בנק ישראל ממשיך לא לחשוף דוח ביקורת פנים שחשף סדרה ארוכה ומתמשכת של אי-סדרים בנוהלי ההתקשרות, ניגודי עניינים, מינויי מקורבים, התחייבויות כספיות כבדות והתקשרויות בעייתיות ללא מכרז, וכן תשלומים מופרזים לספקים מעבר לתנאי ההתקשרות ועוד.
במשך יותר משנתיים הוגדר דוח הביקורת כ"טיוטה" או כ"דוח לא סופי", וזה היה תירוץ לא לחשוף את פרטיו. אלא שגם עתה, אחרי שהדוח נחתם ומוגדר כ"דוח סופי", ממשיך בנק ישראל להסתיר ולטייח את הדוח ואת ממצאיו וטוען שהבנק לא קיבל את אישורם של כל המבוקרים לפרסם או להגיב על פרטי הביקורת הקשים המוזכרים בו.
כל זה קורה כאשר באותה עת מפעילים נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והמשנה צבי אקשטיין, לחץ מסיבי על הממשלה והכנסת לקבל עצמאות ניהולית וכספית. זאת, תוך שהנגיד מדבר על החשיבות העליונה של חוק חדש שיקנה "עצמאות" לבנק המרכזי, ועל האחריות המוטלת עליו לתת דין-וחשבון לציבור לגבי מדיניותו והשגת יעדיו. אקשטיין, שנושא דברים רמים על חשיבות עצמאות הבנק והשמירה על קדושת ביקורת הפנים, הוא יו"ר ועדת הביקורת הפנימית העליונה של הבנק.
תשובות מתחמקות
פרקים מטיוטת הדוח, כפי שנכתבו באותה עת, פורסמו ב"גלובס" לפני כשנה תחת הכותרת "קופת השרצים של בנק ישראל - דוח ביקורת פנימי חושף..." ("גלובס" 24.7.08). את הדוח כתבה מבקרת הפנים של בנק ישראל, שולמית מישלי, הנחשבת למבקרת פנים רכה ונוחה במיוחד למנהלי הבנק. אולם לאחר שבעיתונות נחשפו אי-סדרים משמעותיים בפעילות הכספית של הבנק ושל כמה ממנהליו, דרשו החברים החיצוניים בוועדת הביקורת העליונה של הבנק ממישלי שתגיש דוח ביקורת על ההתקשרויות.
מבקרת הפנים זכתה עם כניסת פישר לבנק ישראל להעלאת שכר של 6,000 שקל בחודש ולהחזרים רטרואקטיביים של כ-100 אלף שקל. זאת לאחר שהנגיד הקודם, דוד קליין, סירב להעניק לה קידום.
בשנה האחרונה, מאז הפרסום, ניהל "גלובס" מעקב אחר הדוח, תוך בקשות חוזרות ונשנות לבנק לחשוף את ממצאיו. זאת, בהסתמך על חוק חופש המידע ופסיקת בית-המשפט העליון בתיק 6013/04 (הרשות השנייה נגד משרד התחבורה שסירב בזמנו לחשוף דוח ביקורת פנימית). כל הזמן הזה התקבלו מבנק ישראל תשובות מתחמקות, מתחכמות, ופסבדו-משפטיות.
בין השותפים המלאים להסתרת הדוח וממצאיו: נגיד הבנק, סטנלי פישר, ראש המערכת; המשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין, שהוא גם יו"ר ועדת הביקורת; היועצת המשפטית, טידה שמיר; המנכ"ל, חזי כאלו, והנהלת הבנק. לצידם, חברי ועדת הביקורת העליונה של הבנק, שמינה פישר עצמו בדצמבר 2006, לאחר פרסום דוח ביקורת קשה של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, במטרה, כך לדברי בנק ישראל, "להגביר את השקיפות ולתגבר את מערכות הניהול והבקרה הפנימית".
חברי ועדת הביקורת העליונה של בנק ישראל הם: צבי אקשטיין, טידה שמיר, משקיפה, פרופ' ישראל צאנג, נשיא המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, רו"ח יוסי שחק, חבר המועצה הציבורית למוסד לתקינה חשבונאית, פרופ' נינה זלצמן מהפקולטה למשפטים בתל-אביב, ויובל רכלבסקי, שצורף על-ידי פישר לפני כמה חודשים. בתפקידו הקודם, כממונה על השכר במשרד האוצר, פתח רכלבסקי במאבק על הפקרות השכר בבנק ישראל, ובשנה האחרונה הוא פעיל בבנק.
