הדירקטורים בבנק הפועלים נפגשו הערב (א') והחליטו ליזום פגישה נוספת עם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בכדי ללמוד על השגותיו וטענותיו לגבי יו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר.
בישיבת הדירקטוריון, שהסתיימה הערב (א'), הדירקטורים חזרו והביעו אמון מלא, תמיכה וגיבוי בדנקנר. יחד עם זאת, הוחלט כי מתוך גילוי אחריות בתפקידם כדירקטורים ייזמו פגישה עם חזקיהו בכדי לדעת באופן מדויק על השגותיו.
פרשנות ותמונת מצב - עירן פאר: הספירה לאחור החלה
"השמועות על מותי היו מוקדמות מדי", אמר פעם מארק טוויין וכך יכול להגיד גם דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים. דנקנר עדיין יו"ר הפועלים ולא התפטר, זה נכון לעכשיו, אבל לא בטוח שזה יהיה נכון בשבוע הבא. כשנגיד בנק מרכזי מביע אי אמון פומבי ביו"ר בנק וממליץ להעביר אותו מתפקידו, הסיכוי של אותו יו"ר להישאר בתפקיד אינו גבוה.
השילוב בין מפקח עקשן ונגיד בעל אוטוריטה יכול להתגלות כקטלני עבור דנקנר. מרגע שסטנלי פישר העביר מסר ברור לבעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, כי הוא מצפה שתחליף את דנקנר, הספירה לאחור החלה.
שובר שוויון
אי שביעות הרצון של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מדנקנר קיימת כבר תקופה ארוכה. בפיקוח על הבנקים אף פעם לא אהבו את דנקנר. הוא איש עסקים ולא בנקאי, נהגו לומר שם, וכשאמרו "איש עסקים" לא התכוונו למחמאה.
בעיני חזקיהו, בנקאי בכל רמ"ח אבריו, דנקנר פזיז מדי ואינו ראוי להיות יו"ר בנק, בטח כשהוא מתנהג כמנכ"ל אקזקוטיבי. גם שלמה נחמה, קודמו של דנקנר, נהג כמנכ"ל על, אבל נחמה לא היה במשמרת של חזקיהו.
שנתיים מתנהל הדיאלוג בין חזקיהו לדנקנר, זה התחיל בפרשת פיטורי הדירקטור אמיר ברנע ונמשך עד התפטרות המנכ"ל צבי זיו. חזקיהו מאוד לא מרוצה ממה שקורה בהפועלים, לא מתפקודו של צבי זיו כמנכ"ל אבל גם לא ממינויו של ציון קינן למחליפו. בעיקר מודאג חזקיהו מעבודת הדירקטוריון הבעייתית לטעמו ומניהול הסיכונים בבנק.
ארבע פעמים הופיע חזקיהו לפני דירקטוריון הפועלים והצביע על נושאים הטעונים שיפור אך המצב מבחינתו רק הורע. עכשיו הצליח חזקיהו לגייס לצדו את פישר ומרגע שפישר נכנס לתמונה וזה לא רק חזקיהו נגד דנקנר, הכל השתנה. רק פישר יכול, מתוקף מעמדו האישי ולא רק מתוקף סמכותו, לכפות מהלך כה דרמטי כמו הדחת יו"ר בנק.
מחזיקה מעמד, בינתיים
בבנק ישראל לא מאושרים מהרעיון שאריסון היא בעלת השליטה בהפועלים ולא מאוהבים במינויים שלה לדירקטוריון. בפיקוח על הבנקים מוכנים לחיות עם אריסון כבעלים, בתנאי שלא תתערב, תמנה אנשים ראויים ותשמור על מרחק מהבנק.
פישר וחזקיהו מצפים שאריסון תשלח את דנקנר הביתה. היא מבחינתה דווקא מגבה אותו באופן הפומבי ביותר שאפשר. היא מבינה שאם תוותר עכשיו על דנקנר, תצטרך לוותר בהמשך, למעשה, על זכותה למינוי דירקטורים מטעמה.
