סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי רק 16% מהמגזר הערבי המשיכו לעבוד מהבית עקב משבר הקורונה, לעומת 28% בציבור היהודי. כמו כן, יותר עובדים ערבים פוטרו או הוצאו לחל"ת מאשר עובדים יהודים.
הפער הדיגיטלי בין המגזר הערבי לציבור היהודי הוא רב-מימדי ובא לידי ביטוי בנגישות הפיזית לרשת האינטרנט, בתכנים הייעודיים לשפה הערבית וברמת האוריינות הדיגיטלית. תשתיות התקשורת כמו רוחב הפס וציוד הקצה, לצד המיומנויות והכישורים המאפשרים שימוש מיטבי באינטרנט, תקועים הרחק מאחור.
הנתונים מדברים בעד עצמם: לפי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2018, רק 31% מהאוכלוסייה הערבית לעומת 53% מהאוכלוסייה היהודית השתמשו באינטרנט לצורכי עבודה. בשנת 2017 שיעור השימוש באינטרנט מהמחשב בקרב האוכלוסייה הערבית עמד על 50%, לעומת 72% באוכלוסייה היהודית. גם אופן השימוש שונה: בעוד האוכלוסייה היהודית גולשת באינטרנט לטובת צרכים פונקציונאליים, האוכלוסייה הערבית משתמשת בו בעיקר לרשתות חברתיות ולבידור.
אין ספק כי עולם העבודה מתקדם בצעדי ענק לעידן הדיגיטלי, ונראה שבזמן הקרוב עבודה מרחוק תהפוך לשגרתית ורווחת יותר, אך הפער בהשתלבות החברה הערבית בענפי המשק עתירי הדיגיטציה רק ילך ויעמיק אם לא נפעל. הציבור הערבי בישראל רוצה להתאים עצמו לעבודה מרחוק. למרות האוריינות הדיגיטלית הנמוכה יחסית, אנו עדים לנכונות גבוהה מצד רבים מהעובדים ודורשי עבודה להשתתף באירועים דיגיטליים של משרד העבודה כמו וובינרים, הרצאות זום, סדנאות לשיפור המיומנויות הרכות וקורסי הכשרות. יחד עם זאת, קשיי הקליטה והחוסר בתשתיות מתאימות מערימים עליהם קשיים ומובילים למיעוט משתתפים ואף לביטול הכשרות.
המשבר הנוכחי מהווה הזדמנות חד פעמית לקפיצת מדרגה בתחום הדיגיטלי של כלל החברה בישראל, אך של החברה הערבית בפרט. כדי להבטיח שהיא תתרחש, יש להקצות משאבים ותקציבים משמעותיים לצמצום הפערים, תוך תיאום עם הרשויות המקומיות הערביות וארגוני החברה האזרחית. רק כך ניתן יהיה לחולל שינוי אמיתי לטווח הארוך, ממנו תצא נשכרת לא רק החברה הערבית - אלא החברה הישראלית כולה.
* ד"ר חדאד חאג' יחיא היא ראשת התכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה ושותפה בקרן פורטלנד. גל יעקובי היא מנהלת תחום בכיר תעסוקת חברה ערבית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים