הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל תוקף במכתב חריף ששלח לאחרונה לדירקטוריון בנק דיסקונט את התנהלותו הלקויה של הבנק, ומבהיר לראשיו כי הרחיבו את פעילות הבנק באופן חד מדי, מבלי להביא בחשבון במידה מספקת את יחס הלימות ההון הנמוך מדי שלו. כך נודע ל"גלובס". בדיסקונט סירבו היום להתייחס לנושא.
לאחר פרשת בנק הפועלים, בנק ישראל פותח חזית חדשה מול דירקטוריון בנק דיסקונט, ושם על הכוונת את אופן הניהול של הבנק השלישי בגודלו במדינה. לפני כשלושה שבועות שלח הפיקוח על הבנקים בראשות רוני חזקיהו מכתב שהופנה במישרין ליו"ר דיסקונט, שלמה זהר, ולכל אחד מחברי הדירקטוריון. במכתב נטען כי דרך ניהול הבנק לא לקחה בחשבון במידה הראויה את בעיית יחס הלימות ההון הנמוך של דיסקונט, על אחת כמה וכמה ביחס לדרישה של בנק ישראל להעלותו עד לסוף השנה ל-12%.
לטענת בנק ישראל, הניהול המרחיב של הבנק - במטרה להביא להרחבת הפעילות שלו, בהובלת הדירקטוריון - לא התחשב מספיק בכך שלבנק אין מספיק הון לעמוד ביעד ההלימות, ומכאן שתכנון וניהול הבנק היה לקוי.
עם זאת, בדיסקונט, שבשליטת משפחת ברונפמן וקבוצת שראן, מודעים לסוגיית הלימות ההון, ופועלים לטפל במצב כאשר לשני בעלי השליטה ברור שיש להזרים הון לתוך הבנק. ואולם, הגורמים השונים בגרעין השליטה חלוקים בדבר האופן בו יש לעשות כן.
בהקשר זה, נציין כי רובין שראן, המחזיק 9% מבנק דיסקונט, שמהווים 40% מקבוצת גרעין השליטה, הביע לאחרונה נכונות להזרים כסף פרטי, במטרה להיענות להנחיית המפקח על הבנקים להגדיל את הלימות ההון של הבנק. ואולם, השותף הבכיר בגרעין השליטה, משפחת ברונפמן בהובלת מתיו ברונפמן, הביע התנגדות למהלך ומנסה לגייס משקיע שירכוש חלק מגרעין השליטה, ויוכל לעמוד בדרישות ההון ובמבחני הכניסה של בנק ישראל.
במסגרת חובת הבנק להגדיל את הלימות ההון שלו, עומדות בפני בעלי השליטה כמה אפשרויות: האחת היא לגייס שותף שירכוש חלק ממניות גרעין השליטה משני השותפים, או רק ממשפחת ברונפמן. בכספי המכירה ישתמשו להשתתפות בהנפקת זכויות הדרך השנייה היא לבצע הנפקת זכויות תוך הזרמה של כסף פרטי.
