המועצה הישראלית לצרכנות הגישה אתמול (א'), התראה טרם נקיטת הליכים לבעלי פאבים שונים ברחבי הארץ. בגלל סירובם להעמיד לרשות המבלים מי שתייה בחינם. על פי המידע שהגיע למועצה עולה, כי צרכנים אשר הגיעו לבילוי בביתי עסק, פנו וביקשו כוס מי ברז, אך בקשתם סורבה, וצוין בפניהם כי אין במקום ברז וכי היה והם מעוניינים לשתות מים, האפשרות היחידה העומדת בפניהם היא לרכוש בקבוק מים מינרליים בעלות של 15 שקלים.

על פי חוק בנינים ציבוריים (מתקני שתיה למים צוננים), תשמ"ז-1986, עולה כי: " לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בנין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מיתקן שתיה". אלא שלפי עדויות שהצטברו במועצה, הדבר לא נאכף והמבלים נאלצים לשלם לא פעם עלות זהה או דומה לעלות חלק מהמשקאות האלכוהוליים, כך שרכישה של משקאות קלים מטילה עלויות נכבדות על הצרכנים הצעירים המגיעים לבית העסק.

 מחיר "שוט" אלכוהול בבר במרכז הארץ נע כיום בין 15 ל-30 שקלים (תלוי בסוג), ומחיר בקבוק משקה קל הוא כ- 16 שקלים בממוצע, ואף וכול להגיע גם ל-25 שקלים לבקבוק קטן של משקה קל.

ממוצע המחירים של בקבוק מים מינרלים קטן נע סביב ה-15 שקלים, ובחלק מהפאבים בישראל יכול להגיע גם ל-20 שקלים. מדובר במחיר גבוה שאותו נאלצים לספוג, מי שמוגדר כ"נהג תורן" שלא אמור לשתות אלכוהול, וגם מי שאוהב את הבילוי, אבל נמנע משתייה חריפה.

בעבור אלה האחרונים, כאמור, הבילוי יכול להפוך יקר במיוחד. מה שיכול היה להקל על החשבון והיה נהוג בכל הארץ, זה קנקן מים מהברז ללא תשלום. אולם על פי העדויות שהגיעו למועצה לצרכנות, ישנה תופעה מתרחבת במסגרתה חלק מהברים מסרבים לספק מי ברז לשתייה, או להתקין מכשירי מים מצוננים, ומחייבים את הבאים לקנות מים מינרלים, כאמור, במחירים גבוהים. "מתעוררות מספר סוגיות בעייתיות, שלא כולן מתוך דיני הגנת הצרכן, אך חשובות לא פחות", ציינו במועצה.

קהל שבוי שמבצעים עליו מניפולציה של מחיר

במועצה לצרכנות אף מציינים כי הבעיה מחמירה משום ש"מרבית הברים אינם מפרסמים את המחירים באינטרנט, ועל כן הצרכן (המוחלש – צעירים בדרך כלל לפני, במהלך או אחרי שירות צבאי) מגיע למקום, מקבל תפריט ומגלה המחיר. מדובר בקהל שבוי שמבצעים עליו מניפולציה של מחיר. אחרים מחויבים כאמור לקנות מים במחיר מופקע".

יש לציין כי סעיף. 2 (א) (13) ו- 2 (ב) לחוק הגנת הצרכן עונה לעניין הטעיה, במועצה מציינים שסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן עונה לעניין השפעה בלתי הוגנת בהקשר של קהל שבוי שמגיע למקום: "לפעמים למסיבה המאורגנת אפילו על ידי בתי הספר. ואין להם אפשרות אחרת לשתות. במקום חם נורא והם מחויבים לקנות מים במחיר מופקע".

באחת התלונות שהגיעו למועצה לצרכנות נטען כי: "המועדון אינו מאפשר הכנסת שתייה כלשהיא-כלומר, אסורה הכנסת בקבוק שתייה, והמטרה היא כמובן שהרקדנים יאלצו לקנות בקבוק מים במחיר מופקע. בתוך המועדון בו אין מי קולר או ברזייה". במועצה לצרכנות טענו כי הדבר מנוגד לחוק, ועל המועדון נגדו הוגשה התלונה -לפצות את המבלים שהתלוננו.

בתלונה נוספת, בה נקבע כי המועדון עבר על החוק ויש לפצות את המבלה נכתב "במהלך הבילוי במועדון, שתיתי לשוכרה, ולצערי, בבואי לבקש מים מהברמנים בבר המועדון בהתאם לחוק, נתקלתי בסירוב בוטה ביותר. נאמר לי: 'אנחנו רק נותני שירות, אם אתה רוצה מים, או שתקנה בקבוק (של 500 מ"ל) ב15 שקלים, או שתלך ותשתה מהשירותים'. הבהרתי לברמן שהוא עובר על החוק, וכי אני עתיד להתלונן, הוא הרים עליי את קולו, וטען שהוא סטודנט למשפטים ושהוא יודע מה החוק אומר. למוטב לציין שגם אני סטודנט למשפטים".

בעלים שותף של אחד מהפאבים המוכרים בתל אביב אליו פנינו אמר, "אני לא יודע כמה התופעה רחבה אבל זה לגמרי קיים. בסוף אנחנו עסק לכל דבר ,ולא מתפקידנו להיות במקום שבו המדינה למנסה לייצר נורמות". הוא הוסיף גם ש"באמת מפתיע מישהו שהמטרה פה זה להרוויח כסף? אז יש כאלה, אגב לא אצלנו, שעושים כל מני מהלכים כדי שהלקוח יקנה וישלם כל הזמן, והחליטו לא לספק מי ברז וקנקנים. בטח בפאבים שזה לא מסעדה רגועה. בכלל זה חוצפה לחשוב שצריך לדרוש ממני לספק משהו, כל דבר בחינם. זאת הפרנסה שלנו".