ניגוד עניינים
"פצצה מתקתקת", כך כינו בזמנם את דוח הביקורת בכירים בבנק שראו חלקים מהטיוטה. חלק נכבד מתייחס במישרין לאי-סדרים בהתנהלות הבנק בתקופתו של יעקב דנון כמנכ"ל. עם זאת, מדובר במכלול הליכי התקשרות ובהיעדר בקרה בעייתיים ביותר, שהם חלק בלתי נפרד מהתנהגות ארגונית קלוקלת של בנק ישראל.
בפרק המתייחס לניגוד עניינים שהופיע בטיוטות הדוח, נדונה ההתקשרות עם חברת נס טכנולוגיות, שעמה נחתם הסכם לרכישת תוכנת סאפ. זאת, כאשר אהרון פוגל משמש בו-זמנית גם כיו"ר הוועדה המייעצת לבנק ישראל וגם כיו"ר נס טכנולוגיות, שבאותה עת החזיקה בבלעדיות להפצת סאפ.
ההתקשרות עם נס בוצעה למרות ניגוד העניינים ועל אף התנגדות קשה מצד אנשי מקצוע בהנהלת הבנק, שטענו כי תוכנת סאפ שנבחרה, כבדה מדי לצורכי הבנק ולגודלו, ולפיכך גם יקרה מדי. עוד נטען בטיוטת הדוח כי בעת ההחלטה לא ביצע הבנק בדיקה הולמת בין תוכנת נס לתוכנה מתחרה של חברת אורקל, וכי העסקה בוצעה בהסתמך על המלצה שנתן יועץ חיצוני שגויס בהליך לא תקין. יצוין, כי הפרק המתייחס לתוכנת סאפ ולפוגל, יו"ר הוועדה המייעצת ויו"ר נס גם היום, איננו מופיע, ככל הנראה, בדוח הסופי.
פרישה מפתיעה
פישר מינה את יעקב דנון למנכ"ל באמצע 2005, שבועות אחדים לאחר שפישר נכנס לתפקיד הנגיד, ככל הנראה בהמלצת ידידיו האישיים משכבר, אהרון פוגל וויקטור מדינה. דנון שימש כמשנה למדינה כשזה כיהן כמנכ"ל בנק המזרחי, וגם כשהיה מנכ"ל כימיקלים לישראל. לפני כן היה דנון הממונה על השכר באוצר.
באמצע 2008 הודיע דנון במפתיע - בעיצומם של הדיונים בטיוטת הביקורת הנדונה - על פרישתו מהתפקיד. זמן מה אחרי שהסתיים תפקידו של דנון בבנק הוא מונה לדח"צ ולחבר ועדת הביקורת בחברת הביטוח מגדל. בראש דירקטוריון מגדל עומד פוגל. זמן מה אחר-כך הוזכר דנון כמועמד לדירקטוריון בנק לאומי, שמחזיק ב-9.85% ממניות מגדל. המינוי לא בוצע לאחר שמועמדותו של דנון לא הוגשה למפקח על הבנקים.
פרק נוסף בדוח הסופי מדבר על הבעייתיות בהתקשרות עם יוסי קוצ'יק כיועץ ההנהלה בנושאי עבודה והסכמי עבודה. קוצ'יק היה בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אהוד ברק, והממונה על השכר באוצר. לראשונה נכנס קוצ'יק לבנק ישראל ב-2004, בעיצומו של הסכסוך בין ההנהלה, אז בראשות הנגיד דוד קליין, לוועד העובדים, בנושא מעבר מפנסיה תקציבית לצוברת. בית-הדין לעבודה המליץ למנות מגשר. ועד העובדים, אז בראשות רפאל לנקרי שלימים מונה על-ידי פישר למנהל מחלקת משאבי-אנוש, המליץ על קוצ'יק.
עם כניסת פישר ודנון, סומן קוצ'יק כיועץ בנושא עבודה והסכמי עבודה. הוא גויס למרות התנגדות גורמים בכירים בבנק, שטענו כי אין צורך ביועץ חיצוני מיוחד, בשכר גבוה במיוחד, ולו רק כי המנכ"ל דנון מומחה בתחום, וכיהן, בדומה לקוצ'יק, כממונה על השכר באוצר. עוד עולה, כי קוצ'יק נבחר ללא מכרז וללא פנייה ובחינת הצעות של מומחים ויועצים אחרים בתחום.