דנקנר עצמו יילחם בהדחתו, זה אופיו והוא לא בנוי לוותר, הוא לא ילך בלי לעשות כל מה שאפשר. אבל הישארותו בתפקיד לא תלויה בו אלא רק באריסון ובכמה היא תוכל להחזיק מעמד מול הלחץ של פישר. לאריסון ברור שמדובר בקרב על השליטה בבנק, היא שילמה הרבה כסף כדי לקנות את מניות שותפיה ולהפוך לבעלת השליטה היחידה. "אתם עוד תופתעו משרי", אומרים מקורביה.
מאחורי הקלעים בוחש עו"ד פיני רובין, יועץ הסתרים של אריסון. לרובין, שהיה בפגישה הראשונה עם פישר, אין אשליות לגבי המתרחש. ועוד דבר, רובין לא עובד בשביל דנקנר אלא רק בשביל אריסון. אם ברגע האמת יגיע למסקנה שאין ברירה וטובתה של אריסון מחייבת את פיטורי דנקנר הוא ימליץ לה לעשות זאת בלי להניד עפעף.
"יש לנו דרכים"
מעכשיו הלחץ רק יגבר. בבנק ישראל מצפים לפתרון מהיר בטווח של ימים ספורים ומסבירים שלא מדובר בקפריזה או באג'נדה אישית. מבחינתם בנק הפועלים זקוק לזעזוע ויפה שעה אחת קודם. אם דנקנר יתעקש להישאר בתפקידו ינקוט בנק ישראל באמצעים. "יש לנו דרכים", אומרים שם.
חזקיהו לא חייב רק לרמוז או להעביר מסר. יש לו גם סמכות חוקית. כאן נכנס לתמונה סעיף 11א' (סעיף קטן ב' וה') בפקודת הבנקאות. זה סעיף שנחקק במסגרת המלצות ועדת מראני ונועד לאפשר לבנק ישראל להתערב בבנק בו אין גרעין שליטה אלא שוק ההון ממנה את הדירקטורים. הסעיף מאפשר למפקח להעביר מתפקידו נושא משרה בבנק כולל יו"ר דירקטוריון. זה אינו תהליך פשוט, בדרך יש ועדת רישיונות, שימוע וזכות לערעור אצל הנגיד. אבל בסוף הדרך בעל התפקיד הולך הביתה. בבנק ישראל מקווים שלא יזדקקו לכך.
תרחישי "דנקנר נשאר"
הנה שני תרחישים בהם דנקנר יכול להישאר בתפקידו, אנחנו מעניקים להם סבירות נמוכה שכן קשה לראות את פישר חוזר בו מרצונו לראות את דנקנר מחוץ לבנק. מצד שני, בפעם האחרונה שנתבקש יו"ר בנק בישראל לפנות את הכסא, זה היה לפני 23 שנים, בעקבות ועדת בייסקי וכתוצאה ממשבר ויסות המניות.
1. חזרה בתשובה - דנקנר ואריסון מגיעים בדחילו ורחימו לבנק ישראל, מבטיחים שלמדו את הלקח ויעשו כל מה שיידרש כדי לעמוד בכללי מינהל תקין וממשל תאגידי. "תגידו לי מה אתם מצפים ממני ואשפר את דרכי, אהיה חניך למופת", יאמר דנקנר. פישר מוותר על דרישתו להעביר את דנקנר מתפקידו. איכשהו, התסריט הזה נראה לנו כבעל היתכנות אפסית.
2. מוצא של כבוד - לאחר מו"מ מתקבלת פשרה שתאפשר לכולם לרדת מהעץ. בנק ישראל יוותר על דרישתו להדיח עכשיו את דנקנר. הוא יישאר בתפקיד בתקופה הקרובה עם הבנה שקטה כי יפרוש מתפקידו בסוף 2009. אריסון להחליף דירקטורים בבנק, להתחייב כי לא תתערב בנעשה בבנק ותצמצם את מעורבותו בבנק של רובין שאינו נושא משרה. לדירקטוריון יצורפו שתי דמויות ציבוריות עם אינטגריטי ללא רבב והבנק ימנה ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל. זהו תסריט בעל סבירות נמוכה.
