ש' ( 57), גדל באחת השכונות הקשות של יפו. בכיתה ט' עזב את הלימודים והתחבר לסוחרי סמים. הוא הפך בעצמו מכור לסמים קשים, ובגיל 27 נידון לרצות עונש מאסר של שמונה שנים בגין ייבוא וסחר בסמים. בשל התנהגותו ש' נדד בין בבתי הכלא הקשים בישראל: באר שבע, עתלית, שאטה ותל מונד. לקראת סיום ריצוי עונש המאסר שלו הוא החליט לעשות מהפך בחייו, נגמל מסמים, השתקם, התחתן, נולדו לו שני ילדים והוא הפך בעצמו לחונך ומדריך אסירים.
עם שחרורו בשנת 1995 ש' הקים עסק לעבודות גבס, ועשה חיל. האסיר לשעבר רכש דירה בצפון תל אביב, רכב יוקרתי, ניהל את עסקו ובמקביל הפך למדריך "עמית" מטעם הרשות לשיקום.
בשנת 2002, שבע שנים לאחר שחרורו מהכלא, ש' זכה בפרויקט ביצוע עבודות גבס עבור חברת חשמל, שבנתה את בית חברת החשמל החדש בתל אביב. במהלך עבודתו נפלה קורת פיגום על ש' ופגעה בראשו. לש' נקבעה על ידי הביטוח הלאומי נכות של 15% בגין פגיעה בעין ובעפעף וכן נכות נפשית של 10%.
בשנת 2008 ש' הגיש, באמצעות עורך הדין גיל בן ארי, המתמחה בנזקי גוף, תביעה כנגד חברת החשמל וכנגד הקבלן הראשי, חברת אהרונסון, בגין הפיגום הלקוי שנפל עליו. במסגרת התביעה הוגשה חוות דעת של פסיכיאטר לפיה ש' סובל מנכות נפשית של 20%.
בתגובתה לתביעה טענה חברת הביטוח שאין לו נכות נפשית כלל - בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה.
בשנת 2011 מינה בית המשפט פסיכיאטרית מטעמו כדי להכריע במחלוקת, וזו קבעה 10% נכות זמנית בלבד וביקשה כי ש' יחזור אליה לבדיקה נוספת כעבור שנתיים. כל עוד אין נכות סופית אי אפשר היה להכריע בתיק. כעבור שנתיים שב ש' לבדיקה נוספת אצל הפסיכיאטרית וזו קבעה שוב נכות זמנית בסך 10% ושוב ביקשה שישובו אליה כעבור שנתיים.
בשנת 2015, קבעה הפסיכיאטרית מטעם בית המשפט כי מצאה שחלה החמרה במצבו הנפשי של ש' וכי נכותו ממשית וחמורה, בשיעור של 50%, אך נמנעה מלקבוע בחוות דעתה האם יש קשר סיבתי בין ההחמרה במצבו הנפשי של ש' לתאונה שאירעה 13 שנים קודם לכן.
בעקבות חוות הדעת של הפסיכיאטרית שמונתה על ידי בית המשפט, הציע בית המשפט כי הצדדים יפנו להליך גישור. במקביל, בעקבות חוות הדעת של הפסיכיאטרית מטעם בית המשפט וכפי שנדרש על פי חוק, פנה ש' לביטוח הלאומי בבקשה לדיון חוזר במצבו לעניין החמרה במצבו. בתחילת 2016 ועדה רפואית פסיכיאטרית מיוחדת שמינה הביטוח הלאומי קבעה כי ההחמרה במצבו הנפשי של ש' אינה קשורה לתאונה משנת 2002.
החלטתה של הועדה הרפואית מטעם הביטוח לאומי אינה מחייבת את בית המשפט, אשר מינה כאמור פסיכיאטרית מטעמו. אילו הביטוח הלאומי היה מכיר בהחמרה היה יכול ש' לקבל מביטוח לאומי עוד כמיליון שקלים והסכום היה מתקזז מהסכום ששילמה חברת הביטוח.
עורך הדין בן ארי שייצג את ש' מסביר כי כאשר יש אינדיקציה לכך שמצבו של נפגע תאונה אינו סופי, יש להיזהר בקבלת פיצויים שאינם מכסים את מלוא הנזק שנגרם לו. נכות חמורה יכולה להתגלות גם שנים לאחר תאונה, ובטרם פשרה חובה לבצע הערכה רפואית מושכלת בנוגע להחמרת הנכות בעתידית. לדברי בן ארי, לו ש' היה מתפשר חמש שנים קודם לכן, היה מקבל רק עשירית מהסכום.