רק לאחר כשנתיים מההתקשרות המחודשת, כאשר ביצוע התשלומים לקוצ'יק נתקל בקשיים מצד מחלקת הכספים בבנק, פנה דנון לוועדת המכרזים המרכזית של הבנק, שתפתור את ההתקשרות מחובת מכרז בטענה של "ספק יחיד", בהיות קוצ'יק, לטעמו, "היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות". אלא שאז התעוררה הבעיה, שדנון, מי שבחר בקוצ'יק, הוא גם האיש שבדיעבד ובלית ברירה מבקש להכיר בו כספק יחיד. המחלוקת נפתרה רק בהתערבות הנגיד פישר.
פרשת השיפוצים
טיוטת הדוח התייחסה גם לטענות שעלו בעניינו של דנון בכל הנוגע להשתדלותו ארוכת הזמן והמאמץ למנות את האדריכלית ליאת פרייס לשיפוץ בניין בנק ישראל. פרייס מונתה בזמנה על-ידי דנון ומדינה, בעת שהיו בבנק המזרחי, לאדריכלית משרדי ההנהלה במגדל שער העיר. לאחר כתיבת הטיוטות יצא מכרז, וועדת המכרזים לא כללה את פרייס בין הזוכים, והפרק בעניין הוצא מהדוח הסופי.
תעריפים מופרזים
פרקים בעייתיים נוספים על נוהלי ההתקשרות הבעייתיים נוגעים, בין היתר, להתקשרות עם ד"ר זאב רותם מרותם סטרטג'י, מומחה לאסטרטגיה ארגונית שגויס לגיבוש המבנה העתידי של הבנק. במסגרת זו הוא ביקר בבנקים מרכזיים בעולם. מאחר שלא נערך מכרז, ועלו קשיים בביצוע התשלומים, העלה מישהו בהנהלת הבנק רעיון לצרף אותו, "בכאילו" ורק לעניין זה, להסכם עם ספק אחר, חברת אמן-אמנת. עם זאת, השכר שקיבל בפועל היה גבוה משמעותית מתעריפי אמן.
בתגובה לביקורת אמר דנון למבקרת כי "ההתקשרות עם רותם בדרך המלך הייתה לוקחת הרבה זמן". גם על ההתקשרות עם חברת אמן-דיאלוג, מקבוצת אמנת, נמתחה ביקורת שכן התברר כי למרות סיכום מקדמי על תשלום תעריפי חשב כללי, התשלום בפועל ששילמה הנהלת הבנק לחברה היה חרג ב-40% מהתקציב המקורי.
פרק אחר מתייחס להתקשרות עם חברת חושן תוכנה, המייעצת גם בענייני תוכנת סליקה. החברה נשכרה לאפיון מערכת ה-RTGS לביצוע תשלומים בסליקה מיידית שהוכנסה לפעולה לפני כשנה. לטענת הדוח, החברה גויסה בלא שנערכו בדיקות עם מתמודדים בתחום, ולמרות הסתייגויות של אנשי מחלקות החשבות, משאבי-אנוש והמשפטים.
עוד מוזכר בדוח יועץ מסוים שנשכר במכרז לייעץ לבנק לגבי היערכות לשעת חירום. אולם הסתבר כי ניתנה לו תוספת תשלום הגבוהה ב-24% ממה שהוגדר במכרז. זאת, בלי שהנושא עבר דיון מקדמי בקרב הגורמים המקצועיים.
בנק ישראל מעסיק כ-80 יועצים חיצוניים בתחומים שונים, חלקם לתקופות קצרות, חלקם בהסדרים הנמשכים שנים. הדוח מציג תמונה קשה של הוצאות כספיות כבדות, גיוס חברים ומקורבים, תעריפים מופרזים, תוך חריגה ועקיפת כללים ונהלים ציבוריים.
את הדוח הזה מסרבים ראשי בנק ישראל לחשוף, אף שסירוב גורף כזה עומד בסתירה לחוק.
תגובת בנק ישראל: "ההתנגדויות נבחנות"
תשובת הממונה על חופש המידע בבנק ישראל, שהוא גם דובר הבנק, ד"ר יוסי סעדון, לסירוב מסירת דוח הביקורת:
"דו"ח הביקורת הפנימי לגביו נערכה הפנייה הושלם במארס השנה. עם סיום הכנת הדו"ח, יידעתי את הצדדים השלישיים המוזכרים בדו"ח בדבר האפשרות שהדו"ח ייחשף לציבור מתוקף חוק חופש המידע, ובהתאם לכך על זכותם להביע את התנגדותם לחשיפה במידה וקיימת.
