התסבוכת הפוליטית בעיצומה, אך לבכירי האוצר אין זמן. האגפים המרכזיים במשרד - אגף התקציבים, אגף השכר ואגף החשב הכללי - כבר נמצאים בעיצומן של הכנות תוכנית העבודה וגיבוש תקציב המדינה לשארית השנה שנותרה.
כל אגף התקציבים, בראשות רם בלינקוב, נמצא אתמול זה היום השני במלון ירושלמי בו מתקיימים דיונים מרתוניים על תוכניות העבודה לשנת 2009. נזכיר כי מסגרת תקציב 2009, שאושרה בממשלה לפני כארבעה חודשים אך לא הגיעה לכנסת, מבוססת על הנחה כי הצמיחה במשק תגיע ל-3% כאשר התחזית המעודכנת של בנק ישראל מדברת על צמיחה שלילית. כתוצאה מכך צפוי גירעון ממשלתי של 35 מיליארד שקלים בתרחיש האופטימי, קרי, במקרה שלא יהיו תוספות תקציביות כלל, וזאת עקב בור עצום בהכנסות המדינה ממסים.
המיתון, שכבר פוקד את המשק הישראלי, מצריך התאמות מרחיקות לכת שמוצגות ביומיים האחרונים לכל פקידי האגף. בשלב הזה הכינו כל מחלקות האגף את הרפורמות המבניות שמתוכננות בתחומן. תקציב הביטחון מרכז תשומת לב רבה שכן הוא הגדול ביותר מכל סעיפי התקציב ועומד על כ-50 מיליארד שקלים, והוא מופעל על פי מתווה ברודט במסגרת תקציב רב-שנתי (תוספת של 10 מיליארד שקלים לשנה במשך 10 שנים). בכירי האוצר מתכננים הפסקה בתפעול המתווה שכן, על פי דו''ח ברודט עצמו, במקרה של צמיחה שלילית לנפש (צמיחה כוללת בניכוי גידול האוכלוסייה) אפשר לפתוח את תקציב הביטחון, לקצץ תקציבים ולדחות תוספות. נזכיר כי עוד בהצעת התקציב הקודמת, שלא אושרה, כבר תוכנן קיצוץ של 2.1 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון אך הפעם צפויה הפחתה דרמטית יותר.
מבחן מנהיגות
תפקיד מרכזי ישחק גם אילן לוין, הממונה על השכר, שיעמוד במבחן המנהיגות הראשון שלו מאז כניסתו לתפקיד. כ-90 מיליארד שקלים, שהם כ-40% מתקציב המדינה השוטף, מיועדים לתשלום שכר במגזר הציבורי. באוצר מתקשים לראות הצעת תקציב שפויה ללא קיצוץ בשכר במגזר הציבורי. באגף השכר כבר הכינו כמה חלופות הכוללות הפחתות שכר ודחיית תוספות שכר שכבר סוכמו עם המגזרים השונים, כאשר לכל חלופה הוצמד הסכום שהוא צפוי לחסוך לממשלה.
כל מהלך שכזה יצריך את הסכמתו המפורשת של יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שצפוי אף הוא לשחק תפקיד מרכזי בגיבוש התוכנית הכלכלית הבאה. עם זאת, גל הפיטורים ובעיקר הפחתות השכר במגזר הפרטי ישחקו לטובת לוין בעת המשא ומתן.
חשש באוצר
הלחץ שבו נמצא האוצר מובן. מיום השבעת הממשלה החדשה ישנם 45 ימים בהם התקציב חייב להיות מאושר בממשלה, בוועדת הכספים ובכנסת. זה מעט מאוד זמן לכל הדעות. זו הסיבה שכעת שוקלים באוצר להעביר את התקציב ואת חוק ההסדרים כפי שאושר בממשלה הקודמת, לכלול כמה צעדים דחופים בחוק ההסדרים ורק אחרי האישור הסופי בכנסת, לצרף תוכנית כלכלית מקיפה, מעין "חוק הסדרים ענק" בדומה למה שעשה בנימין נתניהו בשנת 2003.
באוצר לא מסתירים את הדאגה לגבי זהות שר האוצר החדש. אף שהמיתון הוא זה שיקבע את המדיניות הכלכלית, בכירים במשרד סבורים כי נדרש שר נחוש מאוד, שיהיה מוכן לקבל הכרעות קשות בעיקר בנוגע לקיצוצים והסטות תקציב (העברת כספים מתחום אחד לתחום אחר). לא פחות חשוב יהיה אופי הממשלה, שכן כאמור היא תצטרך להיות החלטית בתנאי חוסר כמעט מוחלט של מרחב תמרון פיסקלי.
