משרד האוצר הודיע הבוקר על סדרת צעדים להתערבות בשוק ההון הישראלי. האוצר יעמיד הון וערבויות בהיקף כולל של 11 מיליארד שקל - סכומים שיאפשרו מינוף לאשראי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.
מתוך סכום זה, 6 מיליארד שקל יועמדו כערבות לגיוס הון למערכת הבנקאית, ו-5 מיליארד שקל יועמדו לשם הקמת קרנות השקעה בשותפות קרנות פנסיה לסוגן שיטפלו באשראי חוץ בנקאי ומחזורו. המהלך צפוי לחזק את מחזיקי האג"ח בעמידתם אל מול החברות לצורך פירעון החוב.
שני הסעיפים הנוספים בתוכנית הם הקמת מנגנון באמצעות קציני אשראי שיסייע למחזיקי אג"ח להגיע להסדרי מיחזור חוב עם מנפיקי אג"ח - וחקיקה בתחום המיסוי שתעודד הזרמת הון לארץ והשקעה בשוק ההון.
לדברי האוצר, מטרת הצעדים היא לחזק את שוק ההון הישראלי והיא מהווה נדבך נוסף ל"תוכנית ההאצה", שהוצגה בשבוע שעבר, העוסקת בהאצת הפעילות הכלכלית. התכנית גובשה על ידי אגפי משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך.
שר האוצר, רוני בר-און, אמר: "נמשיך בהפעלת כלים נדרשים לטיפול בהשלכות המשבר הגלובלי על ישראל". בהתייחס לעיתוי הפעלת הצעדים ועוצמתם, ציינו באוצר כי מחנק האשראי הגלובלי, ובכלל זה השפעתו על מצאי האשראי בשוק ההון בישראל, מחייבים נקיטת צעדים אלה, שמטרתם להתמודד עם מחנק האשראי ועם כשל השוק הנובע ממנו.
הרחבת היצע האשראי של מערכת הבנקאית: ערבויות בהיקף 6 מיליארד שקל לכתבי ערבויות נדחים
במסגרת סעיף זה, המדינה תעמיד ערבויות לכתבי התחייבות נדחית שיונפקו על ידי בנקים אשר יבחרו בכך, בהיקף של כ-6 מיליארד שקל. מטרת צעד זה היא להרחיב את היצע האשראי של המערכת הבנקאית לחברות, לעסקים קטנים ובינוניים ולציבור הרחב, בהיקף עשרות מיליארדי שקלים. מהלך זה הוא צעד משלים לפעולות ממוקדות שהוצגו ב"תוכנית ההאצה" בנושא הגדלת מצאי האשראי. האשראי הנוסף לציבור, לחברות ופרטיים, צפוי להאיץ את הפעילות הכלכלית במשק.
לדברי האוצר, הוחלט להעמיד ערבויות בהיקפים הללו על מנת להביא להגדלת האשראי באופן משמעותי. הערבות תהיה מוגבלת לעשר שנים ממועד ההנפקה ותפחת בשיעור של 20% מדי שנתיים. כחלק מהעמדת הערבות, נקבע מודל לתמרוץ המערכת הבנקאית להגדיל את היקף האשראי הניתן על ידיהם. התוכנית גובשה בתיאום עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל והיא תקודם כבר בימים הקרובים.
5 מיליארד שקל יוקצו להקמת קרנות השקעה שימחזרו אג"ח קונצרניות
משרד האוצר יוזם מהלך שבמסגרתו יקצה יחד עם הגופים הפנסיוניים (גופי החיסכון לטווח ארוך קרנות הפנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל) הון של 5 מיליארד שקל להקמת קרנות השקעה לטיפול במיחזור אגרות החוב, תוך חלוקת סיכונים לטובת ציבור החוסכים. המהלך יטפל בכשל השוק בתחום זה והוא אף יגדיל את הוודאות במשק באשר ליכולת החברות לעמוד בהתחייבויותיהן וישפיע באופן עקיף גם על השוק המשני של אגרות החוב. מתוך הסכום הכולל, יוקצו 3 מיליארד שקל בשלב הראשון ו-2 מיליארד שקל בשלב השני - אחרי כ-5 חודשים.
הוחלט להקים מספר קרנות השקעה אשר מטרתן לסייע לחברות עסקיות הפועלות בישראל שנקלעו לקשיים בפירעון אגרות חוב בשל השפעות המיתון העולמי, אם על ידי מיחזור חוב ופריסתו ואם על ידי הזרמת הון לחברות על מנת לסייע להן לצלוח את המשבר. לרשות מנהל הקרן יעמדו כלים מגוונים שבהם יוכל לפעול לטובת מחזיקי האג"ח מול החברה במטרה לשפר את יכולת החזר החוב שלה. כל זאת במטרה להביא לכך שהחברות יעמדו בהחזר החובות שלהם לציבור החוסכים ולציבור בכלל, ובתוך כך ימשיכו את העסקת עובדיהן.
קרנות ההשקעה הפרטיות, שיוקמו בעקבות מכרז שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, יתמחו במיחזור חוב ובניהולו, וישקיעו בחברות ישראליות אשר עיקר פעילותן בישראל ואשר מעסיקות את מרבית עובדיהן בישראל. הזרמת כספי המדינה תאפשר את מינוף הכספים ע"י הקרנות באמצעות הגופים הפנסיוניים.
במשרד האוצר הדגישו כי על מנת להבטיח את הצלחת המהלך ובמטרה לעודד את שוק האשראי, המדינה תיקח סיכון ראשון על הפסדי הקרן, אם יהיו כאלה, ותתחלק באופן מוגבל ברווחים. בהודעת האוצר נכתב: "המהלך משקף את מחוייבות הממשלה לטיפול במשבר ולשותפות עם ציבור המשקיעים והחוסכים. המכרז יתפרסם תוך כחודש ימים. המהלך צפוי לחזק את מחזיקי האג"ח, להבדיל ממנפיקי האג"ח (בעלי ההון), בעמידתם מול החברות לצורך פירעון החוב באופן שייטיב עם העמיתים של קרנות הפנסיה וקופות הגמל.
עידוד השקעה זרה: משקיעים זרים יהיו פטורים ממס על ריבית מאג"ח ועל דיבידנד ממניות ישראליות
במסגרת סעיף החקיקה בתחום המיסוי, משקיעים זרים יהיו פטורים ממס על ריבית מאג"ח. כמו כן, משקיעי חוץ, ללא קשר אם הם תושבי מדינת אמנה או לא, יהיו פטורים ממס על רווח הון (כולל דיבידנד) ממניות ישראליות.
בפטור ממס על ריבית מאג"ח, הכוונה היא לעודד משקים להשקיע באג"ח בשוק ההון הישראלי. באשר לפטור ממס רווח הון ממניות ישראליות - עד כה ניתן פטור כזה רק לתושבי מדינות אמנה. הכוונה היא לפשט את הנושא ולאפשר את הפטור לכל תושב חוץ, ולא רק לתושבי מדינות אמנה.