"מרבית המוזכרים בדו"ח הביעו התנגדותם לחשיפה פרטים אלו ואחרים, במכתבים שנשלחו אלי בחודשים מארס ואפריל השנה. התנגדויותיהם נבחנות. חשיפת הדו"ח תתאפשר רק לאחר בחינת כל ההתנגדויות, בהתאם לתוצאות הבדיקה, ולזכותם של המתנגדים לבקש למנוע את פרסום הדו"ח".
- "גלובס": מה עשה/עושה בנק ישראל בדו"ח ובמסקנותיו?
"הוקמה יחידת רכש מרכזית, שתפקידה לנהל את כלל הרכש בבנק (שבעבר היה מפוצל בין החטיבות השונות), דבר היוצר התמחות ספציפית בנושאי הרכש. בנוסף החטיבה היוזמת את הרכש אינה חלק מתהליך הרכש, דבר היוצר הפרדת תפקידים.
"יושב הראש של ועדת המכרזים הינו מנהל בדרג בכיר מחטיבת ליבה בבנק, שאינו קשור כלל ועיקר לחטיבות המבצעות רכש בבנק.
הוטמעו בקרות בתהליכים כך שיימנעו מקרים של התחלת עבודה ללא ביצוע כל הפרוצדורות הנדרשות בטרם תחילת העבודה. הודקו הבקרות אחר ביצוע תשלומים לספקים.
- "גלובס": אילו דוחות ביקורת נוספים נכתבו בשנים האחרונות, האם בכלל נכתבו אחרים?
"הביקורת הפנימית פועלת בהתאם לחוק הביקורת הפנימית, ובהתאם לו עורכת תוכנית עבודה שנתית הנדונה בוועדת הביקורת (המונה 4 חברים חיצוניים מתוך חמשת חבריה) ומאושרת על ידי נגיד הבנק. הביקורת הפנימית פועלת על פי התוכנית האמורה. במסגרת זו הביקורת מבצעת ביקורות בחטיבות הבנק ואגפיו השונים בנושאים רבים ומגוונים".
- "גלובס": האם ספקים שההתקשרויות עמם בוקרו קשות בדו"ח הביקורת נדרשו להשיב כספים שניתנו להם שלא כדין?
"בדו"ח הביקורת התגלו ליקויים שונים על אודות הרכש בבנק. כתוצאה מהם הופקו לקחים ובמקביל הוסדרו ההתקשרויות עם הספקים השונים".
- "גלובס": האם נדרש המנכ"ל הקודם, שהדו"ח התייחס להתנהלותו בענייני התקשרויות, להשיב לבנק כספים?
"הדו"ח התייחס להתנהלות הכללית בבנק בנושא ההתקשרויות ואינו מתייחס לכספים ששולמו למנכ"ל או למנהלים אחרים. משכך, כמובן שלא נדרשה השבה של כספים לבנק".
הדו"ח חושף התנהגות ארגונית כושלת, כזו שמאפשרת למי שמחזיק בעמדה רמה לפעול באופן בעייתי, תוך הוצאת כספים שלא כדין, מינוי מקורבים, מינויים ללא מכרז וניגודי עניינים. אילו מערכות בקרה פותחו, אם פותחו, בבנק ישראל כדי לשנות מצב זה?
"פותחה בבנק, בסיוע חטיבת טכנולוגיית המידע, מערכת לניהול התקשרויות. המערכת מאפשרת לקבל מידע כדלקמן:
החברות עימן יש לבנק הסכמי התקשרות, אופן ביצוע ההתקשרות (ספק יחיד/מכרז פומבי/סגור וכו'), היקף ההתקשרות,
באיזו ועדה אושרה ההתקשרות, מועד סיום צפוי של ההתקשרות, בנוסף אנו נמצאים בשלבים אחרונים של אפיון וטיוב נתונים לקראת הכנסת מערכת ERP בבנק".
- "גלובס": האם מדובר בכשל ניהולי של נגיד הבנק הנוכחי, סטנלי פישר, העומד בראש הבנק גם מבחינה ארגונית?
"להיפך, דו"ח הביקורת הפנימי הוא עדות לניהול תקין של בנק ישראל על ידי העומדים בראשו. יש להעריך ארגון שבודק את עצמו לעומק, מסיק מסקנות, מפיק לקחים ומשפר את תהליכי עבודתו. הדבר הוא חלק מהיותנו בנק מרכזי עצמאי, מקצועי ומודרני".
