר? לעובדים העצמאים ולשכירים בעלי השליטה בחברות מעטים".
לדבריהם, הוראות הביטוח הלאומי מאפשרות למדינה לכלול את העצמאים ובעלי השליטה בקבוצת הזכאות לדמי אבטלה – או לפרוש עבורם רשת ביטחון סוציאלית במקרים חריגים, כפי שעשתה עבור השכירים.
"מדובר באפליה ובחוסר שוויון", טוען יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. "לא יעלה על הדעת שאנחנו חיים במדינה אחת לשני עמים: שכירים, שהמדינה דואגת להם בצדק רב לפיצוי בסיסי בעת משבר; ועצמאים ובעלי שליטה אותם המדינה מפקירה לחלוטין, במיוחד לאור העובדה שכאשר יסתיים המשבר, הם אלו שיצטרכו לקלוט מחדש את מיליון השכירים המובטלים, להחזיר את המשק לפעילות ולהניע את הכלכלה שלנו, לרווחת כלל אזרחי וילדי ישראל".
"לכל האוכלוסיות נמצא מענה מתוך מנגנון הביטוח הלאומי", כך עלה בעתירה. "לשכירים ניתן חל"ת, למובטלים ניתנה הארכת דמי אבטלה, לפנסיונרים ניתנו מענקים ולנכים ניתנה הארכה אוטומטית של הקצבאות. רק עם העצמאים מנסים לבנות מנגנוני פיצוי ומענקים שאינם קבועים בחקיקה, הליך מסורבל, ורצוף כשלים.
"מדוע המדינה מנסה בכל דרך להוסיף ולהתנער מהעובדים העצמאים, כאשר גם הגוף המייעץ למדינה בנושא זכויות סוציאליות, המוסד לביטוח לאומי, טוען בדיונים בכנסת כי יש לפצותם בדיוק כמו את השכירים, ולתת להם דמי אבטלה?", הוסיף גינדי. "לפי דו"ח של ועדת הקורונה בכנסת, בשמונת העשירונים הנמוכים ההכנסה הממוצעת של עצמאים נמוכה מזו של שכירים. רק בשני העשירונים העליונים ההכנסה הממוצעת של עצמאים גבוהה יותר", סיכם.