"הכלכלה הישראלית והאזרחים ייהנו מפירות הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל ויחושו אותה באופן ברור בסוף שנת 2010, אז נקבל שוק מקרקעין יעיל יותר עם תהליכים מואצים, שקוף יותר ובעיקר ירידה במחירי הדיור, לרבות באיזורי הביקוש בהם המחירים הפכו לבלתי נסבלים".
כך אומר בראיון בלעדי למוסף הנדל"ן של "גלובס" ח"כ כרמל שאמה (ליכוד), יו"ר ועדת המשנה לרפורמה במינהל, שגיבשה והניחה את הצעת החוק על שולחן הכנסת.
"הרפורמה היא תרופה למחלה לא פשוטה ולא משכך כאבים מיידי, לכן השפעתה תהיה הדרגתית אך מואצת בשנים הקרובות, עד למיצויה המלא. אין ספק שבחודשים הקרובים לא תורגש השפעה ניכרת. ניתן להעריך שראשונים ירגישו את השינוי הפעילים בשוק המקרקעין והבאים במגע ישיר עם רמ"י (רשות מקרקעי ישראל - ר.פ)", אומר שאמה.
"יהיו נכסים ספציפיים שמחירם יעלה עקב אפשרות למימוש זכויות רחב יותר באופן מהיר וזול יותר, אך המחיר הממוצע למ"ר מבונה יירד. הרבה מהרפורמה הזו תלוי באישור ויישום הרפורמה בוועדות התכנון והבנייה, שרה"מ החל לקדם בימים אלו. עם השלמתה אין ספק שהיצע המקרקעין ילחץ את המחירים כלפי מטה באופן ברור".
כיצד יושפעו הכנסות המדינה מהרפורמה? האוצר מוותר על הכנסות גדולות שקיבל מהחוכרים דרך המינהל.
"הכנסות המדינה בטווח הקצר יגדלו, אך הרפורמה אינה מוטת הכנסות מדינה ויעדיה הם רחבים ואסטרטגיים, לטווח ארוך. הצלחת הרפורמה תביא לגידול בלתי נתפס ובלתי ניתן להערכה בשורת הכנסות המדינה, כך שכל ויתור על אגרות עתידיות יחשב כוויתור על אגורות בעסקת מיליונים".
"התעמולה נוהלה נגד הרפורמה בסיסמאות חסרות בסיס, ומצד שני קשות להפרכה ציבורית בשתי דקות בראיון ברדיו או בטלוויזיה. הסיסמה המובילה הייתה 'מוכרים את המדינה', 'מוכרים את הפיתוח העתידי'. מראש לא הייתה כוונה או יכולת למכור את כל שטחי המדינה, והגבלת הרפורמה ל-400 אלף דונם אינה שינוי מהותי אלא תודעתי הסברתי. איתו או בלעדיו הרפורמה תיושם באותה מידה בשנים הקרובות, שכן כדי לסבר את האוזן, כל שטחה של העיר רמת גן הוא כ-13,200 דונם, כולל הפארק הלאומי. אין שום סיכוי שעד 2014 נגיע לגבול ה-400 אלף דונם. המשמעות היחידה היא שבעוד 30-40 שנה יצטרכו להגדיל את המגבלה בחקיקה, אך כבר היום ניתן לומר בביטחון כי גם לאחר מיצוי הרפורמה, למעלה מ-90% מקרקעות המדינה יוותרו בידי המדינה".
הצעות רבות לרפורמות במינהל מקרקעי ישראל נשארו במהלך השנים במגירות. כיצד התאפשרה פתאום העברה כל כך מהירה של רפורמה כל כך משמעותית?
"התשובה פשוטה: זה היה הנושא המבני-כלכלי החשוב ביותר לרה"מ, שמבחינתו הרפורמה היא שחרור חסם, תיקון עיוות היסטורי ופלטפורמה ליצירת אין סוף מנועי צמיחה למשק. צוות מאה הימים עסק בנושא, זה הנושא הראשון שהממשלה דנה בו, וכן הועלה בכל ההסכמים הקואליציוניים. כישלון באישור הרפורמה היה מחייב את רה"מ לבצע רפורמה במבנה הממשלה".