תרחיש "דנקנר הולך הביתה"
בתרחיש בהיתכנות הגבוהה דנקנר הולך הביתה. המצב הנוכחי בו פישר דורש את הדחת דנקנר ואריסון מסרבת אינו בר קיימא. קשה לעמוד מול הלחץ של פישר. בתקופה הקרובה, ימים או שבועות, אריסון תיכנע, תרמוז לדנקנר כי עליו לסיים את תפקידו ודנקנר יודיע כי במצב שנוצר הוא מבקש לעזוב. אך עזיבתו של דנקנר תפגע בבנק בטווח הקצר ותכניס את בנק הפועלים לקיפאון ניהולי שיימשך תקופה ארוכה.
לאחר עזיבתו, תמנה אריסון יו"ר אחר. מועמד שאינו ראוי בעליל לא יאושר על ידי פישר וכאן יעמוד שיקול דעתה של אריסון למבחן. היא תצטרך למנות אדם שאין לגביו ולו ספק קל. אחת האפשרויות היא מינויה של אירית איזקסון. לה ארבעה יתרונות, היא בנקאית ובעברה היתה 17 שנים בחטיבה העסקית של לאומי, היא דירקטורית בבנק מאז 1999, היא מקובלת על בנק ישראל והכי חשוב, איזקסון מקורבת לאריסון.
זיו ישמח להישאר בתפקיד המנכ"ל ככל שיידרש. החלפת יו"ר ומנכ"ל באותה שנה אינה טובה ותעצור באחת את כל קבלת ההחלטות המהותיות בבנק. החלפתם בבת אחת, בטח בזמן משבר כלכלי, בעייתית מאוד, דירוג בהחלפות מתחייב. לכן יבקש בנק ישראל כי זיו יישאר בתפקיד המנכ"ל לפחות עד אוקטובר וייתכן שמעבר לכך.
בהמשך היו"ר החדש יצטרך וכנראה גם ירצה למנות מנכ"ל חדש וגם ראש חטיבה עסקית חדש. אם ציון קינן לא ימונה לתפקיד המנכ"ל קשה לראות אותו נשאר בבנק; אם הוא מתמנה למנכ"ל התפקיד שלו מתפנה מאליו. כך שבנק הפועלים צפוי להחליף בחודשים הקרובים את שלושת בעלי התפקידים הכי חשובים. זה מתכון בטוח לצרות ניהוליות.
ציון קינן הוא רק תירוץ
היום ברור לכולם כי הליך מינויו החפוז של ציון קינן למנכ"ל לא היה אלא תירוץ בידי חזקיהו כדי לנסות להדיח את דנקנר במהלך שהתבשל זמן רב ותוכנן מראש. תחושת החירום הפתאומית בה מתנהל בנק ישראל, לאמור, אם דנקנר לא עוזב מיד תהיה סכנה לבנק הפועלים, לא ברורה.
הפועלים, בטח אחרי מחיקות ענק בשנת 2008, הוא בנק יציב יותר. מצד שני אם ימשיך בנק ישראל לספר לכולם שיש בעיה בבנק הפועלים, בסוף באמת תהיה בעיה.
בנק ישראל לא מתנהל בשקיפות ולא חושף את קלפיו. לפני ליל הסדר דובר רק על פרסום דו"ח שיפרט את ההתנהלות הבעייתית של דירקטוריון בנק הפועלים.
עברו שבועיים וככל הידוע לא קרה בבנק הפועלים דבר באותה תקופה, לא חלה הרעה במצבו או התגלו ממצאים חדשים. מה גרם לבנק ישראל לשנות את עמדתו לא ידוע, אבל מיד אחרי פסח שינה בנק ישראל פאזה ועבר מדוח ביקורת לשיחת נזיפה לאריסון ולניסיון להעביר את דנקנר מתפקידו.
עכשיו זה כבר ממש לא משנה. לכל המערכת הבנקאית ברור עכשיו כי כללי המשחק השתנו באופן מהותי. דנקנר סירב למנות ועדת איתור למנכ"ל אף שחזקיהו הציע לו לעשות זאת, הבנקאי הבא שיקבל הצעה מחזקיהו יבין שלא כדאי לסרב לה. הרגולטור מודל 2009 יתערב יותר ויותר בניהול השוטף, בבונוסים, בתנאי ההעסקה, באשראי למקורבים ובמינויים בעייתיים. ואחרי שחזקיהו יסיים עם הפועלים הוא ימשיך הלאה ויש לפחות עוד בנק אחד שחזקיהו מביע את אי שביעות רצונו מהתנהלותו.
